המשחקים שהיו אמורים בתחילה להיערך בקולומביה, הועתקו בסופו של דבר למקסיקו בשל משבר כלכלי חמור ואי עמידה בדרישותיה של פיפ"א. כך, הייתה מקסיקו למדינה הראשונה שאירחה פעמיים את משחקי הגביע העולמי לאחר מונדיאל 1970. 12 איצטדיונים אירחו את המשחקים.
שיטת המשחקים שוב שונתה, כדי לייצר יותר מתח, עניין וכמובן שידורי טלוויזיה. 24 הנבחרות חולקו לשישה בתים של ארבע נבחרות, כששתי המובילות מכל בית וארבע הנבחרות שסיימו עם המאזן הטוב ביותר במקום השלישי בכל בית – העפילו לשמינית הגמר. משם, הנבחרות התמודדו בשיטת נוקאאוט עד לגביע.
במונדיאל זה ערכו מספר נבחרות את הופעת הבכורה שלהן במשחקים: עיראק, קנדה ודנמרק. האחרונה הרשימה וזכתה בראש הבית המוקדם שלה, אך הובסה 5-1 בידי ספרד וסיימה את דרכה כבר בשמינית הגמר.
הרגע הזכור ביותר מהמונדיאל הזה, הוא ללא ספק "יד האלוהים". רבע הגמר המיוזע בין ארגנטינה לאנגליה, הפגיש את היריבות המרות שניסו להשיג מקום בחצי הגמר.
בדקה ה-51, הוגבה כדור לעבר הרחבה האנגלית. כשהשוער פיטר שילטון ניגש לכדור, התרומם איתו דייגו מראדונה ואיגרף את הכדור לרשת. מחאות האנגלים לא עזרו, והשופט אישר את השער. ארבע דקות לאחר מכן, לקח דייגו את הכדור במחצית המגרש ודהר כל הדרך אל השער. אנגליה רק צימקה, וארגנטינה המשיכה כל הדרך לגביע לאחר 2-3 דרמטי על גרמניה בגמר. מראדונה זכה בתואר השחקן המצטיין של המונדיאל.
דייגיטו מניף גביע במקסיקו // צילום: אי.פי
הגרמנים כבר היו בפיגור של 2-0 אך הצליחו לחזור למשחק ולהשוות. שער של בורוצ'אגה קבע 2:3 וגביע נוסף לארגנטינה, השני בתוך שמונה שנים.
מלך השערים: גארי ליניקר (אנגליה) שכבש שישה שערים.
