התור של טורטורו

לג'ון טורטורו היה רעיון לסרט על בחור שעובד בתור ג'יגולו. הוא שיתף בו את חבריו הקרובים, ואיכשהו התגלגל הסיפור למכר ותיק, וודי אלן, שמייד הסכים לקחת על עצמו את תפקיד הסרסור, חברו הקרוב של גיבור הסרט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"וודי הזמין אותי אליו הביתה, ודיברנו על איך לפתח את העלילה", מספר טורטורו, ששיתף פעולה עם אלן ב־1985, בסרט "חנה ואחיותיה". "הוא היה נדיב מבחינת הזמן שהקדיש לי, אבל בה בעת גם חסר רחמים. דאג להגיד לי מה מצחיק יותר ומה מצחיק פחות. הבנתי שאם מישהו בסדר הגודל שלו לוקח את הזמן כדי להתייחס לכל הדקויות של התסריט, כנראה יש לי משהו טוב ביד. אני כבר לא צעיר, ועצם זה שעמד לצידי יוצר בוגר יותר ומנוסה, שיש לי הערכה עצומה כלפיו - זאת פריבילגיה גדולה.

"וודי נותן הופעה בעלת כמה רבדים. הוא פרפורמר נהדר, ואנשים ממעיטים בערכו כשחקן. רק כשאתה משחק לצידו אתה מבין כמה הוא פנטסטי מול המצלמה, דווקא בדקויות העדינות שהוא מביא עימו. בסרט קומי קליל הצופה לא מצפה למשהו מעמיק, ואז מזדמנת לו התגלית הגדולה. קשה מאוד להשיג פשטות שטומנת בחובה מורכבות מסוימת, ואין הרבה שחקנים קומיים עם מנעד של דמויות כמו וודי. מדובר לא רק בגאון קולנועי, אלא בסמוראי הכי ממושמע שפגשתי בחיי".

טורטורו (57) הוא אחד השחקנים המוערכים בהוליווד. הסרט "רק ג'יגולו", שייצא לבתי הקולנוע בסוף השבוע, הוא החמישי שלו כבמאי. בשקט בשקט, לצד הופעות בסרטים גדולים, הוא מטפח את היצירות האישיות שלו, עם קצת עזרה מחברים. מנצל את הפלטפורמה הקבועה שלו כדי לחקור נושאים קצת פחות קונבנציונליים, למשל זנות.

"גם זנות היא מקצוע, וכמו בכל עבודה, גם בתחום הזה יש כאלה שמבצעים אותה טוב", הוא מסביר בפשטות בשיחה בפסטיבל הקולנוע של טורונטו. "זו סיטואציה שבה מתבצעת עיסקה בין שני צדדים - נטולת רגשות, אבל עדיין אמיתית. סקס הוא חלק נכבד לא רק בחייהם של בני העשרים פלוס; זה יצר שמשותף לכולנו, גם מי שנמצא כבר במערכת יחסים ארוכה. אני לא חושב שאפשר לאבד את היצר הזה, ולכן הוא גם גורם לאנשים בכל הגילאים לחפש פורקן אצל נערות ליווי.

"בסרטים, ההנחה היא תמיד שצריכים אנשים עם גוף מושלם. אבל בחיים האמיתיים, סקסיוּת מגיעה בכל מיני צורות. מרגע שאתה פושט את בגדיך, בין שיש לך גוף טוב או רע, אתה חשוף בדיוק כמו האדם שניצב מולך.

"מחשבה אחרת שחלפה בראשי היא עד כמה חוויית הסקס מתעצמת כשאתה חולק אותה עם חבר לאחר מכן. כי רק אחרי שאתה מתאר בדיוק מה קרה, אתה אומר לעצמך בראש: 'וואו, זה טוב יותר מהאקט עצמו'. אגב, אלה גם אותם גברים שמרגישים נוח יותר עם חברים מאשר לבד עם אישה".

קיבלת השראה לסרט מוודי אלן? הסרט דומה מאוד לסגנון שלו.

"לוודי יש דרך ייחודית משלו לעודד אותי להיכנס לעומק של סיפור, ובזכותו יש הרבה ממני בגירסה הסופית. יש יותר ניואנסים אלניים משתיארתי לעצמי. זאת קומדיה עדינה סביב אנשים המשוועים לקשר אנושי. הסרט מתרחש בעיר הגדולה, עם דלתות מסתובבות של הלכי רוח מתחלפים. רואים עולם חדש מול ישן, עשירים מול עניים, דתיים מול חילונים, וכך הלאה".

עם וודי אלן בסרט החדש "רק ג'יגולו". "הסמוראי הכי ממושמע שפגשתי בחיי" // צילום: אי.פי

פיצול אישיות על הסט

טורטורו מגלם בסרט את פיוראוונטה, מוכר פרחים רגיש ורומנטיקן מברוקלין. אלן מגלם את החבר מורי, שלאחר שחנות הספרים שבה עבד נסגרה בגלל קשיים כלכליים, מעודד את חברו השרמנטי לפצוח בקריירה של זונה ממין זכר, מכיוון ששמע מרופאת העור שלו (שרון סטון) שהיא מחפשת גבר שיספק אותה ואת חברתה הקרובה (סופיה ורגרה).

מורי מזהה את הפוטנציאל הרווחי הגלום בעניין, ועד מהרה מוצא לקוחה נוספת עבור חברו - אביגיל (ונסה פאראדי), אלמנה חסידית, אם לשישה, הכמהה לנסות משהו חדש ומסעיר בחייה. הקשר המיוחד והתמוה ביניהם לוכד את עיניו של דוֹבי (לייב שרייבר), חבר במשמרת הצניעות של ברוקלין, שמתקשה להבין מה טיב היחסים בין מוכר הפרחים לאלמנה הדתייה.

"רציתי בסרט נשים מאוד שונות. גדולות, קטנות, שחורות, לבנות, היספאניות - כאלו שמעוררות דברים שונים. באחת הטיוטות הראשונות היו גם נשים מבוגרות הרבה יותר. אני תמיד נוהג לעבוד בצמוד לנשים המופיעות בסרטים שאני מביים, הן מרתקות אותי, ואין מספיק מהן לדעתי. לעולם לא אביים סרט עם גברים בלבד, אני לא חושב שזה מעניין. נשים תמיד היו מושא הזוהר אצל במאים שאני מעריץ, דוגמת פרנסואה טריפו או לואי מאל".

מהיכן ההשראה להתעסקות בעולם החסידי?

"מיצירותיו של יצחק בשביס זינגר, שעוסקות בעולם רב־תרבותי שכזה. וודי הוא זה שהיפנה את תשומת ליבי לספריו. עשיתי תחקיר ומצאתי כינוס שבועי שנקרא 'צ'ולנט', שבו התאספו חוזרים בשאלה שחיפשו קהילה שתקבל אותם, לאחר שעזבו את אורח החיים החסידי. יחד עם ונסה הכרנו שם כמה אנשים, התארחנו בארוחת סוכות ולמדנו הרבה".

איך הצלחת לתמרן בין התפקיד הראשי לתפקיד הבמאי?

"כל הזמן אמרתי לוודי על הסט שאני מרגיש פיצול אישיות, בגלל החלפת התפקידים ללא הרף. הרגשתי שאני משחק קטן מדי או גדול מדי, והיה לי מסובך למצוא את נקודת האמצע. זה כמו תחרות משיכה בחבל, שצריך לאזן. לעיתים תפקיד מחבר אותך למשהו שמתרחש בחייך באותה נקודה בזמן, ואז המציאות היא חלק בלתי נפרד מהמשחק. כשאתה עובד נכון, הדמיון שלך הופך אמיתי, ואתה פשוט מעניק יותר בלי לחשוב יותר מדי.

"אני משתדל להתנהג עם שחקנים באותו האופן שבו הייתי מצפה שיתנהגו אלי. היו סרטים שבהם קיבלתי יחס לא ראוי, בלי שום מימד אנושי, ולכן היה ברור לי שצריך לייצר על הסט אווירה שתאפשר לאנשים להיות משוחררים יותר, ואפילו ליהנות. גם אם מדובר בסיטואציה רצינית יותר מבחינת העלילה".

תפקיד אייקוני ב"ביג לבובסקי". "דיברנו על סרט המשך פוטנציאלי, שאביים סביב הדמות שגילמתי" // 

עלה על השור

הוא גדל בניו יורק להורים ממוצא סיציליאני. אמו קתרין היתה זמרת ג'אז חובבת, אביו ניקולס פועל בנייה ונגר. הוריו הכירו כששירתו בחיל הים האמריקני במלחמת העולם השנייה. אחרי שגדל ברובע קווינס וחלם להיות כדורסלן, השלים טורטורו את לימודיו האקדמיים במשחק בבית הספר היוקרתי לדרמה של אוניברסיטת ייל וזכה לשבחים ולפרסים על הופעתו במחזה אוף־ברודוויי "דני והים הכחול". אולם כשחיפש עבודה גילה כי המראה החיצוני שלו קצת מגביל אותו.

"היה לי ברור כבר מההתחלה שבגלל המראה שלי אקבל הצעות לגלם מאפיונרים ממוצא איטלקי, אבל אלה תפקידים שממש לא מעניינים אותי. למזלי, היו מספיק מלהקים שנתנו לי הזדמנות לשחק דמויות שונות ומגוונות, וזה פתח עבורי את הדלת לקשת של תפקידים. אחרת זה מאוד חד־מימדי כאן, בתעשיית הקולנוע: אם אתה בעל שיער כהה מקורזל, אתה מיועד אוטומטית לתפקיד הנבל, ואין בכלל מה להתווכח עם זה. לאורך השנים סירבתי לשורה ארוכה מאוד של הצעות לשחק בתור 'האיש הרע'".

הוא נכנס לעולם הקולנוע ב־1980, כשהופיע בתפקיד מינורי בסרט הקלאסי של מרטין סקורסזה "השור הזועם". "רוברט דה נירו בא לראות אותי ואת חברי, מייקל באדלוקו, במחזה שבו השתתפנו, כי הוא חיפש בחורים צעירים לסרט. זה למעשה היה האודישן המקצועי הראשון שהוזמנתי אליו. למזלי, קראתי את הספר בתור נער, כי היה לי עניין במתאגרפים, והתלהבתי מאוד מהרעיון שאוכל לככב בסרט הזה. האנרגיה שלי מצאה חן בעיני סקורסזה ודה נירו, והם זימנו אותי גם לאודישנים הבאים, עד שהתקבלתי סופית.

"לא ידעתי מה הנוהל, אבל מרוב התרגשות קניתי במאפייה שכונתית מאפים כדי לכבד אותם, כי רציתי להיות מנומס על הסט. בסופו של דבר, אני אומר בסרט רק את צמד המילים 'היי, ג'ייק', ואין לי מושג אפילו אם שמי מופיע בקרדיטים. במשך הזמן נעשיתי חבר טוב של דה נירו וסקורסזה, וזה מוזר, כי שניהם גיבורים שלי".

אגב, עם דה נירו הוא שיתף פעולה פעם נוספת כעבור 26 שנה, בסרט "שומר המדינה".

בזמן שהשתדל להתחמק מטייפקאסט של דמויות איטלקיות, מראהו של טורטורו סידר לו לא פעם את דמות הבחור היהודי, למשל בתפקיד הראשי שגילם ב"חידון האשליות", שביים רוברט רדפורד ב־1994 וזכה במועמדות לאוסקר על הסרט הטוב ביותר. טורטורו עצמו היה מועמד לגלובוס הזהב לשחקן משנה על תפקידו בסרט. אבל הקשר היחיד שלו ליהדות הוא באמצעות אשתו: מאז 1985 הוא נשוי לשחקנית התיאטרון היהודייה־אמריקנית קתרין בורוביץ, ויש להם שני בנים - אמדיאו (23) ודייגו (13).

לאחר שהופיע בסרטים "סוזן סוזן" ו"צבע הכסף", היה זה תפקידו כאסיר משוחרר בסרט "5 פינות" שגרם לבמאי הנחשב ספייק לי ללהק אותו בתור בריון גזען בסרט "עשה את הדבר הנכון" (1989). שיתוף הפעולה המשיך גם בסרטים הבאים של לי, "קדחת הג'ונגל", "קלוקרס" ו"נערה מס' 6".

"ספייק ואני מצאנו שפה משותפת מהר מאוד, כי הוא גדל בשכונה איטלקית ואני בשכונה של שחורים. קראתי את התסריט של 'עשה את הדבר הנכון', וכשספייק שאל אותי איזה תפקיד אני רוצה לעשות, בחרתי בגזען - כי זאת התֶמה של הסרט. בהתחלה התקשיתי לומר את מילות הנאצה הבוטות, ולקח זמן עד שהרגשנו נוח על הסט.

"אני זוכר שאחת מנשות הצוות, שהיתה אחראית על הקייטרינג, סירבה להגיש לי בקבוק מים ואמרה: 'אני שונאת אותך כל כך'. הבהרתי לה שאני רק מגלם דמות, ואמרתי לספייק שכשייצא הסרט, שנינו מוכרחים להופיע על שער של מגזין פופולרי לקהילה האפרו־אמריקנית כשהוא מחבק אותי. ידעתי שאנשים שיראו אותי בסאבוויי בניו יורק יכולים להיות עוינים כלפיי. בסופו של דבר קיבלתי תגובות חמות מאוד ומעולם לא הותקפתי, כי זה סרט עם משמעות של יוצרים שחורים. בורות בכל הקשור לענייני גזע ודת היא נושא חם בחיינו עד עצם היום הזה. אני תומך מאוד ביצירות של ספייק, ופיתחנו חברות ארוכת שנים".

אילו דברים למדת מבמאים שאיתם עבדת?

"למדתי משחקנים שהם גם במאים. כשהשתתפתי בסרט של דניס הופר מ־1990, 'מלכודת אש', שאלתי אותו בנימוס אם אפשר לשנות משהו בדמות שלי, והוא ענה בהתלהבות: 'אתה רוצה לעשות את זה אחרת, בן אדם? פאק איט, לך על זה!' הוא אהב להתמרד נגד עצמו. בסופו של דבר, אדם לא יכול להיות מי שהוא לא.

"כשהציעו לי לביים סרטים, ידעתי תמיד ללכת עם האמת שלי ולביים רק דבר שקרוב לליבי ומאתגר אותי. רק כשהתחלתי לביים פתאום גיליתי הזדהות עם אבי, שהיה פועל בניין: גם בעשיית סרט אתה מוגבל בזמן ובתקציב כדי להרים את הפרויקט".

עם ג'ון גודמן ב"ברטון פינק". "האחים כהן הם חבר'ה טובים" // צילומים: אי.אף.פי

ביג דיל, לבובסקי

את הבכורה הקולנועית שלו כבמאי עשה טורטורו ב־1992 בדרמה המשפחתית בכיכובו "מאק - האיש והחלום", סרט שאותו גם כתב, וזיכה אותו בפרס מצלמת הזהב לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. שש שנים מאוחר יותר ביים את "אילומינטה". בד בבד החל להתחבר מקצועית לצמד הקולנוענים היהודים־אמריקנים האחים ג'ואל ואיתן כהן.

"הם הכירו אותי אחרי שצפו בי במחזות לצד אשתו של ג'ואל, השחקנית פרנסס מקדורמנד, שהיתה בת המחזור שלי בייל. הם כתבו עבורי את התפקיד ב'צומת מילר', ולקראת סיום הכתיבה נקלעו לבעיה כיצד לסיים את התסריט. באותו שלב הם כבר החלו לכתוב את 'ברטון פינק', וכך יצא שקיבלתי מהם מייד תפקיד ראשי נוסף. הם חבר'ה טובים מאוד, ובדינמיקה בינינו כל צד יודע במה השני טוב ומבין מה עליו להביא למשוואה".

שנה לאחר שכיכב בדרמת הפשע "צומת מילר", יצא "ברטון פינק", שזכה בפסטיבל קאן בפרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר וסידר לטורטורו את פרס השחקן הטוב ביותר. בהמשך הוא הופיע עם ג'ורג' קלוני בקומדיה המוסיקלית "אחי, איפה אתה?" וכמובן, בתפקיד קטן אך אייקוני בסרט הפולחן המפורסם ביותר של האחים כהן, "ביג לבובסקי".

"בהתחלה לא הבנתי את 'ביג לבובסקי'", הוא מספר, "התלהבתי מהתפקיד של ג'ף ברידג'ס, אבל זהו. וזה מוטיב חוזר עם ג'ואל ואיתן. רק אחרי צפייה שלישית בסרט אני יכול להעיד שהוא טוב. מאז כבר דיברנו על סרט המשך פוטנציאלי, שדווקא אני אביים סביב הדמות שגילמתי, רק בנסיבות שונות. זה בהחלט פרויקט שאני שוקל להרים".

עם ונסה פאראדי וסופיה ורגרה "נשים מרתקות אותי"// צילום: אי.פי

האחים כהן היו בין מפיקי הסרט המוסיקלי "רומנטיקה וסיגריות", שביים וכתב טורטורו בשנת 2006, ובו השתתף גם חברו המנוח ג'יימס גנדולפיני. הצילומים נדחו בשנתיים עד שהשחקן יסיים את חובותיו בסידרה "הסופרנוס". בסרט כיכבו גם סוזן סרנדון, קייט וינסלט ואיידה טורטורו, בת דודתו של הבמאי, שגילמה בסידרה "הסופרנוס" את אחותו של טוני, ג'ניס.

בימים אלה הוא מצטלם לאפוס התנ"כי המדובר של רידלי סקוט על יציאת מצרים, שצפוי לצאת בשנה הבאה. טורטורו יגלם בו את המלך סתי הראשון, אביו של פרעה המקראי, לצד כריסטיאן בייל בתפקיד משה רבנו ואהרון פול ("שובר שורות") בתור יהושע בן נון.

כמו כן הוא עתיד להשתתף (שוב לצד ונסה פאראדי) בפרויקט האנתולוגיה הקולנועי "ריו, אני אוהב אותך", בהמשך לאנתולוגיות דומות שנעשו כמחוות אהבה לניו יורק ולפאריס. השבוע גם פורסם כי טורטורו לוהק לתפקיד הראשי במיני־סידרה המדוברת "Criminal Justice", עיבוד של HBO לדרמה בריטית עם אותו השם. במקור יועד התפקיד לגנדולפיני, אולם לאחר מותו הוא הוחלף ברוברט דה נירו. גם זה נאלץ לפרוש מהפרויקט בשל חוסר יכולת לתאם לוח זמנים לצילומים. טורטורו יגלם בשבעת הפרקים את ג'ק סטון, עורך דין שמייצג בחור המואשם ברצח נערה צעירה.

"עשיתי בקריירה מגוון סרטים, וזה לא משנה איזה סרט אתה עושה - הדבר הכי חשוב הוא להבין מהו התפקיד שמוטל עליך", התייחס טורטורו לסרטי "הרובוטריקים" בהם הופיע. "בלי להיות סנוב, אני חושב שהסרטים המסחריים הללו הם לא ממש עולם התוכן שבו הייתי רוצה להישאר לזמן רב, כי אני מאבד עניין לטווח הארוך. אישית אני לא בנוי לפיצוצים, וזה לא מדליק אותי. אקשן בעיניי הוא סרט של אינגמר ברגמן".

וקומדיה באה לך טבעי?

"במשך שנים ארוכות דבקתי רק בסרטי דרמה, עד שאמא שלי הסבה את תשומת ליבי ואמרה שאני צריך להרחיב את היריעה, כי אני בחור מצחיק, אז עניתי לה בפשטות: 'טוב, בסדר'. בכל סרט העניין שונה והמשימה היא אחרת. זה כמו ההבדל בין אינסטלטור לחשמלאי". 

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו