מותה של אגדה

יצחק (אייק) אהרונוביץ', רב החובל של אוניית המעפילים אקסודוס שהפכה לאגדה, נפטר אמש והוא בן 86. שמו של אהרונוביץ' נחקק כמי שהוביל בתעוזה את אוניית המעפילים לצידו של יוסי הראל ז"ל.

סיפורה של אקסודוס נחשב לאחד הסמלים המוכרים ביותר של מפעל ההעפלה הציוני בתקופת המנדט הבריטי.

אוניית אקסודוס יצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשהיא נושאת על סיפונה 4,554 ניצולי שואה שביקשו לעלות לארץ. כשהגיעו לחופי ארץ ישראל ב-18 ביולי לא הורשו להיכנס אליה, ולאחר מאבק מר עם הבריטים - שבמהלכו מצאו את מותם שלושה מעפילים - גורשו נוסעי האונייה למחנות העקורים בגרמניה.

בסופו של דבר, לאחר שהות ארוכה במתקני המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האונייה ארצה.

אהרונוביץ' נולד ב-1923 בגרמניה ועלה לארץ בגיל 9. בעבר סיפר כי לא תיכנן להיות איש ים. ב-1940, כשהיה בהכשרה בקיבוץ יגור, החליט להצטרף לשורות הצבא האדום וללחום בגרמנים.

אהרונוביץ' ניסה להתגנב לספינת "סולל בונה" שעשתה דרכה לטורקיה, אך נתפס והוחזר לישראל. לבסוף התקבל כספן באונייה חיפאית ועבד עליה כחצי שנה. הוא נסע ללמוד ימאות בלונדון, ובגיל 23 היה לרב החובל של האקסודוס.

ב-1947 היה לקברניט של ספינת מעפילים נוספת ("קיבוץ גלויות"), ולאחר הקמת המדינה שימש ימאי והיה ממנהיגי שביתת הימאים הגדולה של שנת 1951.

בתו, אלה הופמן, סיפרה על אביה: "אבא היה אידיאליסט, בעל אומץ רב להגיד ולעשות מה שחשב לנכון, לא אדם שגרתי. לדעתו, מקומם של כל היהודים מהעולם הוא כאן, בארץ ישראל, ולפיכך יש צורך במדינה גדולה שבה עם ישראל יוכל להתקיים. המעפילים של האוניות היו בראש מעייניו, והוא הקפיד להתרחק מפוליטיקאים ומהשלטון".

נשיא המדינה שמעון פרס ספד לאהרונוביץ': "לא היה דומה ואין דומה לו, צירוף נדיר של חלוציות, אומץ לב ואהבת העם. אקסודוס היתה גם פרי רוחו. הוא לא היה רק רב חובל שלה, אלא קברניט שהעניק אופי למסע, נחישות בדרך וכושר מנהיגות מדהים".

פרס סיפר ש"אייק לא אהב ללכת בדרכים סלולות אלא העדיף לסלול דרכים, גם במחיר היותו ספן בודד. הוא תמיד חיפש הזדמנות לתרומה ייחודית, ותרומתו למדינה לא תישכח לעולם".

אהרונוביץ' הותיר אחריו שתי בנות, שבעה נכדים ושני נינים. הוא יובא למנוחות מחר ב-11:00 בבית העלמין בקיבוץ גבעת חיים מאוחד.