הכל מעיד על כך שזו תקופת פריחה עבור הרומן הבלשי; אך מהו אות הכבוד האולטימטיבי, אם לא לשגשג תחת שלטון טוטליטרי?
ה־Daily NK, בלוג לענייני צפון קוריאה, דיווח השבוע כי רומנים בלשיים ומותחני פשע הופכים ליותר ויותר פופולריים בשוק השחור בצפון קוריאה, שבו אפשר לשכור עותקים מהספרים המחתרתיים ולשלם פר שעה. המקור לידיעה סיפרה כי הביקוש מגיע בעיקר מכיוון סטודנטים, שמוכנים לשלם כ־3,000 וון (1.20 שקלים) לשעה עבור האפשרות לקרוא בספר. לדבריה, רק לאחרונה מורגשת בשוק השחור נוכחותם של ספרים שנחשבים מחתרתיים - ספרים שמוברחים מיפן וחלק נכבד מהם מוקדש לסצנות ריגול מפורטות.
מתברר שלא צריך לעשות הרבה כדי להיחשב ספר אסור במדינה הסגורה. השלטון, כך הסבירה המקור, מכיר רק בספרים המאושרים על ידיו; אלה בדרך כלל ספרים שבהם משובצת תעמולה צפון־קוריאנית, ואילו קלאסיקות זרות, על אחת כמה וכמה כאלו שיש בהן נגיעה לפוליטיקה או לכלכלה - מסומנות כאסורות.
השוק השחור לספרות, שמתקיים זה שנים בפיונגיאנג בחשאי, הוקם במקור על ידי סופרים, עיתונאים ומורים, אך לאחרונה הכוח שהכי מורגש בו הוא דווקא הסטודנטים. רובם לומדים שפות זרות ולא פעם מדובר בילדים למשפחות בעלות מעמד בכיר בפוליטיקה או בצבא.
אך גם לסטודנטים בעלי מעמד מדובר במבצע לא פשוט: כל המחשבים והמדפסות בצפון קוריאה חייבים לעבור תהליך של רישום ב־SSD - אגף הביטחון - כדי למנוע מאזרחים להפיץ באמצעותם תעמולה נגד המשטר; בעלי מקצוע כגון צלמים, העושים שימוש רציף במדפסות או במכונות צילום, מצויים תחת פיקוח הדוק.
על מנת להתחמק מה־SSD, נוהגים הסוחרים לעטר את הספרים בכותרות מעורפלות; בשוק, מספרת המקור, הם קרויים פשוט "ספרים יפניים": "הצעירים כיום מורגלים בגירסה המקומית של רומן בלשי - שירותים חשאיים העוקבים אחרי אזרחים", היא מספרת. "רומנים בלשיים, מלבד ההנאה והאקשן הטבועים בהם, מאפשרים לנו לחוות באופן אלטרנטיבי את החיים בצפון קוריאה, שבה אינך יכול לבטוח ולו בחבריך הקרובים ביותר".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק