צילום: עמית ישראלי //

לא מה שחשבתם

האלבום החדש של "ג'ירפות" הפתיע מאוד את מבקר הבית • אין פה את הנונסנס הרגיל של גלעד כהנא, אלא יצירה בוגרת, אישית, אנושית ומאוד ישראלית

כמו האינקוויזיציה הספרדית ב"מונטי פייטון", כך גם להקת ג'ירפות תמיד תתקוף אותך בצורה בלתי צפויה, תפתיע אותך בזמן ובמקום, וגם במה שיש לה לומר.

"אין כניסה לפילים", האלבום החדש שלה, הוא קודם כל לא מה שחשבתם. בייחוד אם הכרתם את האלבום הקודם, "גג", שיצא לפני חמש שנים, ובייחוד למי שעדיין זוכר אותם מימי האלבום הראשון, "משוחח עם כיסא", שיצא לפני יותר מעשר שנים.

ג'ירפות כיום הם הרבה פחות נונסנס, פחות "משונים" וחייזריים, והרבה יותר אישיים ואנושיים. כמו גלעד כהנא, הסולן וכותב כל המילים (וגם מלחין, לעיתים עם יאיר קז ועם ארז רוסו), ההתבגרות היצירתית שלהם מתבטאת בעידון ובפתיחות מוסיקלית וגם ביתר רגישות לסביבה שבה הם פועלים. כמו בספר שכהנא הוציא בשנה שעברה, הם משוטטים ברחובות תל אביב (וגם קופצים לרגע להודו) כדי להביא תמונות קטנות של...

זה מתחיל בשיר הפתיחה "לא יודע למה זה קורה לי", שנוצר בעקבות מסע של הלהקה להודו וכולל מוסיקאים הודים, ומסתיים ב"What Is Karma", שהגיע משם גם הוא (על מסע הלהקה להודו - ראו מסגרת). שני הקצוות האלה נשמעים שונים לגמרי מהג'ירפות שהכרנו בעבר, אך האלבום כולו אינו אלבום הודי או אתני, אלא ישראלי לגמרי ומאוד מאוד תל-אביבי, שאולי הושפע מהטיול בהודו באווירה הכמעט-אקוסטית, מהורהרת.

איפה בכל זאת נכנסת הודו לשירים? כנראה בעיקר בשיר הנושא על אחת שחזרה מהודו והפסיקה לאכול בשר - "אל הבית הזה אין כניסה לפילים". אחרי ניסיונות שונים בסגנונות מוסיקליים מגוונים, חוזרים גלעד כהנא, יאיר קז, ארז רוסו ואסי ששון הביתה. הדף הפנימי בחוברת המצורפת לדיסק (למי שלא מסתפק בהורדות) הוא ציור חוף ים תל-אביבי נפלא, עם כל החול והחום, היונים, הזקנים והבחורות.

המשורר כהנא

תזכורת קצרה מהיכן הם באו. בראשית שנות ה-90 הופיעו כהנא וקז במופע סטנד אפ נונסנס בשם "בוב קורדרוי מת". כשהקימו להקה קראו לה "בנות יפתח" ולאחר מכן "ג'ירפות": גלעד כהנא בשירה; יאיר קז בבס, מחשב, פסנתר, כלי הקשה, חליל וקולות; רותם דרור בפסנתר, מלודיקה וקולות; ודידי ארז בתופים, גיטרות וקולות.

ב-1999 יצא אלבומם "משוחח עם כיסא" בהפקת אמיר צורף. הוא הכיל את השירים "וואו" ("אותו מקרר וגישה כל כך שונה"), "יש לו בחורות כמו מים", "זזה בדאווין" ו"רמי מואשם בהחזקת סמים קלים".

למרות הבאזז סביב הלהקה היא התפרקה, וכהנא הוציא בשנת 2000 אלבום סולו אישי ואינטימי בשם "שכחתי איך לאכול", כולל הלהיט "על מה הוא מדבר". האלבום לא זכה להצלחה משמעותית וכך גם פרויקטי הסולו של קז. השניים הקימו מחדש את ג'ירפות, כשבמקום דידי ארז מנגנים אסי ששון בתופים וגיטרות וארז רוסו בגיטרות ועל הקולות. הפעילות שלהם התקיימה על אש קטנה. בינתיים הוציא כהנא ספר של סיפורים קצרים, "תכנון להתאוששות מאסון", ושני אלבומים נוספים: "The Promised Landing", שהיה כולו באנגלית, ואלבום אמביאנט אינסטרומנטלי בשם "360".

ב-2006 חזרה ג'ירפות באלבומה השני, "גג", שהתקבל בהתלהבות רבה וזכה להצלחה עצומה עם להיטים וקליפים כ"גג", "לכת", "חייב לשכב", "מהר מדי" ו"קשה לי". הופעות הלהקה הרבות אחרי הוצאת האלבום, שהיו שילוב של מוסיקה וסטנד אפ מטורף בראשות כהנא, הצליחו מאוד, וכהנא המשיך להשתלב בזרם המרכזי של המוסיקה הישראלית כשכתב שירים גם לזמרים אחרים, ובהם ארקדי דוכין, יוני בלוך ואביתר בנאי.

הוא הקליט עם חיים לרוז שיר מחאה נגד ראש הממשלה דאז (אהוד אולמרט) בשם "גוג", ועם ג'ירפות את "מונוגמיה" ואת "I'm Burning Up" (שלא הגיעו לאלבום החדש). הוא גם הוציא ספר שירה בשם "מנוף מצביע אל הים" ואלבום סולו נוסף, באנגלית, "The Walking Man". שלא כמו באלבומי הסולו הקודמים שלו, כהנא הקליט את האלבום עם קבוצה גדולה של נגנים (שאינם ג'ירפות) ויצר את היצירה הכי אישית ואינטימית שלו.

עכשיו הוא עושה את זה שוב, עם ג'ירפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...