ארגטינה הייתה זו שזכתה לכבוד לארח את המונדיאל ה-11, שנערך בשישה מגרשים ברחבי המדינה. בין 16 הנבחרות שהעפילו, היו שתיים שערכו את הופעות הבכורה שלהן: איראן, שלא הרשימה יתר על המידה – ותוניסיה שסחטה תיקו מאלופת העולם גרמניה.
הנבחרות חולקו לארבעה בתים, כשמנצחות הבתים שובצו שוב לבתי רבע גמר. בעוד שבבית A הולנד לא התקשתה לגבור על יריבותיה בדרך לגמר שני ברציפות, הארגנטינאים ידעו שלאחר התיקו המאופס עם היריבה הגדולה ברזיל, הפרש השערים יכריע את גורל ההעפלה.
במשחק שעד היום נחשב למיסתורי, הביסה ארגנטינה את פרו 0-6 בדרך לגמר, כשבברזיל טוענים שפרו לא התאמצה יתר על המידה.
ההולנדים, שהציגו "טוטאל פוטבול" התקפי ומרשים לאורך כל שלבי הטורניר, הגיעו שוב לגמר מול מארחת הטורניר, וכמו בפעם הקודמת – הפסידה. במהלך השנים, הגיעה הולנד שלוש פעמים לגמר המונדיאל – אך באמתחתה אפס זכיות.
הכוכב הגדול של ארגנטינה מריו קמפס כבש צמד שערים בגמר שנערך באצטדיון המונומנטל של ריבר פלייט – בדרך לניצחון 1-3 וגביע היסטורי לארגנטינה.
מלך השערים: מריו קמפס (ארגנטינה) שכבש שישה שערים. במונדיאל זה זכתה ארגנטינה גם בתואר הקבוצה ההוגנת.
