נקמת המרובעים

גרמניה ואנגליה עלו לכר הדשא באיצטדיון פרי סטייט, שנראה הכי דומה לאיצטדיון אנגלי, עם יציעים קרובים מאוד למגרש. אנגליה בתלבושת אדומה כמעט זהה לזו שעלתה בה בגמר 1966, גרמניה בתלבושת לבנה-שחורה זהה לחלוטין.

בקהל רוב מוחלט לאוהדים האנגלים, כמו אז בוומבלי. את בובי מור - בלם ווסטהאם ב-1966 - החליף מתיו אפסון, בלם ווסטהאם 2010. באופן אירוני, לצורך גאווה או פרובוקציה, הגיעו לא מעט אוהדים אנגלים לבושים בחולצות אדומות עם המספר 66.

אין כלי תקשורת עולמי שלא כתב בימים האחרונים על ההיסטוריה של המפגשים בין נבחרות גרמניה ואנגליה, אבל אף אחד לא האמין למה שאירע בדקה ה-39. צמרמורת אחזה בכל 40 אלף הצופים במצב של 1:2 לגרמניה.

אבל לפני שנגיע לדקה ה-39, נזכיר שבמשך 35 דקות נראתה גרמניה שתי רמות מעל אנגליה. אפסון נכשל בעצירת מירוסלאב קלוזה, שכבש את שערו השני בטורניר וה-12 במונדיאלים (20). המצטיין במגרש תומאס מולר, אולי השחקן הכי גרמני של הגרמנים - במובן שהוא עושה את הדברים הנכונים בלי להתחכם - בישל ללוקאס פודולסקי, שכבש מזווית קשה (32) בין רגליו של דיוויד ג'יימס.

על העיוורון

אנגליה כבר חזרה משום מקום. סטיבן ג'רארד שם כדור על הראש של אפסון, שכיפר על הטעות שלו עם שער (37) שנדמה היה כי הוא מסמן נקודת מפנה. ואז, כעבור שתי דקות, הגיע אותו רגע שייחקק לעד בדברי ימי הכדורגל. פרנק למפארד הקפיץ מעל השוער הגרמני מנואל נוייר כדור שפגע במשקוף ונחת לפחות חצי מטר מאחורי הקו - הקוון האורוגוואי פבלו פאנדינו קיבל עיוורון. גם השופט חורחה לאריונדה היה צריך להבחין בשער כל כך ברור. במסכים ביציע העיתונות כולם ראוי את הריפליי, וקול של שאגה-אנחה עצום השתחרר לאוויר. המסרונים מהמולדת הגיעו מיד לאוהדים האנגלים ביציע, שהחלו לשרוק בוז ולקלל את השופט.

תזכורת: גמר 1966, 2:2. 11 דקות בהארכה ג'ף הרסט בועט למשקוף כדור שעד היום לא ברור אם עבר את הקו. השופט השוויצרי פוסק גול, אנגליה אלופת העולם. עם השנים בוצעו מחקרים שהוכיחו שהכדור לא עבר במלוא היקפו. גרמניה נדפקה. אתמול אלוהי הכדורגל סידר שחזור היסטורי עם טוויסט, ודווקא בעיר הצדק, בלומפונטיין.

ההפסקה היתה הזמן המעניין ביותר לפגוש אוהדים אנגלים. "שילמתי 800 פאונד על כרטיס כדי לראות שופט מוכר משחק", רתח אוהד אנגלי ג'ינג'י עם שפם של קצף מכוס הבירה בידו. ג'יימס בן ה-70, לבוש בחולצה עם המספר 66, היה אז בוומבלי, ומפנה אצבע למארגנים: "אז המשחק שודר בטלוויזיה בשחור-לבן, ולכן לא ידעו אפילו דרך הטלוויזיה אם הכדור עבר את הקו לגמרי. היום כבר יש HD ושידורים בתלת-מימד, כך שגם אם הקוון עיוור מלידה, מי שאשם זה פיפ"א".

עם כל הלב

בהפסקה השחקנים התבשרו על השוד. "שמענו שהיה שער אבל זה לא עניין אותנו, וגם לא היה באשמתנו", הודה תומאס מולר בסיום. למרות האכזבה, האנגלים יצאו למחצית השנייה בטירוף. למפארד מצא את המשקוף והכדורים שרקו ליד השער של נוייר. אבל אז הגרמנים יצאו לשתי מתפרצות קטלניות. תומאס מולר סיים את שתיהן מבישולים של בסטיאן שוויינשטייגר ומסוט אוזיל. 1:4 מוחץ.

לגרמנים ייעשה עוול כשיזכרו את המשחק הזה בגין אותה טעות שיפוט, מפני שזה היה אחד המשחקים הגדולים של גרמניה בגביע העולם. עובדה: אנגליה ספגה אתמול את התבוסה הגבוהה בתולדותיה במונדיאלים. כל שחקן גרמני נתן אתמול את משחק חייו. מעל כולם יש לציין את שוויינשטייגר, שהיה טוב יותר ממיכאל באלאק בשיאו. הוא שלט במשחק ועשה הכל בצורה מושלמת. גם אוזיל ומולר היו פנטסטיים, ומי לא בעצם.

הגרמנים היו מהירים, חדים, איכותיים ומתואמים הרבה יותר מיריביהם. יוגי לב נתן שחמט לפאביו קאפלו. "זו היתה תצוגה טקטית יוצאת מן הכלל", אמר המאמן הגרמני שהשתולל מאושר על הקווים, "הטעות של השופט לא היתה מכרעת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו