על פי ההגדרה המילונית, סיידר הוא "משקה אלכוהולי העשוי ממיצי פירות, בדרך כלל אגסים או תפוחים". אז איך זה שבישראל ובאמריקה משתמשים במילה "סיידר" גם כדי לתאר מיצי תפוחים ללא אלכוהול- מאז הקנקן הראשון של הסיידר, שנמזג כנראה בימי הביניים בצפון אירופה, ועד היום, נוצרו לא מעט סגנונות של המשקה. מסיידרים בהירים קלים ומרעננים (ללגימה במסיבות חוף), דרך סיידרים עגולים וכהים (שנראים נפלא על רקע של ברים אפלוליים) ועד סיידרים מורכבים ואלגנטיים (שיתאימו לארוחות חגיגיות ולתפריטי גורמה) - לכל בית סיידר יש אמנם דרכים משלו להפיק את המשקה, אבל כולם פועלים על פי עקרונות דומים. התפוחים, לרוב מזנים מסורתיים שמשלבים חמיצות ומתיקות, מובאים אל בית הסיידר אחרי הקטיף ונסחטים. מיץ התפוחים שנסחט תוסס בטמפרטורה נמוכה שמאפשרת לשמר טוב יותר את הריחות והטעמים, ולאחר התסיסה עובר הסיידר ליישון בחביות עץ אלון או לתסיסה שנייה בבקבוק, בהתאם לסגנון. רוב הסיידרים מכילים כחמישה אחוזי אלכוהול, קצת יותר מאשר הבירה הממוצעת. טעמי התפוח שלהם ידידותיים יותר מטעמי לתת קלוי או מרירות של כשות, והם הרבה פחות מכבידים מאשר בירה. אולם למרות התכונות הללו, שעל הנייר לפחות אמורות להפוך את הסיידר לחביב במיוחד על השותה הישראלי, קשה להאמין שלמשקה התפוחים יש סיכוי לשנות את הרגלי השתייה שלנו ולהפוך למשקה הלוהט של הקיץ הבא. עם זאת, מגוון הסיידרים שנחתו לאחרונה בישראל, לצד החיבה של הקהל הישראלי לחידושים והמצאות בתחום האלכוהול, יכול להכניס אותו בקלות למקום מעולה בתפריט האין-חורף שלנו. מי יודע, אולי עוד שנתיים-שלוש נוכל למצוא אותו בכל בר, ממש כמו בדרום אנגליה. עד שזה יקרה, כדאי שתכירו כמה סיידרים שנחתו כאן לאחרונה. סוואנה דומיין לואי דופון סיידר רזרב מיוצר ב: בית הקלבדוס והסיידר דופון Pays d'Auge, נורמנדי, צרפת. ווסטון פרימיום אורגניק מיוצר ב: בית הסיידר ווסטונס, הכפר מאץ'-מרקל, חבל הרפורד, מערב אנגליה. מאגנרס מיוצר ב: מבשלת מאגנרס, אירלנד. דומיין לואי דופון סיידר Bouche מיוצר ב: בית הקלבדוס והסיידר דופון Pays d'Auge, נורמנדי, צרפת.
מיוצר ב: מפעלי דיסטל, דרום אפריקה.
ידע כללי: תאגיד דיסטל מייצר גם את ליקר האמרולה. היצרן ממליץ לשתות מהבקבוק עם פלח לימון בפייה (כמו בירה קורונה).
איך היה: קליל, יבש ומרענן, עם חמיצות נעימה ומתכתיות קלה בסיום.
כדאי לשתות: במסיבות תחת כיפת השמים או מול הטלוויזיה.
להשיג ב: חנויות יין.
המחיר: 9 שקלים לבקבוק 330 מ"ל
פייר הואט סיידר ברוט
מיוצר ב: בית הסיידר פייר הואט, נורמנדי, צרפת.
ידע כללי: היצרן מתגאה בכך שהוא מתייחס לתפוחים כמו שהייננים מתייחסים לענבים. האמת שאין לו ברירה אחרת, האקלים בנורמנדי לא מאפשר גידול של ענבי יין.
איך היה: יבש, מחוספס ועשיר.
כדאי לשתות: עם ירקות טריים, גבינות חריפות ונקניקים שמנים.
להשיג ב: מסעדות נבחרות ואצל היבואן (www.ipvinum.co.il)
המחיר: 49 שקלים לבקבוק
איך היה: משקה אלגנטי, מעודן ומורכב, עם ריחות של תפוחים טריים, שמרים, פרי טרופי וקרמל.
כדאי לשתות: כאפריטיף או לצד מאכלי דגים עדינים.
להשיג ב: מסעדות נבחרות ואצל היבואן (www.ipvinum.co.il)
המחיר: 85 שקלים לבקבוק
ידע כללי: הווסטונים מייצרים סיידר החל משנת 1880 והמפעל עדיין בבעלות המשפחה.
איך היה: קליל, עם ריח חמוץ-מתוק של תפוחים אדומים טריים וסיום יבש במיוחד.
כדאי לשתות: ליד הקינואה.
להשיג ב: חנויות יין.
המחיר: 19 שקלים לבקבוק 500 מ"ל
ידע כללי: הסיידר מתיישן בחביות עץ ענקיות שמופיעות על הלוגו של מאגנרס.
איך היה: עגול, עם נטייה קלה למתיקות ובעבוע נעים. תחליף הולם לכל אלה שמרגישים שבירה קצת מכבידה עליהם.
כדאי לשתות: עם הרבה קרח, בברים דוברי האנגלית שלאורך החלק הפחות ידידותי של רחוב אלנבי, תל אביב.
להשיג ב: בקבוק או חבית בברים נבחרים.
המחיר: 23 שקלים לחצי ל-500 מ"ל
ידע כללי: מדובר בבית סיידר מודרני שמייצג גישה חדשנית ומתקדמת בייצור.
איך היה: אלגנטי ומאוזן עם ריחות של תפוחים , שמרים ואדמה.
כדאי לשתות: כאפריטיף או לצד מנות מעודנות.
להשיג ב: מסעדות נבחרות ואצל היבואן (www.ipvinum.co.il)
המחיר: 55 שקלים לבקבוק