בהשוואה למדינות יין כמו צרפת, איטליה וספרד, שבהן יקבים רבים משמרים מסורות עשייה של מאות שנים, ישראל עושה את צעדיה הראשונים בתחום. תעשיית היין הישראלית לא מפסיקה לחפש, להתנסות ולהשתפר משנה לשנה.
במקום רשימת ההמלצות המסורתית, החלטתי השנה לרכז כמה יינות, יקבים וכיוונים שמעניין יהיה לראות איך יתפתחו בשנים הבאות.
אנטואן 2013, יקב סוסון ים
יקב סוסון ים שבהרי יהודה עונה על לא מעט מהמאפיינים של יקב קאלט. היינן והבעלים זאב דונייה מרגיש נוח מחוץ לזרם המרכזי, ואף על פי שהיינות שלו לא תמיד מצטיינים בניקיון יתר, הם שומרים על רוח חופשית ומציגים אמירה ברורה וייחודית. בבציר 2013 נוסף לזנים הגדלים בכרמי היקב זוג שחקנים חדשים: סנסו, אחד הזנים הנפוצים באזור לנגדוק רוסיון שבדרום צרפת, וקונואז האופייני לעמק הרון. אנטואן 2013 משלב בין שני העולים החדשים מצרפת לתושבים הוותיקים יותר: גרנאש, סירה ומורבדר. יש לו ריחות רעננים מתובלים, טעמים מורכבים, חמיצות נהדרת וסיומת נעימה ועשבונית. יין מורכב ונעים לשתייה שעוד שנתיים־שלוש בבקבוק יעשו לו רק טוב. המחיר: 110 שקלים.
מסע לבן 2014, יקב ויתקין
אחרי שנים של עבודה בחצר המשק המשפחתי, עבר יקב ויתקין למבנה חדש, לא הרחק מגשר הצבים החוצה את נחל אלכסנדר. מדובר בשינוי משמעותי, אבל המעבר של היקב לעשיית יינות כשרים החל מהשנה הנוכחית משמעותי לא פחות, ואולי אפילו יותר. הייננים אסף פז ודורון בלגלובסקי אמנם ייאלצו להפסיק לעשות את היין במו ידיהם ולהשתמש בשירותיהם של יהודים שומרי שבת לצורך העבודה ביקב, אך בקרוב מאוד יוכלו גם שומרי כשרות בארץ ובעולם ליהנות מהיינות של ויתקין, ויש ממה ליהנות. מסע לבן 2014 הוא בלנד של פרנץ' קולומבר, רוסאן, ויונייה, גוורצטרמינר וגרנאש לבן, שלא דומה לשום לבן אחר. יבש, רענן ומינרלי. המחיר: 75 שקלים.
פטי ורדו 2012, יקב רמת הגולן
פטי ורדו, זן שמשמש בדרך כלל כתוספת צבע וטעם לבלנדים מבורדו, היה אחד הזנים האדומים המדוברים ביותר בישראל בשנה שעברה. אז נכון שבאקלים הישראלי הוא מבשיל טוב יותר מאשר באירופה, ונכון שניתן לעשות ממנו יינות אפשריים בהחלט, אבל נראה שתפקיד "הזן הישראלי החדש", שהטילו עליו לא מעט יקבים, אנשי תקשורת ונביאים מטעם עצמם, קצת גדול עליו. כחלק מהמגמה השיק השנה לראשונה גם יקב רמת הגולן פטי ורדו זני בסידרת ירדן מבציר 2012. יין שרירי, מתובל, אדמתי, עם מבנה נעים, טעמים מרוכזים וחמיצות חותכת, אבל רק ימים יגידו אם "התקווה האדומה הגדולה" של השנה אכן תתממש או שנדלג לזן הבא. כשר. המחיר: 125 שקלים.
עמק ברכה לבן 2013, יקב גוש עציון
במהלך השנה אני טועם לא מעט יינות בתהליך ההכנה ומשתדל שלא להתייחס אליהם לפני מועד השחרור הרשמי. הרי אין לי שום דרך לדעת מה יקרה איתם עד לרגע שבו יחליט היקב שהם מוכנים לשיווק. עמק ברכה לבן 2013 של יקב גוש עציון, שיושק בשנה הבאה, גרם לי לחרוג ממנהגי. זהו בלנד של ענבי ויונייה, רוסאן ושרדונה שהתיישן כשמונה חודשים בחביות. יש לו צבע זהבהב צלול, ריחות מורכבים של הדרים, פירות כתומים, עשבי תיבול ומינרלים, מרקם עגלגל מרחף, חמיצות נהדרת, נוכחות מדויקת של עץ וסיומת ארוכה ומתובלת. ללא ספק אחד הלבנים המרשימים והמקוריים שטעמתי השנה. כשר. המחיר: 90 שקלים.
ריזלינג 2014, יקב רמי בר־מאור
רמי בר־מאור שיחרר השנה את היין הלבן הראשון שלו, ריזלינג מבציר 2014, בכמות לא גדולה של כמה מאות בקבוקים. קשה להתרשם מיינות ריזלינג כשהם צעירים - רק אחרי כמה שנים בבקבוק אפשר להבין אותם באמת - אבל היין הזה ישמח גם את חסרי הסבלנות. הדיוק שמאפיין את העשייה של בר־מאור לא נעדר מהיין הזה. יש לו ריחות טובים של פירות הדר, פירות טרופיים וריחות מינרלים אופייניים לזן, מבנה עסיסי שנתמך בחמיצות טובה ותחושה של תסיסה קלה וסיומת יבשה וחמצמצה. בתנאים הנכונים הוא יוכל להתיישן נפלא, אבל אפשר ליהנות ממנו כבר עכשיו - בתנאי שתוכלו למצוא בקבוק. התווית המקסימה היא יופי של בונוס. המחיר: 85 שקלים.
Integritage 2014, יקב טפרברג
יקב טפרברג הוותיק שינה השנה את פניו במהלך מיתוגי מושקע, שכלל לצד שדרוג החזות החיצונית של הבקבוקים גם השקה של סדרות חדשות. כמי שאוהב מאוד את העבודה של הייננים שיקי ראוכברגר ואוליבייה פרתי, אני מקווה שהמהלך יצליח לצמצם את הפער בין התדמית המאובקת של היקב לבין איכות היינות. סידרת Inspire של טפרברג היא סידרת בלנדים שנוצרה סביב מריטאז', בלנד ותיק, עסיסי וטעים של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו ופטיט סירה. Integritage 2014 מייצג את הצד הים־תיכוני של הסידרה. הוא נעשה מענבי גרנאש, סירה, מורבדר ומרלו, התיישן שמונה חודשים בחביות, ומשלב בין ריחות פרי אדום, תבלינים ואדמה, מרקם נעים וסיומת מורכבת. כשר. המחיר: 65 שקלים.
דור 2013, יקב נטופה
אחת התופעות שמאפיינות מדינות ללא מסורת יין משמעותית היא יקבים צעירים שממהרים להשיג יינות דגל יקרים בבציר הראשון או השני. יקב נטופה, שהכרמים שלו ניטעו בגליל התחתון בשנת 2006, חיכה בסבלנות עד השנה כדי להשיק את יין הדגל שלו דור 2013, וזו כבר סיבה טובה מאוד לחבב אותו. במצבו הנוכחי היין שנעשה ממאה אחוז ענבי סירה מאזור עין דור והתיישן 15 חודשים בבקבוק מוכן לשחרר מעט ריחות פרי וריחות תבלינים. המרקם המוצק שלו, החמיצות הטובה, האיזון המרשים ונוכחות החביות המדויקת מרמזים על עתיד מזהיר. שימרו עליו היטב כדי שבעוד חמש או שש שנים תוכלו לברר מה קרה איתו באמת. כשר. המחיר: 180 שקלים.
אחת 2014, יקב אחת
הסיפור של הייננית ניצן סברסקי הוא אחד המעניינים שהיו לנו השנה. סברסקי, שלמדה באיטליה ובספרד, התמחתה בדרום אפריקה ועבדה ביקבי ברקן, הקימה את יקב אחת בשנת 2014. את היין היחיד שלה בינתיים, אחת 2014, היא עושה מענבי ויונייה ורוסאן מעמק האלה, במתקנים של יקב הגבעה שבקבוצת גבע. זהו יין נקי וצנוע בעל ריחות פרי מעודנים ומרקם נעים. יין שלוקח את הפרי למקום שבו הוא צריך להיות, בלי להעמיס עליו יותר מדי מניפולציות. אם הגישה הזו מדברת אליכם, יכול מאוד להיות שזה צריך להיות אחד היינות הלבנים שתפתחו השנה. לטעמי מדובר בהתחלה טובה מאוד, אבל נראה לי שעוד כמה שנים בכרם וביקב יהפכו את היין למעניין לפחות כמו הסיפור שמאחוריו. המחיר: 120 שקלים.
הומאז' שרדונה 2014, יקב יפו
את יקב יפו קשה מאוד לא לחבב. זהו יקב משפחתי שהוקם ביפו בסוף שנות התשעים, נמצא כיום במושב נווה מיכאל שבעמק האלה ומייצר, מתחת לרדאר כמעט, כ־45 אלף בקבוקי יין בשנה. למרות החיבה וההערכה, היה לי קשה להתרגש מהיינות של יקב יפו. תמיד היתה לי הרגשה שיש שם המון פוטנציאל שלא מגיע למימוש. אבל השנה זה קרה. יפו הומאז' שרדונה 2014 הוא אחד הלבנים המשמחים ביותר שיצא לי לטעום. הוא נעשה מענבי כרם יחיד בגליל העליון ולא התיישן בחביות. יש לו ריחות נהדרים של הדרים ותפוחים ירוקים, מבנה חד, חמיצות נהדרת וסיומת יבשה. אני מאוד מקווה לטעום עוד אחד כזה גם בשנה הבאה. כשר. המחיר: כ־85 שקלים.
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו