"תגובת המימשל לנאום - דוחה"

בקורות החיים של שר ההגנה האמריקני לשעבר, דונלד רמספלד (82), אפשר למצוא עשורים ארוכים של ניסיון. הוא כיהן פעמיים בתפקיד הרם, בשתי קדנציות: בתקופת הנשיא ג'רלד פורד ובתקופת הנשיא ג'ורג' בוש הבן. עובדה זו הפכה אותו לאדם שהיה גם הצעיר ביותר למלא את המשרה, ובקדנציה השנייה - גם המבוגר ביותר. אבל אפילו הוא, ממרום ניסיונו, לא מבין מדוע בחר ממשל אובאמה להגיב באופן כה בוטה על הגעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום בקונגרס בשבוע הבא. מבחינתו, הביקור טבעי וחיוני.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי ההצהרות המגיעות מהמימשל, אפשר לחשוב שמנהיג מדינה עוינת מגיע לוושינגטון. 

"אני חושב שיש כמה דברים: ראשית, כל הדיבורים סביב נאומו של נתניהו מחמיצים את העיקר. הנושא העיקרי שצריך לדבר עליו הוא איראן. מדובר במדינה התומכת בטרור, שיש לה דפוס של עוינות כלפי ישראל וארה"ב, אך גם כלפי מדינות רבות נוספות. בדרך כלל, כשיש מחלוקות בין ארה"ב למדינה ידידותית מטפלים בבעיות מאחורי הקלעים; יושבים יחד ומדברים על איך אפשר לפתור את הבעיה. 

הכתבה הכי נקראת היום באתר: הפדיחות הכי גדולות של האוסקר

"אך במקרה הזה המימשל נוקט דיפלומטיה פומבית. מה שהיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס אמרה השבוע משקף לדעתי את חוסר הבנתה בכל הנוגע לאיך בנוי המשטר בארה"ב ואיך כתובה החוקה שלנו. ישראל היא בעלת ברית חשובה, ואין כל פגם בכך שיו"ר בית הנבחרים מזמין את ראש הממשלה ואין כל פגם בכך שראש הממשלה מגיע לביקור. הוא היה מאז ומתמיד חבר טוב של ארה"ב. הוא תומך ביחסים בין שתי המדינות, ואני מזועזע מכל ההתבטאויות של הבית הלבן בסוגיה".

למה המימשל להוט כל כך להגיע להסכם עם איראן, אפילו במחיר של הסכם רע? 

"אסור שהמטרה תהיה השגת הסכם כלשהו. המטרה צריכה להיות תואמת לאינטרס הלאומי. אני משער שההסבר היחיד לחתירה האגרסיבית להסכם מצד המימשל הוא שהם משוכנעים שהם מסוגלים להשיג הסכם טוב. הסבר אחר הוא שהם מעוניינים לבנות מורשת נוצצת בשנתיים שנותרו לכהונת אובאמה, והם משוכנעים שהסכם בינלאומי בסוגיית הגרעין ישיג מטרה זו.

"אני לא מעורה בפרטים של ההסכם המתגבש, אך אני יודע מספיק על היחסים החזקים וההיסטוריים בין ישראל לארה"ב - יחסים שמקבלים תמיכה חוצת מפלגות עוד מימי הנשיא הארי טרומן. אני יודע מספיק על כך שאיראן עוינת לערכים, לעקרונות ולמאמצים של ארה"ב בעולם, ואני מבין היטב לליבם של הישראלים, מפני שהם נמצאים בסמיכות לאיראן, והם מטרה עבור העוינות של איראן, היוצאת בהצהרות מלאות השנאה. מדינת ישראל וארה"ב בעלות אינטרס משותף בסיכול כוונת איראן להפוך למעצמה גרעינית".  

אובדן גורם ההרתעה

אנשים עלולים לחשוב שאיראן יכולה להיות לעזר עבור וושינגטון בגלל אי היציבות באזור. האם אפשר לסמוך עליהם?

"אני לא חושב שיש מי שיכול להביא עובדות המוכיחות שינוי באיראן, בהתחשב בהצהרות העוינות שלהם כלפי ישראל וכלפי 'השטן הגדול' - ארה"ב. יש להם שאיפה להיות מעצמה גרעינית. לא מפתיע אותי שזה רצונם, אך תהיה זו טעות איומה אם איראן תקבל עזרה ממדינה אחרת בחתירתה למעמד זה, בעודה פועלת בצורה כה בוטה בעידוד טרור ועוינת בצורה כה גלויה את ישראל, ואפילו את שכנותיה הערביות של ישראל. אם מדינה נוספת (ארה"ב; ב"ב) תגלה הסכמה שבשתיקה למצב זה, יהיה מדובר בטעות איומה".

אומרים שישראל לא מכירה את כל הפרטים של השיחות, ושהנאום יפגע ביחסים בין שתי המדינות. האם זה נכון? 

"אני בכלל לא שותף לדעה זו. אני חושב שהמימשל בעצם אומר, דרך ההתנגדות לנאום, שהוא לא רוצה שאיש יפריע לשיחות. הוא באופן מובן, חש אי נחת מסוימת, כי ראש הממשלה נתניהו ידבר על סוגיית איראן בצורה שתסתור את המסלול שבו המימשל מתקדם במו"מ איתה. לכן דוברי המימשל החלו להגיד דברים גסי רוח ולא דיפלומטיים, שאינם עולים בקנה אחד עם היחסים בין ישראל לארה"ב וחשיבותם. קשה לי להאמין שזה ישפיע בצורה שלילית על דעת הקהל האמריקנית. אני מזועזע ממה שהבית הלבן עושה. אני מתפתה לומר בקול שהתגובה של המימשל לנאום בוטה ודוחה. אסתפק ואומר שהמימשל נוקט גישה שאינה הולמת דיפלומטים בסוגיה הזאת. זה מצער אותי, כי זה עושה רושם של פגיעה ביחסים עם בעלת ברית חשובה. 

"זה בדיוק מה שהאיראנים רוצים שיקרה וזה בטח מעודד אותם. מדובר בגישה לא מקצועית. כל העולם מסתכל על מה שהמימשל עושה ורואה שנגרם נזק למערכת היחסים - אך כמובן לא מדובר בנזק ארוך טווח, כי המימשל עומד לסיים את הכהונה. בכל מקרה, העולם מסתכל ותוהה - האם המימשל האמריקני יכול להיות בעל ברית שאפשר לסמוך עליו?"

כשאובאמה נבחר, כולם אמרו שהוא יהיה היפוכו של הנשיא בוש. איך אתה מסכם את תפקודו עד כה?

"אני חושב שמה שקרה הוא שאובאמה ואנשיו נכנסו לבית הלבן, וקיבלו החלטה מודעת שארה"ב צריכה לעזוב את מרכז הבמה ולתת לעולם לנהל את עצמו. בעקבות כך נוצר ואקום, שהתמלא על ידי מדינות שאינן שותפות לערכים שלנו. מדינות אלו תומכות בגורמים העוינים לנו. המימשל דוגל ב'הובלה מאחורי הקלעים', אך מדובר ברעיון לא מוצלח - כי הטבע אינו סובל ואקום וסופו להתמלא. המימשל בעצם משדר לחברותינו, שארה"ב אינה מי שהיתה עד לפני שש שנים. 

"צורת ההתנהלות של המימשל בנוגע לכלכלה הפכה אותנו לחלשים בעיני העולם, ויצרה רושם שהכוח שלנו נשחק. אותו דבר גם בכל הנוגע לקיצוצים בתקציב ההגנה - הם משדרים חולשה לעולם. העולם חושש שבגלל כל השינויים הללו, לא נוכל לשמור על השלום באמצעות הכוח שלנו ולא נוכל להרתיע יותר. חבל שמצפות לנו שנתיים נוספות שכאלה. 

"אם תסתכל על ההיסטוריה שלנו, ארה"ב בדרך כלל שומרת על היציבות שלה. לרוב, הפוליטיקה שלנו ממוקמת איפשהו במרכז המתון. כך היה במלחמה הקרה וגם ביחסים עם ישראל יש שיתוף פעולה חוצה מפלגות. אך עכשיו המימשל בעצם מפנה עורף לגישה היסטורית זו, פוגע ביחסי החוץ שלנו ובעוצמה שאנחנו משדרים לעולם. זו התפתחות מצערת, הגם שהיא זמנית בלבד".

לישראל אין יחסים עם מדינות המפרץ, אך לכם יש. עד כמה הן מודאגות ממה שאיראן עושה?

"לא מעט. אם איראן תשיג נשק גרעיני, מדינות האזור ללא ספק ירצו גם הן להפוך למעצמות גרעין. אני חושב שארה"ב וישראל שיפרו את מערכות היחסים עם מדינות אלו בגלל המצב במזרח התיכון. יש חשש מטרור. העולם יודע שאיראן היא אחד מגורמי המימון והעידוד המרכזיים שלו". 

ביקור חשוב

ברשותך נחזור למו"מ עצמו. האיראנים בטוחים בעצמם מאוד. האם לדעתך הם ביתרון מובנה מול המימשל מפני שארה"ב הורידה מהשולחן את האופציה לתקוף את מתקני הגרעין? 

"ברור שיש לאיראנים סיבה להיות שמחים. הם רואים איך אנחנו מתנהלים, והם רואים שאנחנו רוצים להגיע להסדר. הם חשים שידם על העליונה, ויש להם ביטחון שהם יכולים להשיג דבר מה שייטיב עימם".

האם לדעתך מימשל בוש, שבו שירתת, היה מאפשר חתימה על הסכם שבו לאיראן תהיה זכות העשרת אורניום?

"אני יודע שאסור להגיע להסכם שנוגד את האינטרס שלך. לכן קשה לי לראות - בהתחשב בעוינות של איראן, בהצהרותיה הגלויות - איך מגיעים להסדר שאפשר להגדירו כמשביע רצון". 

מבחינתך, האיראנים עדיין ה"רעים" בכל הסיפור?

"ברור. הם מממנים טרור בכל הזדמנות. כמעט אי אפשר לצפות מהם להתנהל אחרת".

אם כך, ביקורו של נתניהו הוא ראוי ובמקום. 

"לדעתי, חשוב שהוא יגיע כשהוא בטוח באיתנות היחסים בינינו. חשוב שירגיש שהקונגרס יהיה מלא באנשים השמחים לראותו, שירגיש שרוצים להקשיב לו כידיד וכבעל ברית בנוגע לסוגיה שחשובה לכולנו, ועל כולנו לחשוב עליה, כדי לא לבצע טעויות שנצטער עליהן. העובדה שיש אנשים בדרג זוטר בבית הלבן, האומרים דברים שפוגעים ביחסים ושאינם מקצועיים, מצערת. אך מדובר בהצהרות שלא משקפות את הגישה של העם האמריקני".

האם נאום נתניהו יכול לשנות משהו? האם לקונגרס יכולת לשנות את ההחלטה?

"ברור שכן! קודם כל, לדעתי יהיה קשה למצוא מדינה שיש לה תובנות ומידע על איראן כפי שיש לישראל. ראש הממשלה שלה גם הוא בעל תובנות ייחודיות בסוגיה. לכן אנחנו נהנים - בקונגרס ובתקשורת - מכך שהוא ישתף אותנו בתובנות שלו דרך הקונגרס. על פי החוקה, לקונגרס יש תפקיד למלא במדיניות החוץ; כל אמנה צריכה לעבור את אישורו. 

"לדעתי, כל 535 המחוקקים, בשני בתי הקונגרס, מנהלים דיאלוג עם העם האמריקני באופן שוטף, ולכן אין לי ספק שהגעת נתניהו לקונגרס, ונאומו - למרות הביקורת כלפיו מהבית הלבן - הם התפתחות חשובה. טוב מאוד שהוא יגיע, ואין לי ספק שיקבלו אותו בסבר פנים יפות. הוא יעלה את רמת הדיון בסוגיית איראן - סוגיה חשובה ביותר, לא רק עבור ישראל, ארה"ב והאזור, אלא עבור העולם כולו". 

אז הישראלים יכולים להיות בטוחים שגם אחרי הנאום, ארה"ב וישראל ימשיכו להיות חברות ובעלות ברית?

 "(צוחק בקול רם) כן, בוודאי, אין לי כל צל של ספק". 

מילון מושגים