סופר המדע והנוירולוג ד"ר אוליבר סאקס הלך אתמול לעולמו בגיל 82. סאקס, שנולד למשפחה יהודית בצפון לונדון, עבר לניו יורק במהלך שנות ה־60 ופירסם במהלך חייו 13 ספרים שזכו להצלחה אדירה בעולם כולו. לדברי עוזרו האישי, סאקס נפטר ממחלת הסרטן. הוא היה בן דוד של אבא אבן ושל חתן פרס נובל הישראלי פרופ' ישראל אומן. אחיינו הוא הרב לורד יונתן סאקס, שהיה הרב הראשי של בריטניה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
העיסוק המתמיד של סאקס בזיכרון האנושי - עניין חידתי וספרותי למדי - הוא שהיקנה לו פרסום ברבות השנים. הוא התמקד בכתיבה מדעית פופולרית, והיה עבור קוראים בלתי מקצועיים רבים מעין "מורה נבוכים" בעולם הסבוך של הנוירולוגיה. מעט כמו התהליך שביצע מרסל פרוסט ב"בעקבות הזמן האבוד", גם סאקס חזר שוב ושוב ל"זיכרונות המוקדמים" שלו ושל שאר בני האדם, התעכב על השגיאות והעיוותים שנצרבים בעל כורחנו בזיכרון האנושי, ואף טען כי "מדהים להבין שיכול להיות שחלק מהזיכרונות היקרים ביותר שלנו לא קרו - ואולי בכלל קרו למישהו אחר".
את פריצת הדרך הספרותית השיג סאקס ב־1973 בספרו "יקיצות", המתאר עבודה עם חולי דלקת קרום המוח בבית חולים בברונקס. ספרו המפורסם ביותר הוא "האיש שחשב שאשתו היא כובע", שראה אור באנגלית ב־1985 ומתאר את יחסיו ותהליכיו של סאקס עם מטופליו לאורך השנים. הספר זכה לעיבודים ולהתכתבויות רבות מתחומים רבים בתרבות - מיצירת אופרה, דרך גירסה טלוויזיונית ועד עיבוד חופשי בסרט הקולנוע "ממנטו", שמתאר גיבור אשר לקה באמנזיה. ספריו נמכרו ביותר ממיליון עותקים בארה"ב בלבד, ובראיון בעבר אמר כי הוא מקבל יותר מ־10,000 מכתבים מקוראים בכל שנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו