שחקן משובח מאוד

"איש מבוקש מאוד", שמבוסס על רומן של ג'ון לה־קארה מ־2008, הוא מותחן מרגלים מהזן הישן. זהו סרט נטול זיקוקים שבוער באיטיות ובסבלנות, תוך כדי שהוא מטביע את עצמו באווירה אירופית אפורה, גשומה ומדכדכת. זהו סרט שהמרחק בינו לבין סידרת ג'יימס בונד גדול כמרחק בין יפו ליפן. בקושי יש כאן אקשן, בקושי יש כאן מרדפים, ולא תמצאו כאן ולו סממן אחד המוכר ממותחני הטכנו התזזיתיים והנוצצים שהפיק בשנות האלפיים מפיק העל ג'רי ברוקהיימר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מה שכן תמצאו כאן, לעומת זאת, זה את התפקיד הראשי האחרון שפיליפ סימור הופמן הספיק לצלם בטרם מת ממנת יתר של הרואין בפברואר השנה. והעובדה הטרגית והבלתי נתפסת הזאת לבדה מצליחה לנסוך על הסרט עצבות גדולה של פרידה, שרק מתעצמת בצל פטירתם של מנחם גולן ורובין וויליאמס השבוע, ולהפוך אותו לפריט חובה עבור כל מי שעקב אחרי הקריירה הסוערת, המרתקת ומלאת השיאים של השחקן האמריקני הענק הזה.

הופמן מגלם את גונתר באכמן, איש ביון גרמני שמנסה למנוע את הפיגוע הגדול הבא, בתוך הבלאגן המודיעיני הגדול שנוצר לאחר אירועי 11 בספטמבר. עם חברי הצוות שלו, באכמן חורש את עיר הנמל המבורג בחיפוש אחר פעילי טרור איסלאמים. אך הצוות שלו (שכולל את השחקנים הגרמנים נינה הוס ודניאל ברוהל) אינו הצוות היחיד בעיר שתר אחר מפגעים פוטנציאליים, מה שהופך את משימתו למורכבת, מבלבלת וביורוקרטית במיוחד.

המטרה של באכמן וחבריו המרגלים היא בחור צעיר בשם עיסא קארפוב (גריגורי דובריגין) - פליט צ'צ'ני־מוסלמי שהתגנב אל תוך המבורג ללא אישורים, לאחר שחמק מידי הרוסים, שכלאו ועינו אותו בשוטים ובעקרבים. מניעיו של קארפוב לא ממש ברורים, והמצב מסתבך עוד יותר לאחר שעורכת דין אידיאליסטית (רייצ'ל מקאדמס) מתגייסת כדי לסייע לו לפגוש בנקאי מקומי (ווילם דפו) שאמור להעביר לידיו ירושה של כעשרה מיליון יורו. 

מצד אחד, קארפוב עשוי להיות מהגר תמים שרק מבקש לפתוח פרק חדש בחייו. מצד שני, הוא עשוי להיות המוחמד עטא הבא. כך או כך, באכמן אינו יכול להרשות לעצמו לקחת סיכון. ובכל מקרה, כפי שהוא מבין את המצב, גם אם קארפוב אינו מסוכן כפי שהוא נראה, אפשר יהיה להשתמש בו, ובדמויות שאיתן הוא בא במגע, כפיתיון כדי ללכוד מטרה גדולה יותר. כי זהו משחק הריגול. משחק של חתול ועכבר. הבעיה היחידה היא שמספר רב של משחקים כאלה משוחקים בהמבורג בכל רגע נתון. והחתול במשחק אחד, הופך לעכבר במשחק אחר. אז לך תדע מי זה מי.

באופן צפוי ומדכא לחלוטין, הופעתו של הופמן פשוט נהדרת. עם כרס משתוללת, פרצוף חיוור ונפול, מראה מוזנח ולא מגוהץ, ודיבור ממולמל שמתהדר במבטא גרמני כבד, הוא מדדה את דרכו בחוסר אלגנטיות דרך מבוך המידע שנחשף לאיטו באמצעות עבודת שדה מאומצת ומתישה. סיגריה תמידית דלוקה בפיו. כוס חצי מלאה של וויסקי מונחת באופן קבוע לצידו. הוא נראה רע. חולה אפילו. ועושה רושם שהוא לא ישן אף פעם. אבל הוא יודע שהאינסטינקטים שלו נכונים. ואף אחד לא יעמוד בדרכו. לא יריבו הגרמני הטיפש וחסר הסבלנות, שמוביל צוות ביון מתחרה. ובוודאי לא האמריקנים חסרי העידון או הטקט, שמסתובבים בהמבורג תחת הנהגתה של סוכנת בעלת חיוך צונן ואג'נדה מעורפלת (רובין רייט).  

קשה לדמיין שחקן אמריקני אחר שהיה מצליח לגלם את באכמן בצורה כה טוטאלית, כה מדויקת וכה נטולת אגו. והאופן המקצועי ונטול הראוותנות שבו הופמן הולך לאיבוד בתוך הדמות הבודדה והרדופה הזאת היא התזכורת האחרונה בהחלט שנקבל לכישרונו המופלא של האיש. זוהי דמות הפוכה לחלוטין מזו שגילם ב"מלחמתו של צ'רלי ווילסון", שם לוהק כסוכן CIA צבעוני ודברן עם חוש מפותח לדרמה. אך המחויבות המוחלטת של הופמן לתפקיד בולטת בשני המקרים, כמו גם חוסר היכולת של הצופה להסיר ממנו את העיניים. הוא מוקף בשחקנים לא רעים בכלל, וכולם (מלבד מקאדמס אולי, שקצת נמצאת מחוץ לליגה שלה), עושים עבודה יוצאת מן הכלל. אך לרגע אין ספק שהסרט הזה שייך לו, ולו בלבד.

רייצ'ל מקאדמס. קצת מחוץ לליגה שלה

"איש מבוקש מאוד" הוא סרטו השלישי של אנטון קורבין, צלם סטילס מהולל שפנה לבימוי לפני כמה שנים, ולטעמי מדובר ביצירתו המספקת ביותר עד כה. בניגוד לשני סרטיו הראשונים - "קונטרול", דרמה ביוגרפית מסוגננת מדי שעסקה בסולן להקת ג'וי דיוויז'ן איאן קרטיס, ו"האמריקאי", מותחן משעמם ועתיר מניירות ארטיסטיות מעייפות עם ג'ורג' קלוני - הפעם נוצר איזון מוחלט בין הצורה לבין התוכן, וכתוצאה מכך, חובבי ז'אנר הריגול צפויים להתענג על כל רגע שבו ניתן להם לשהות בתוך עולם הצללים הציני, הסיזיפי וחסר הסופים השמחים שנברא על המסך. 

בסופו של דבר, מדובר בסיפור מינורי למדי (בייחוד כשמשווים אותו לעיבודים קודמים לספריו של לה־קארה, דוגמת "החפרפרת"), וגם אופן הטיפול שלו הוא מינורי. אבל קורבין לא עושה טעויות, לא מאבד את הפוקוס, ולא מתפתה לתבל את הסרט בהסחות דעת מיותרות כמו סיפור משנה רומנטי או סצנות שבהן מסבירים את המתרחש עבור הצופים הפחות חכמים. 

זהו מותחן עבור מבוגרים אינטליגנטים - פריט נדיר בימינו - וככזה, הוא מספק שפע של הנאות פשוטות ובסיסיות. עיר אירופית חורפית וגשומה. חבורה של טיפוסים אובססיביים, מניפולטיביים ושקרנים שמנסים "להפוך את העולם למקום בטוח יותר". ושחקן פנומנלי אחד שמנצח על המערכה כולה בעזרת מבט נוקב, בעזרת מחוות יד קטנה, בעזרת משיכה נוספת מהסיגריה ושלוק נוסף מהסקוטש. זה לא היה אמור להיות סרטו האחרון של פיליפ סימור הופמן, אבל זוהי בהחלט פרידה ראויה. היה שלום, איש יקר. ותודה על הכל.

"איש מבוקש מאוד" ("A Most Wanted Man"), במאי: אנטון קורבין. בריטניה/ארה"ב 2014

yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו