הנה מתקרב הרגע שכל תולעת ספרים מחכה לו, היום האחד הזה בשנה שבו ספרות, יוקרה, טראש וסליז נפגשים: Bad Sex in Fiction Award לשנת 2015. הפרס, שנוסד על ידי כתב העת הבריטי "Literary Review" בשנת 1993 ומוענק בכל שנה לסופר או לסופרת שספרם מכיל סצנת סקס גרועה לתפארת, נוסד במקור על מנת "למשוך את תשומת הלב לפסקאות המתארות לא פעם סקס באופן ירוד, גס, שטחי וחסר טעם ברומנים בני ימינו, ובכך למגר את התופעה", מציינים עורכי כתב העת בחומרה; אלא שבין המטרה הצודקת לבין חגיגת הצחוקים והשמחה לאיד שמנפיק הפרס בכל שנה יש קשר קלוש ביותר.
בשנת 2014, לדוגמה, הרשת געשה לנוכח הרשימה המקוצרת של מועמדים לפרס, שכללה את זוכה פרס הבוקר ריצ'רד פלנגן, שבספרו עטור השבחים אותרה סצנת סקס לוהטת שבה צצו באופן משונה גם כלב ופינגווין.
השנה העניינים סוערים לא פחות: מבין בני המזל שמאכלסים את הרשימה המקוצרת, יודעי דבר מהמרים על קרב צמוד, ראש בראש בין סולן הסמית'ס מוריסי, שפירסם לאחרונה רומן ביכורים, לסופרת הידועה אריקה ג'ונג. הביקורות שחטו בחדווה גלויה את מוריסי, אישיות שנויה במחלוקת, ובעיקר את סצנות הסקס שב־"List of the Lost". "הגרדיאן" הגדיל לעשות ופירסם קריקטורה של הזמר מסתתר מאחורי הספר ולצידו הכיתוב "Heaven Knows I'm Miserable Now", כשם להיט הנכאים הידוע של הסמית'ס. לא עזרה העובדה שהרומן יצא בהוצאת פינגווין היוקרתית, להפך: זו הפעם הראשונה שספר שלה מועמד לפרס המפוקפק, מה שמוסיף למצהלות השמחה.
גם ג'ונג לא בדיוק קוטלת קנים. כזכור, עוד בשנות ה־70 הציגה ג'ונג האמריקנית לעולם את הביטוי האלמותי "זיון מרוכסן" (Zipless Fuck) ברב המכר "פחד גבהים". עתה היא מאיימת להחדיר פניני לשון נוספות בספרה הנוכחי, "Fear of Dying", העוסק ללא מורא בסקס בגיל הזהב.
גם שאר ששת הטוענים לכתר ראויים לו, אך רק אחד יאחז ב־1 בדצמבר בפרס הנכסף ויצטרף למועדון המכובד, הכולל גם את ג'ון אפדייק, טום וולף, נורמן מילר וג'ונתן ליטל, בכל זאת משהו להתנחם בו. ¬