כבוד, ומה עם התיירים?

יוון של אחרי ה"לא" הברור לגוש היורו מתנהלת באי־ודאות. דרמה שבה איש לא יודע מה עתיד לקרות, גם אם האפשרויות רק הולכות ומתמעטות. ראש הממשלה, אלכסיס ציפראס, אמר ברביעי האחרון כי יגיש הצעה שעשויה להביא להסכם ולפתרון המשבר, כשהמתווה החדש הוא בקשה לחילוץ קצר מועד מקרן היציבות האירופית (ESM), אלא שהדרך לאישור הלוואה חדשה ארוכה ומפותלת - צריך לראות את זה קורה באמת כדי להאמין, בעיקר אחרי שבחודשים האחרונים שמענו לא מעט אמירות והצעות שנפלו, בעיקר בשל פערים גדולים בין יוון לנושיה בגוש היורו. 

למרות שבבורסות האירופיות, לאחר התבטאותו של ציפראס, נרשמו עליות שהגיעו אחרי כמה ימים של ירידת שערים, אין זו נקודה חיובית. כבר שבוע וחצי שהבנקים ביוון סגורים, הגבלות חמורות של משיכת מטבע הוטלו על הציבור ולמעשה הכלכלה היוונית לא מתפקדת. הנושים בינתיים, בעיקר הגרמנים, מאבדים סבלנות.

נכון לעכשיו, רק ענף התיירות באיים מאיר פנים, כשהוא נראה עמיד בפני הזעזועים שפוקדים את אתונה והערים המרכזיות. "התיירות היא הדבר האחרון שנשאר ליוונים", מסביר גורם המעורה בענף. "הם יעשו הכל כדי לדאוג שהתיירים ימשיכו לקבל את השירותים שלהם. זה לא כמו ישראל, שבה יש מיליונים בודדים של תיירים בשנה. זו יוון, שאליה מגיעים 22 מיליון תיירים בשנה. האיים הם די פרטיים. המלונות ברובם עובדים עם בנקים זרים והכסף מגיע ישירות אליהם. מי שאמור לנסוע ליוון יכול לעשות זאת, אבל כדאי להצטייד במזומן, כי יכולה להיות אי־נוחות ברמה המקומית". 

בשטח, נכון לעכשיו, אין בעיות. טרם צצו סיפורים על הסתבכויות של חברות תעופה יווניות, ולא נראה שהתיירים נרתעו מהמשבר, גם לא מכך שבחלק מהאיים אזל הדלק בתחנות הדלק. 

ביוון משדרים אופטימיות ומאמינים שמיליוני תיירי הקיץ יעזרו לחלצם מהמשבר, אולי תוך כדי התעלמות מגל הביטולים האחרון, שמגיע בעיקר ממדינות אירופיות. גל זה ייתכן שנובע מרגשי כעס על התנהלות היוונים בטיפול במשבר החוב. 

הישראלים, אגב, רואים במצב הנוכחי הזדמנות לדילים משופרים, וימשיכו להגיע לאיים, אך יישארו דרוכים לקראת התפתחויות אפשריות.

 

הקצה השמאלי

אז מי אשם במצב הנוכחי ביוון? הימין הכלכלי טוען, בגדול, שהיוונים הם עם עצלן, לא פרודוקטיבי, בעל כלכלה מפגרת שנוטה להעלים מסים. עם שחלב את גוש היורו בהלוואות של מיליארדים בלי לספק תמורה, צעדים מוחשיים שהיו מלמדים על שינוי דרכו. 

השמאל הפוליטי טוען שמדובר בטרגדיה, ומצביע על הטרויקה - שלושת גופי הנושים של יוון - כמי שמאז פרץ המשבר בין 2009 ל־2010 הילוו ליוון כסף, אבל בכל פעם דרשו וקיבלו עוד ועוד קיצוצים ממשלתיים, שמנעו כל יכולת התאוששות מיוון. ברמה הפוליטית, בימין צברה מפלגת השחר המוזהב, בעלת סממנים ניאו־נאציים, תנופה. בשמאל עלתה מפלגת סיריזה (קואליציית השמאל הרדיקלי), בעלת הקווים הניאו־סוציאליסטיים (מרקסיסטיים), שבבחירות האחרונות, בינואר 2015, זכתה ב־149 מתוך 300 כיסאות הפרלמנט. ניצחון סוחף.

ציפראס, שבעוד שבועיים וחצי יחגוג את יום הולדתו ה־41, החל את דרכו בתנועת הנוער הקומוניסטית. את פעילותו הציבורית החל כבר כתלמיד תיכון, כשלאחריו סיים תואר בלימודי הנדסה אזרחית. טבילת האש הפוליטית הבולטת שלו הגיעה ב־2006, כשהתמודד על ראשות עיריית אתונה (סיים במקום השלישי). ב־2009 כבר נבחר לפרלמנט היווני וב־2012 הפך ליו"ר האופוזיציה, בראש מפלגת סיריזה - שכעבור שלוש שנים תעמוד בראש המדינה ותסמן את שבירת דעת הקהל לקצה השמאלי.

אפשר למצוא הסבר לשבירה זו בהבטחות של ציפראס להרים את הגאווה היוונית מהקרשים. הוא דיבר על "כבוד" ועל "הגינות", תוך כדי שהוא נוקט מהלכים לעומתיים נגד הקו של נושי יוון. אלה הזרימו לה יותר מ־320 מיליארד יורו בחמש שנות המשבר האחרונות, אך עם היבחרו, ציפראס, בניגוד גמור לתוכנית מקיפה שעליה עמלו קודמיו בתפקיד עם הנושים, העלה את שכר המינימום ל־750 יורו, הבטיח להגדיל את הפנסיות של עובדי הציבור, ותיכנן הנחות בחשמל וסבסוד מזון לעניים. 

יוון נמנעה עד היום מצעדי צנע משמעותיים: פתיחת שווקים לתחרות, הפרטות של חברת החשמל ונמלי הים, ייעול מנגנוני מיסוי, העלאת גיל הפרישה, ביטול הטבות לעובדי המדינה ועוד צעדים שאם היתה נוקטת, ייתכן שכלכלתה היתה עולה על דרך המלך. לציפראס היה נוח יותר לתת לציבור היווני להישען על הבטחות, תוך כדי שהוא מנהל מו"מ מתיש מול הנושים. 

 

מדיניות ה"יהיה בסדר"

ראש הממשלה היווני מחפש הנחות: תספורת, פריסת חובות מחודשת וכל מה שימנע ממנו לנקוט צעדי צנע נדרשים. הוא משך את הזמן, פתרון לא נמצא עד התאריך שבו יוון היתה צריכה לשלם תשלום חובות תקופתי על סך 1.6 מיליארד יורו (30 ביוני 2015), והדבר היחיד שהואץ הוא קצב משיכת הכספים של הציבור מהבנקים. הקלף האחרון שנשאר לציפראס היה משאל העם, שבו היוונים אמרו בצורה ברורה, ברוב של 61% - לא לגזירות ולקיצוצים שדורש גוש היורו. לא לצעדי צנע. לא להתייעלות כלכלית. 

לצד ציפראס, שר האוצר לשעבר, יאניס וארופאקיס, הוא דמות בולטת במשבר. דמות ססגונית המתניידת לכל מקום על אופנוע כבד. וארופאקיס התבטא תמידית, בצורה חריפה, נגד הנושים, ובשלב מסוים האשים אותם ב"מדיניות של טרור" נגד יוון. הוא אף איים בהתפטרות אם תוצאות משאל העם יצדדו ברצונם של הנושים. 

לבסוף הוא התפטר בכל זאת, למרות ה"לא" הגדול לנושים. הוא טען שלדעתו, הנושים כבר לא רוצים לראות את פניו והגיש את מכתב ההתפטרות למחרת המשאל. בכך יצר וארופאקיס עוד קצת בלבול בקרב הציבור היווני, שממשיך להישען על מדיניות ה"יהיה בסדר", בלי לדעת מה יילד יום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו