"משחקי השף" מתקרבת אל הישורת האחרונה. אחרי שורת משימות והדחות, רק שמונה נותרו על הקווים. אחרי שהתאפיינה בקו מקצועי ושמה דגש על תחרות ספורטיבית, התוכנית אמש, שעסקה באוכל מנחם (עוד המצאה של שפים), הלכה לאזורי הרגש. באמת אחרי חצי עונה היה צפוי שמתישהו יגיע סשן הבכי המשחרר. מרק ירקות, חריימה, מקלובה וממולאים מילאו את תפקידי המשנה, כשמרכז תשומת הלב הופנה לשפים ולאימהות. "בעיניי, אמא שלי עושה את הממולאים הכי טובים שפגשתי עד היום", נתן השף מאיר אדוני את האור לפתיחת ברזיית הדמעות. כעבור שעתיים וחצי ושתי הדחות מפתיעות לא נותרה עין יבשה. אפשר לקוות שבשבוע הבא תחזור "משחקי" לשיגרה ותתמקד בסלוגן שחרתה על דגלה - הטעם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מ־18 המתמודדים שהגיעו לקרבות המטבח, 11 העפילו ל"אם כל המשימות" - הכנת אוכל מנחם על פי מתכוני השפים, שפתחו את הלב ראשונים, והתחילו לעורר רחמים. "אסף, עם כל הקשיחות שלו, בתוך תוכו הוא פולנטה", איבחן דניאל את השף גרניט, שחלק רגע רומנטי מעברו (כולל פולנטה). אדוני דיבר על אמא, רוט שפך על אבא, וכולם הלכו לבשל קיטש מתקתק ומלודרמטי עד להפסקת הפרסומות.
בימים כתיקונם, הפורמט של "משחקי השף" הוא גורמה טלוויזיוני. התחרותיות טבועה בו. המתח בשעה שצלחות בצבעים שונים נוסעות על המסוע ומצטברות על לוח התוצאות לכדי שורת מספרים, מספק מנות מכובדות של אדרנלין. בתוכנית אמש נעלמו כל אלו. קרובי משפחה של המתמודדים הגיעו כדי לטעום את המנות הקבוצתיות וכדי לערוך קניות עבור יקיריהם ברשת סופרים גדולה. קלוזאפים מנחמים על מכשירים חשמליים המשיכו את יצירת התוכן השיווקי המפוארת, שלא זכתה משום מה בתואר המנה המצטיינת של הערב. אחרי שורת וידויים נוגעים ללב ("הקבוצה הזו לימדה אותי המון דברים על עצמי שלא ידעתי", "אמא היא באמת אחת החברות הטובות שלי בחיים"), החלו הסירים לבעבע. דג הלוקוס בסגנון רומני והקישואים הממולאים הפסידו לפולנטה הרומנטית של גרניט, וזה כנראה הזמן לציין שבניגוד לנעשה אצל השכנים, רוב המנות שמתקינים ב"משחקי השף" נראות כמו משהו שצופים חדורי מוטיבציה יוכלו לבשל גם בבית.
מנות והצעות ריאליסטיות, כמו הפיתה שחמודי עזר לאסף לדרדס ברגע האחרון או מרק העוף שדניאל בחר להגיש בצנצנת (פתרון גאוני), הופכות את "משחקי" לטלוויזיה מחוברת. צפייה בה לרוב לא מדגישה את הניתוק והפערים בין אלו שיכולים להרשות לעצמם לאלו שאין להם. אמש המנות המציאותיות סחטו מהקרובים שריקות התפעלות צפויות. בשלב הבא עמדו המפסידים מול משימה אישית, שבסופה הדחה כפולה. את הקונפליקט העדתי - ששום ריאליטי ישראלי לא שלם בלעדיו - בחרו להציג כאן באמצעות אגף התבלינים (מתברר שיש תבלינים שנולדו מזרחיים) והערת גנאי ("עוד לא ראית פולנייה בקריזה"). את קורטוב הפמיניזם סיפקה מאיה, בתהייה מדוע נשים שכן רוצות להיות במטבח התנתקו ממנו. בסוף, משי ושחר - שכבר דמיין את עצמו בגמר, בקול רם - הודחו. ההדחה העיוורת היא הבאנקר של "משחקי". זהו עניין של אמון. האם הצופים סומכים על השופטים, המדרגים את המנות האישיות בלי לדעת איזה סבל, ייסורים וסיפור אנושי מזעזע עומד מאחוריהן? נראה שכן. עד כה ראו את שלט היציאה כמה מתמודדים שנדמו לרגעים כפיינליסטים בטוחים (מידן, מרגריטה). עכשיו, רגע לפני הגמר, אין זמן לעוד יבבות. תשאירו טעם טוב לקראת הפינאלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו