צאלים קדימה

כשאתם חושבים על צאלים, מייד עולה במוחכם תמונה של בסיס מאובק בדרום הארץ, אך למעשה קיבוץ צאלים, השוכן לא רחוק מאופקים, מציע למבקרים בו חוויה תיירותית נעימה ומלאת אטרקציות. שווה לבקר באזור במיוחד עכשיו, כשהימים נעימים והלילות מתחילים להיות קרירים. מומלץ ללון באורחן קיבוץ צאלים, כפי שאני עשיתי, ולצאת ממנו מדי יום לטיולים מהנים באזור.

 זיכרונות מחדר האוכל

קיבוץ צאלים נמצא בנגב הצפוני, וקרוי על שם עצי השיטים הנפוצים באזור, שזוהו בטעות כעצי צאלים מקראיים. הוא נוסד ב־1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה, ובמלחמת העצמאות שכנה בו מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב. בקרבת הקיבוץ שוכן המרכז הלאומי לאימונים ביבשה של צה"ל, המכונה על שם הקיבוץ גם בשם "מחנה צאלים".

אורחן קיבוץ צאלים מציע 33 חדרי אירוח באווירה כפרית, המתאימים לזוגות ולמשפחות. כשהגעתי ללון ולבקר בו קיבלו אותי בחום רב, והובילו אותי בין שביליו המוריקים והמטופחים של הקיבוץ היישר לחדרי האירוח. 

חוויית הלינה כאן נעימה במיוחד. בכל חדר יש פינת קפה מאובזרת ולכל מתחם חדרים יש מדשאה משלו שבה ערסל נעים, וכן פינת מנגל. בקיבוץ יש בריכה נאה לצד מדשאות ענק, והלינה באורחן מזכה את האורחים בכניסה חופשית לחמאם של הקיבוץ, הכולל בריכה וג'קוזי של מים תרמו־מינרליים הנובעים ממעמקי האדמה וסאונה יבשה - דרך חמימה ונעימה להעביר ערב קריר.

פארק אשכול. הפארק השני בגודלו בארץ // צילום: לירון אלמוג

את חוויית הביקור במקום משדרגת האווירה הקיבוצית החמה וחדר האוכל הנעים, שהביקור בו הוא הזדמנות מצוינת להסביר לילדים מהו קיבוץ. בימי שבת בבוקר מציעים באורחן סיור חקלאי בשדות הקיבוץ (כעת מבקרים בשדות הבוטניים, שזו תקופת הדיש שלהם) ויש כאן גם פאב בשם "הבאר", שפועל בשישי בערב, ובו תמצאו נשנושים ואוכל, ולעיתים גם הופעות שוות. 

לאחרונה פתחו כאן גם מתחם לינה מושקע באוהלים בדואיים, הכולל לינה באוהלים פרטיים או בסוכות לינה קבוצתיות. במתחם המסודר, המושקע והנקי יש מטבח מאובזר, מקלחות ושירותים ויתרונו הגדול בכך שהוא נמצא במרחק של כמה צעדים מבריכת הקיבוץ והחמאם, כך שבמשך היום אפשר לשרוץ על הדשא ובתוך הבריכה ובערב להתכנס סביב המדורה במאהל. 

מחירי הלינה בחדרי אירוח הם 475 שקלים לזוג ללילה באמצע השבוע ו־615 שקלים לזוג ללילה בסוף השבוע (כולל ארוחת בוקר). לינת שטח בסוכות – מינימום 10 אנשים  - 120 שקלים למבוגר ו־60 שקלים לילד (ללא ארוחת בוקר). אם תביאו אוהל מהבית תשלמו 80 שקלים ללילה למבוגר ו־40 שקלים לילד.

נכס צאן

16 ק"מ מקיבוץ צאלים וכחצי קילומטר ממושב עין הבשור נמצאת חוות צאלה - חווה שנושאת עימה סיפור מדהים של אידיאולוגיה ואומץ. את החווה הקימו ב־1967 הזוג רותי וחיים נבו, וקראו לה על שם בתם, צאלה. השניים, יוצאי קיבוץ מגן, עזבו את העבודה בדיר של הקיבוץ ויחד עם עדר כבשים יצאו לנדוד בשטח שבין ניר יצחק לנחל הבשור. אחרי שנתיים של נדודים החליטו להתיישב באזור החווה, שם בחרו להתגורר באוטובוס ולהקים משפחה. בתם צאלה גורודנצ'יק, שמתגוררת בחווה עד היום, מספרת שלמרות שאביה נפטר אחרי שנתיים, אמה נותרה במקום עימה ועם אחיה. כיום צאלה מתגוררת בחווה עם בעלה אמנון ועם ילדיהם, שמטפלים בכבשים ובסוסים, מגדלים גידולים כתפוחי אדמה וחיטה ומקבלים את האורחים. 

כדאי להגיע לחווה לביקור, לראות איך אפשר לחיות אחרת, וגם לטעום ולרכוש מהגבינות המופלאות שמייצרים כאן, על פי מתכונים שרקחה צאלה. בנוסף אפשר לצאת כאן, בתיאום מראש, לסיור מודרך בדיר ובמכון החליבה, ולאכול ארוחת בוקר המוגשת בחצר המחלבה או לרכוש סלסלת פיקניק. בסמוך פועלות חנות לממכר גבינות ומעדנים מתוצרת האזור וגלריה בשם "שרפרף במדבר" - שבה אפשר לרכוש ספסלים, קרשי חיתוך ועוד, מעץ מלא ובעיצוב כפרי. 

אחרי הביקור במחלבת צאלה אנחנו ממשיכים לנסיעה מלבבת על דרך הבשור, דרך נוף שאורכה כ־12 ק"מ ומתאימה לכל כלי רכב (בנסיעה איטית), העוברת לאורכו של נחל בשור. הדרך מתחילה בפארק אשכול ומגיעה עד צאלים. לאורך הדרך כדאי לעצור את הרכב בנקודות שונות, לנוח וליהנות מהנוף, ולהמשיך הלאה. 

בנקודת ההתחלה ניצב מגדל תצפית, שם תוכלו להתרשם מנופי בתרונות הלס לאורך אפיק הנחל. אחרי נסיעה קצרה לאורך הדרך (בקטע זה רובה הוא כביש סלול), תגיעו לגשר החבלים הידוע. הגשר התלוי, שאורכו כ־80 מטרים, עובר מעל אפיק הנחל. הגשר הוא חגיגה גדולה לילדים, שייהנו לרוץ ולהתנדנד עליו. אנחנו הגענו בשעת בין הערביים, לעת שקיעה, וזכינו לרגע מזוקק של קסם ושלווה. יודעי דבר סיפרו לי שזוהי השעה הטובה ביותר להגיע לכאן. מכאן אפשר לחזור לרכב ולנסוע לכיוון התחנה הבאה: "גשר הצינורות". גשר זה, החוצה את נחל הבשור, נבנה כדי להעניק למבקרים נקודת תצפית נוחה ובטוחה על הנחל בעת שיטפונות. 

אל היען. תוכלו להאכיל את היענים ולצאת לסיור // צילום: לירון אלמוג

אשכול של חוויות

אל פארק אשכול הגענו לפנות בוקר כדי לצפות בפסטיבל הכדורים הפורחים המסורתי המתקיים כאן מדי שנה והוא חוויה אדירה. אך שווה להגיע לכאן גם לבילוי של יום או יומיים, כולל לינה במקום, אז תוכלו גם לצאת לשלל הטיולים שמציע המקום. 

פארק אשכול הוא הפארק השני בגודלו בארץ, והוא שוכן על אפיקו של נחל הבשור. הפארק קרוי על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל, ומשתרע על פני כ־4,000 דונם. יש בו בריכות מים טבעיות יפהפיות עם צל נדיב - שלא מתאימות לשחייה, אך מומלץ לשכשך בהן רגליים - אגם מלאכותי, מדשאות וחורשות דקלים ואשלים. יש גם שלל אטרקציות בתשלום לילדים, ובהן טרמפולינת ענק, מתקני שעשועים, סירות פדלים במעיינות, וכן מסלולי אופניים משולטים ואפילו מסלול דיסק גולף (הראשון במזרח התיכון). 

ואם אתם כבר בפארק אשכול כדאי לקפוץ לחוות "אל היען", שנמצאת ממש ממול. "אל היען" היא חוות בודדים שהקימו צופיה ומייק ון חרבנברוק לפני יותר משלושים שנה. יש כאן עשרות יענים, שתוכלו לראות ולהאכיל. אפשר ליהנות כאן מארוחה טובה ולצאת לטיול מודרך, המתאים גם לקטנטנים. אבל גם ללא סיור אפשר ליהנות כאן מאוד מפינת יצירה קטנה, פינת חי מתוקה וכמובן - יענים. 

לא רחוק מכאן, במושב תלמי יוסף, מצפה לכם עוד חוויה תיירותית קסומה: "שביל הסלט". אורי אלון, אגרונום, איש אדמה ו"יועץ בינלאומי בנושא מחלות צמחים", מפעיל עם בני משפחתו טיול מודרך לכל גיל, שבו הוא מראה לבאים איך גדלים ירקות דוגמת עגבניות, פלפלים וגזרים. הסיור כולל הסברים מרתקים ואף קטיף וטעימות, היישר מהשדה. אורי אפילו סיפר לנו על הפלפל החריף השלישי בגודלו בעולם, אך משום מה איש לא התנדב לטעום ממנו. 

נוסף על כל מעלותיו, אורי הוא גם אלוף הארץ בהפרחת יוני דואר, ומלבד שלל אנקדוטות הקשורות בתחביב הקסום - את הרעיון קיבל מדודתו, שהיתה אחראית על יוני הדואר בארגון ההגנה, והמקום גם שימש השראה לספרו של מאיר שלו "יונה ונער" - הוא נותן למבקרים להפריח יונה לשמיים. ועם חוויה מופלאה כזאת, שכל אחד, גדול כקטן, ייהנה ממנה מאוד, נסיים את מדורנו השבוע בתקווה לימים יפים וטובים לכולנו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו