הלוחם הטוב של האדם

אל לנו להפחית מערכו של עוז הרוח שהפגינו במותם ואל לנו לשכוח את מעשי הגבורה והאומץ אשר ביצעו בחייהם. הם, אשר עשו את המוטל עליהם מתוך רצון לנצח, אשר לחמו לצד חבריהם. למרות מכשולים, סכנות ולחצים המשיכו להתמיד, הם אלו שמפגינים ללא דופי את יסוד החברות וההקרבה". לא פעם שמענו מילים מרגשות שכאלה על אחוות לוחמים או ראינו אותן חקוקות על אנדרטה או מצבה בבית קברות צבאי. גם הפעם מילים אלה נאמרו בבית קברות צבאי - לכלבים, לוחמי יחידת עוקץ.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כבר 40 שנה פועלת היחידה שהוקמה על ידי מפקדה הראשון, יוסי לבוק, ומאז פעילותה רק הולכת ומתרחבת. תחילה שימשה לתקיפת חוטפים בפיגועי מיקוח והשתתפה בין השאר בשני אירועים מפורסמים: הפיגוע במלון סבוי ב־1975 והשחרור המתוקשר של בני הערובה בפיגוע במשגב עם ב־1980 (אז גם זכתה רשמית בשמה).

ייחודה של עוקץ ברור. היא נהנית מיתרון יכולת התקיפה של הכלבים המאולפים, עזרה במרדפים ובאיתור חומרי נפץ, עד שפני פעילותה השתנו ולוחמיה, צמדים של חייל וכלב, חוברים לכל פעילות מבצעית של צה"ל. מצב זה אף הפך את הכשרת לוחמיה לארוכה ולמורכבת ביותר. לוחמיה נדרשים להסתגלות ללחימה בכל תנאי שטח ובכל תוואי שטח, להכרת ולהפנמת אופי הפעולה של כל חיל שלפעולותיו יצטרפו וכמובן לעבודה הצמודה עם הפרטנר על ארבע.

בצה"ל מכירים בחשיבות היחידה ומשקיעים בה רבות. בסיס היחידה, למשל, מטופח ומוקפד והכלבים בו נהנים מתנאים שלא היו מביישים מלון חמישה כוכבים: חדר כושר, תאי מגורים נקיים ומרווחים, מרפאה מתקדמת, שאליה הם מגיעים לבדיקות תכופות שנועדו להבטיח את בריאותם, וגם מקום אחד עצוב - בית קברות מכובד, שבכניסה אליו ניצבת האנדרטה המרגשת של הלוחם המחבק את כלבו.

טירון על ארבע

האתגר הראשון שעומד בפני מפקדי עוקץ הוא הבנת מערכת הלחימה המשלבת בין כלב ולוחם. "אנחנו מסתכלים בעצם על מערכת שמשלבת בין לוחם, כלב ויחידה. אלו שלושת הפרמטרים", מסביר מפקד היחידה, סא"ל אריאל בן דיין. התהליך הזה, כאמור, ארוך. 

הלוחם יקבל את בן זוגו הכלב רק אחרי עשרה חודשים, ולאחר מכן הם יעבדו בצמוד, עד להכשרתו המקצועית של הכלב, במשך שמונה חודשים. רוב הכלבים מיובאים מחו"ל. הם נבחנים על יכולותיהם ועל הפוטנציאל הטמון בהם עוד לפני שהגיעו לישראל, גם כדי למנוע עודף "מועמדים". יצר, אדישות ומשמעת הם הפרמטרים הקובעים. המתאימים מועלים על מטוס, מותאמים לפעילות ספציפית: מרדפים, תקיפה או זיהוי חומר נפץ. 

סא"ל בן דיין מסביר: "איך אני בוחר חיילים? אני עושה להם גיבוש. מתוך מאה אני בוחר עשרה. עכשיו, בצער רב, אני אומר לתשעים האחרים שהם לא מספיק טובים, לא מתאימים לי. אותו דבר עם הכלבים, אבל אילו הייתי צריך לבחור ממאה כלבים רק עשרה טובים, מה אני עושה עם התשעים האחרים? מישהו צריך להאכיל אותם, מישהו צריך לטפל בהם".

אחרי השלב הבסיסי הכלבים עוברים בדיקות רפואיות קפדניות (צילומי רנטגן ושיניים, בדיקות עיניים וקטרקט, דם ואחוזי שומן בדם), שמפרקות לגורמים את מצבם הפיזי. רק לאחר התהליך הזה הכלב מגיע ארצה ומתחיל בעבודה בסיסית ביותר, ובכל כמה חודשים הוא עובר מבחני כשירות והתאמה. האילוף הראשוני נעשה על ידי אנשי מקצוע (ללוחמים במסלול עדיין אין הכשרה לאלף), ובשלב זה הכלב מתחיל את המסלול שלו - טירונות לכל דבר.

כאמור, אחרי עשרה חודשים של ציפייה מגיע שלב המפגש בין הלוחם לכלבו, שכבר יודע את הפקודות הבסיסיות (שב, רגלי ועוד). יחד, הם יעברו את ההכשרה המסובכת, לימוד הלוחם לעבוד עם הכלב והפיכת הכלב למכונת לחימה. האילוף וההכשרה של הכלב הם על הדרך הפבלובית בלבד - רק חיזוקים חיוביים והמון אהבה מביאים אותו לרמה גבוהה. 

כאמור, כל כלב מותאם לתחום ספציפי, סא"ל בן דיין נותן דוגמה: "עולם חומרי הנפץ הוא עולם ידע שצריך להכיר אותו. אתה צריך להכיר איך מאלפים כלב לאיתור חומרי נפץ. אתה צריך להבין את המימד של הסטריליות, את מימד הרזולוציות, את מימד שבירת השיגרה לכלב, את מימד ההתניה ואת מימד חיזוק הכלב. כל מימד כזה הוא עוד אילוף ועוד אימון ועוד שלב ועוד רובד, ואם תוך כדי גם תתעסק בתקיפה, זה יפגע בכלב".

"בעיניים עצומות"

הקשר בין החיילים לכלבים הוא מדהים. רובם אף יצאו יחד לחופשות, לסוף שבוע קצר או לרגילה בת שבוע. אפשר לראות את עוצמת הקשר במבטים שמחליפים ביניהם הלוחם וכלבו. כל אחד מהם יודע שחייו תלויים בשותף שלו, ולא חשוב למי יש יותר רגליים.

"אני סומך עליו היום בחיים שלי, זה היעד עם הכלבים למעשה. בהכשרה אתה והכלב שלך צריכים להגיע למצב שבו אתה בוטח בו בכל מה שהוא עושה", משתף לוחם יחידת עוקץ, ע', דקות ספורות לפני שהוא חובר לכוח ויוצא עם בן זוגו לעוד פעולה בשטח. 

"היום אני יכול, בביטחון מלא, להעביר כוח לנקודה מסוימת, אחרי שטי.ג'י (הכלב של ע') בדק אותו. אני מכיר אותו ויודע בדיוק מה היכולות שלו, למה הוא בדיוק מסוגל". ע' חוזר ואומר על כלבו: "אני סומך עליו בעיניים עצומות", מתייחס כאמור לחייו שלו, אולי מתוך ההיכרות העמוקה עם טי.ג'י ואולי כי כלבי היחידה מוכיחים את ההשקעה בהם פעם אחר פעם. לרוב, סיפור גבורתם נמנע מידיעת הציבור, ולא חסרים מקרים שבהם כלב עוקץ הציל כוח שלם מאזור ממולכד.

ואם חס וחלילה הפעולה בשטח משתבשת ואחד הכלבים נפגע, הערך העליון של צה"ל, אין מפקירים פצועים בשטח, חל עליהם באותה מידה שהוא חל על הלוחם. החייל המוצמד וחבריו יעשו כל שביכולתם כדי לעזור לו, להצילו. לשם כך הלוחמים עוברים הכשרה על ידי אנשי מקצוע במתן עזרה ראשונה לכלבים. פק"ל מסוג זה הוא חלק מציוד החובה של כל לוחם.

לצערם, משימת ההצלה לא תמיד מצליחה, וכשהנורא מכל קורה, ואחד הכלבים נופל בפעולה, הוא מובל לבית הקברות, כאמור המקום העצוב בבסיס, מלווה בכל החברים מהיחידה. 

לראשם כומתות, בעיניהם דמעות ובפיהם דברי הספד חמים, כי כמילות השיר, מבחינתם: "אם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו - ומשהו נשאר איתו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו