מה מתבשל במזנון הכנסת?

הזמן: יום רביעי בצהריים. המקום: מזנון הח"כים בכנסת. שורה ארוכה של שרים, סגני שרים, ח"כים ועוזרים פרלמנטריים מגיעים כשבטנם מקרקרת. זמנם קצוב.

כמו קיבוצניקים בחדר האוכל הם נוטלים במהירות את מגשי הפלסטיק החומים, בוחרים בשר בקר, שניצל או חזה על האש, מעמיסים צלוחית מרק אפונה או מרק צח וכן אורז או צ'יפס (לפעמים קוסקוס) וכמה סלטים, ומזדרזים לתפוס שולחן במזנון העמוס. אם שיחק להם המזל והם אינם בסיעות הקואליציה, יש להם סיכויים טובים לסיים את הארוחה בניחותא, אבל אם הם חברי קואליציה, קרוב לוודאי שמנהלת סיעת הליכוד הנמרצת עליזה בראשי לא תיתן להם לסיים את השניצל, כי במליאה יש הצבעות חשובות.

פעם היה מזנון הח"כים מקום מכובד. ראשי ממשלה ושרים ניהלו בו שיחות מרתקות, סגרו דילים פוליטיים, רקמו בריתות עם יריבים פוליטיים, הדליפו מידע לעיתונאים וסיפרו בדיחות. "במזנון נפלו המחיצות. במליאה ניהלו יריבים פוליטיים קרבות מילוליים, אבל במזנון הם היו חברים", נזכר ח"כ לשעבר יוסף תמיר (ליברלים) בן ה-95. תמיר, שהיה ח"כ בשנים 1981-1965, אומר כי "מנחם בגין כיו"ר האופוזיציה תקף במליאה במילים חריפות את רה"מ והשרים, אבל במזנון הוא פתח שולחן ושוחח בנעימות עם יריביו הפוליטיים". הוא מגלה כי "במזנון סיכמתי עם משה דיין, כשהיה שר הביטחון, על מינוי נציב לתלונות חיילים. דיין התנגד לכך שהצבא יהיה מבוקר על ידי מבקר המדינה והציע למנות את הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב כנציב התלונות הראשון בצה"ל".

דג מלוח, פירה ויידיש

"במזנון נהגו לתכנן את התרגילים הפרלמנטריים, ובעיקר המארבים, שנעשו במליאה. כשהיינו באופוזיציה נהגנו להשאיר ח"כים במזנון בכוננות, וכשהועלה לדיון חוק שהתנגדנו לו, היינו רצים למליאה ומפילים את הצעת החוק הממשלתית", מספר ח"כ לשעבר חיים קורפו (ליכוד) בן ה-88 שהיה שר התחבורה וח"כ בשנים 1992-1969. גם הוא מציין כי ב"מזנון היתה אווירה של התפרקות מהמתח במליאה". העיתונאי הוותיק בצלאל עמיקם מעלה זכרונות מתקופות צנועות יותר: "בבית פרומין (בניין הכנסת הישן ברחוב המלך ג'ורג') נהגו השרים והח"כים לאכול בארוחת ערב ל-בן, דג מלוח ומחית תפוחי אדמה. פולה בן-גוריון נהגה להיכנס למטבח ולהציץ בסירים, כדי לראות מה מבשלים והשפה השלטת במזנון היתה יידיש".

כשאריאל שרון היה יו"ר האופוזיציה הוא ישב לבדו במזנון והעוזרת שלו התחננה בפני הכתבים הפרלמנטריים שיואילו לשוחח איתו. כשנבחר לראשות הממשלה השתנתה התמונה (ראו מסגרת). כשנכנס למזנון, בלוויית שובל ארוך של אנשי ביטחון, עוזרים ויועצים, הוא הקפיד לתפוס את מקומו ליד החלון הגדול המשקיף על נופה של ירושלים. שרון נהג להרים את העניבה ולהניח אותה על המקטורן לבל תטבול במרק הצח; מיד נקהלה סביבו קבוצת עיתונאים כעדת דבורים על הצוף, ושרון נהג להתבדח איתם וללגלג על יריביו.

מחכים לזכיין הבא

ח"כ לשעבר תמיר מציין כי "האוכל במזנון הכנסת תמיד היה גרוע". אבל זה לא יכול לנחם את באי המזנון כיום, המודאגים מאיכות המזון המוגש להם. לפני שנתיים התגלו חיידקי ליסטרה בבדיקת דגימות שגרתית המתבצעת על ידי מעבדה פרטית. הדבר גרם לבהלה ולסגירת המזנון לכמה ימים. בבדיקות אחרות שנערכו במזון נמצאה כמות גדולה מהמותר של קוליפורמים. בהזדמנות אחרת הונצח חתול כשהוא מסתובב בחופשיות במטבח ומלקק מהסירים. כשאנשי המשק רכשו מלכודות כדי לתפוס את החתולים, נזעקו הארגונים למען בעלי חיים וטענו כי יש לאפשר לחתולים להסתובב בסביבה הטבעית שלהם, והמטבח של הכנסת ממש סמוך לשם. בשל מצבו הנוכחי של המזנון ישנם לא מעט שרים, ח"כים ועובדי כנסת בכירים שמדירים את רגליהם ממנו (או מסתפקים בכוס קפה ועוגה). אפילו חשב הכנסת, אבי לוי, העומד בראש ועדה מטעם הנהלת הכנסת המפקחת על המזנון, מעדיף לסעוד את ארוחות הצהריים שלו יחד עם דובר הכנסת גיורא פורדס במזנון משרד האוצר.

הזכיינים הנוכחיים של המזנון - בעלי רשת בתי הקפה "קופי שופ", ירון מנשה ואושיק בן-שטרית - ביקשו כבר בסוף 2008 להתיר את החוזה שנחתם ב-2006 (ועומד לפוג בעוד שנה וחצי) ולהסתלק, משום שלטענתם הם הפסידו עד היום כמיליון שקלים. ב-15 באוגוסט יפורסם מכרז לזכיין חדש, ואולי אז יעלה המוסד המיתולוגי על דרך חדשה - ומוצלחת יותר.