"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
חדשנות בקצב: התקן לניטור לב - ללא ניתוח
מכשיר חדש למדידת קצב הלב מתאפיין במימדים זעירים, ומשדר בכל יום את הנתונים ישירות אל הרופא • אחת המטופלות הראשונות: "הוא גורם לי להרגיש בטוחה"
ד"ר אהרון וההתקן שהושתל בגופה של המטופלת נינה ברויטמן /// צילום: נועם ריבקין/פלאש 90 // ד"ר אהרון וההתקן שהושתל בגופה של המטופלת נינה ברויטמן

חדשנות בקצב: התקן לניטור לב - ללא ניתוח

מכשיר חדש למדידת קצב הלב מתאפיין במימדים זעירים, ומשדר בכל יום את הנתונים ישירות אל הרופא • אחת המטופלות הראשונות: "הוא גורם לי להרגיש בטוחה"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

התקן חדש וזעיר, המשמש לניטור הפרעות קצב הלב, הושתל בשבועות האחרונים בשלושה חולים בישראל. ההתקן משדר בכל יום, ובמשך שלוש שנים, את נתוני קצב הלב של המטופל ישירות לרופא ומאפשר אבחון מהיר והתערבות במקרים של פרפור פרוזדורים או הפרעה בקצב הלב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

התקן שכזה, שגודלו ארבעה סנטימטרים על חצי מילימטר, הושתל לאחרונה במרכז הרפואי תל אביב (ביה"ח איכילוב) ובביה"ח שערי צדק.

אחת המטופלות הראשונות שבגופה הושתל ההתקן היא נינה ברויטמן (40), אם לארבעה ממרום הגליל. היא עברה כמה אירועים של איבוד הכרה, והמכשיר שהושתל בגופה יוכל לעזור לאבחן מה הסיבה לכך ומהו הטיפול שנדרש לה. "היו לי שלושה אירועים שונים של אי סדירות בדופק שהובילו לחולשה, לעייפות ולקוצר נשימה", אמרה ברויטמן, "אני שמחה שמישהו מנטר אותי כעת, זה גורם לי להרגיש טוב ובטוח".

ד"ר אהרון מדינה והמטופלת נינה ברויטמן שבגופה הושתל ההתקן //צילום: נועם ריבקין/פלאש 90

לדבריה, "הליך ההשתלה היה מהיר מאוד. שעתיים לאחר מכן כבר חזרתי הביתה למרום הגליל באוטובוס ובבוקר למחרת עבדתי בגינה כשעה-שעה וחצי. אני לא מרגישה את זה ביום־יום ולא דואגת כל כך. עכשיו אם אתעלף הם יוכלו לקרוא במוניטור אם היתה פעילות לא רגילה בלב".

ד"ר אהרון מדינה, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במכון הלב בשערי צדק, מסביר כי "ישנם שלושה גורמים שונים שיכולים להסביר את מה שקרה לנינה, והתרשומת שההתקן ישדר תיתן לנו תמונה מדויקת ותאפשר התאמת טיפול נכון עבורה".

יצוין כי הרעיון של ניטור גופני למציאת הפרעות קצב שגורמות בעיקר לאובדן הכרה הוא ידוע ומכשירים כאלה קיימים, אך עד היום הם היו גדולי מימדים ונדרש הליך של ניתוח כדי להכניסם אל הגוף. כמו כן, עד היום המכשירים היו פחות מתוחכמים, ולא כולם היו בעלי יכולת לשדר את התוצאות.

קטן ב־90% מההתקן הקודם

המכשיר המדובר, "רווילינק" מתוצרת מדטרוניק, קטן ב־90 אחוזים ממכשיר הניטור מהדור הקודם. ייחודו בכך שאפשר להחדיר אותו לגוף באמצעות מכשיר דמוי מזרק בהרדמה מקומית ואין צורך בניתוח בהרדמה כללית.

ד"ר מדינה מסביר כי "המכשיר החדש משדר מדי יום את הנתונים לבית החולים, כאשר החולה ישן. הרופא עובר על כל ההתרעות מכל החולים, והמטופל זוכה להתייחסות לפי מידת הדחיפות".

המכשיר מיועד לאבחון של מי שסובלים מאירועים חוזרים של התעלפויות (סינקופה), שהסיבה להם לא ברורה. המכשיר משדר אחת ליום את הנתונים ויכול לסייע במצבים שאינם מאובחנים בבדיקת אק"ג רגילה. הוא יכול לזהות פרפור פרוזדורים או הפרעות קצב ולאפשר מתן טיפול מונע על ידי השתלת קוצב לב, למשל.

ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", עולה כי מטופלים שעברו שבץ מוחי ואובחנו בעזרת מכשיר הניטור הגדילו את הסיכוי שלהם לאבחון פי שישה כחולים בפרפור פרוזדורים וקיבלו טיפול מונע, שמקטין סיכון לשבץ נוסף, בהשוואה למי שנוטרו באמצעות בדיקות אק"ג או הולטר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...