אבחון לקוי

המרכז הארצי לבחינות והערכה כבר רגילים לאבחונים לא מקצועיים של לקויי למידה; אבחון שנכתב בלשון זכר כשהמאובחנת היא בכלל בחורה, או מאובחן שדרש הארכת זמן כשהוא בכלל לוקה בהפרעת קשב וריכוז הדורשת טיפול אחר לגמרי. אבל כשהגיע למרכז טופס אבחון של סטודנט המשרת כטייס בצה"ל, הקובע שיש לו בעיה של תפיסה מרחבית, זה כבר היה יותר מדי.

חוסר המקצועיות של האבחונים והשוק הפרוץ לרווחה הובילו את האחראית לנושא במרכז, ד"ר ענת בן סימון, לפתח לראשונה כלי חדשני לאבחון מקצועי של לקויות למידה. המבחן שפותח מכונה מבחן מת"ל - מערכת תפקודי למידה. מת"ל הוא מבחן ממוחשב חדש הכולל בתוכו 20 מבחנים קוגניטיביים, ומנסה לראשונה לייצר קריטריונים אחידים ומקצועיים שיקבעו אילו מהתלמידים והסטודנטים באמת סובלים מליקויי למידה.

המבחן כבר אומץ על ידי מוסדות אקדמיים רבים בישראל, ובשנה האחרונה הוא מנסה לעשות סדר במספר הסטודנטים שמקבלים הקלות במבחנים באוניברסיטאות. "מצד אחד יש תחושה של אינפלציה בהקלות ומצד שני יש לחץ גדול מאוד מהמערכת, ובעיקר מכיוון ההורים והתלמידים", מסבירה בן סימון. "מאבחנים משתמשים בכלים שונים, חלקם למדו שנה בלבד ואין להם הכשרה אקדמית, ולכן נוצר כאוס גדול".

יותר אבחונים בתל אביב

הצורך הגובר במבחן אחיד התעורר גם בעקבות העלייה הדרמטית שנרשמה בשנים האחרונות במספר התלמידים שמגיעים לבגרויות עם דרישה להקלות. בעשור האחרון חלה עלייה של כשני אחוזים בשנה במספר התלמידים המאובחנים ודורשים הקלות. אם בשנת 1998 רק כשמונה אחוזים אובחנו כלקויי למידה, בשנת 2001 כבר אובחנו 14 אחוזים מהתלמידים וב-2007, השנה האחרונה שבה כבר קיימים נתונים, לא פחות מ-22 אחוזים מהתלמידים נחשבו לבעלי ליקויי למידה.

המשמעות המעשית היא שכמעט רבע מהתלמידים דורשים התאמות והקלות במבחנים, מציאות שעבור המורים היא כמעט בלתי אפשרית. "התופעה מחמירה במקומות מבוססים", מגלה רוני, מורה בתיכון במרכז תל אביב. "בתל אביב יש בתי ספר שבהם 80 אחוזים מהתלמידים אובחנו כלקויי למידה. הילד רוצה תוספת זמן במבחן, להורים יש כסף לשלם על האבחון - והמורים חסרי אונים".

ואכן, נתונים על ההקלות שניתנו ב-2007 מאששים את דבריה של רוני. בעוד בצפון הארץ אובחנו 445 תלמידים בלבד במהלך השנה, ובדרום רק 1,108, במרכז הארץ אובחנו 2,537 תלמידים ובתל אביב לבדה זכו 2,295 תלמידים להקלות. הפערים באים לידי ביטוי גם במגזרים; בעוד שבמגזר היהודי 25.2 אחוזים מכלל התלמידים מאובחנים כלקויי למידה, במגזר הערבי שיעור המאובחנים עומד על 6.9 אחוזים בלבד.

"הבעיה היא בטיפול"

גם במשרד החינוך הבינו כי המצב הפך בלתי נסבל, ובימים אלו תקנות חדשות בנושא נמצאות בהליכי אישור. לפי אותן תקנות, החל משנת הלימודים הקרובה יימצאו מכוני האבחון השונים תחת פיקוח ויצטרכו לעמוד בקריטריונים ברורים. התקנות קובעות, בין השאר, כי רק פסיכולוג המתמחה בלקויות למידה, פסיכיאטר, נוירולוג או רופא יוכלו לתת אבחונים. בנוסף, צפוי המשרד לאמץ את מבחן מת"ל ולהתאימו גם לתלמידי תיכון.

"עברנו כברת דרך גדולה", טוענת ד"ר יהודית טלדור, האחראית על גף ליקויי למידה במשרד החינוך. "אנחנו עובדים בשלושה מישורים. הראשון הוא באמת התקנות למאבחנים, השני הוא להתאים כלי סטנדרטי לגילאי 16 והשלישי הוא למקצע את בתי הספר בהתמודדות עם הנושא".

כל נושא לקויות הלמידה יעלה בפאנל מיוחד בכנס החינוך של סמינר הקיבוצים. ד"ר נעמי וומברנד, ראש מרכז התעצמות ותובנה, מסבירה כי אסור שההתמודדות עם ילדים לקויי למידה תיגמר בהקלות וכי עליה להמשיך בתוך בתי הספר. "גם בסמינר הקיבוצים וגם בבתי ספר שונים פעלתי כדי להקים מרכזים שיתמכו בתלמידים לקויי למידה גם במובן הרגשי", מספרת וומברנד.

לדבריה, הבעיה היא לא באבחונים עצמם, שהרי תמיד יהיה מי שיקנה הקלות בכסף. "הבעיה היא שאחרי האבחון צריכים לבוא הטיפולים - ואלה אינם נכונים", היא מסבירה. "מספקים לילדים שיעורי עזר, נותנים להם התאמות ואחר כך גם לוקחים אותם לשיעור פרטי. כל הדבר הזה רק מחזק להם את תחושת הנחיתות. החיזוק צריך להיות בשני מישורים מקבילים: חיזוק לימודי וחיזוק רגשי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו