חנוכה בפתח ואם יש דבר שהילדים מחכים לו יותר מכל אלו דמי החנוכה שאותם בוודאי יוציאו על צעצועים, בילויים ושאר פינוקים. אבל את דמי החנוכה אפשר לנצל גם בדרך אחרת - לחיסכון. רוב גדול בציבור מבין שעליו לחסוך עבור הילדים סכום שיעזור להם לצאת לדרך עצמאית בנוחות כאשר יהיו גדולים. כמה לחסוך? ויותר חשוב מכך - באיזו דרך? ובכן, לציבור אין ממש מושג. סקר שערכנו במיוחד עבור מוסף הצרכנות עם מכון מחקרי הגל החדש מלמד כי יותר ממחצית מהציבור מקפיד לחסוך עבור ילדיו, אבל קרוב ל־80%, רובו של הציבור, כלל לא יודע איזו ריבית משולמת לו עבור החיסכון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הסקר נערך בסוף חודש אוקטובר בקרב מדגם אקראי מייצג של 500 מרואיינים מהאוכלוסייה היהודית, דוברת עברית בגילי 18 ומעלה. הוא מלמד כי 79.2% מקרב החוסכים לא יודעים כלל מה גובה הריבית בתוכנית החיסכון שפתחו על שם הילדים. 3.6% מהנשאלים סברו כי מדובר בריבית של 6%. בפועל המצב גרוע לאין שיעור. אנחנו בעידן של ריביות אפסיות וחשוב לנסות למצות את האפיקים שיעניקו תשואה גבוהה לתוכניות החיסכון לילדים.
54% מהציבור טוענים כי הם חוסכים עבור הילדים בכל חודש. כמה כסף בכל חודש? 42.7% מקרב החוסכים נמצאים בטווח שבין 200 ל־300 שקלים. עוד 25.7% חוסכים בין 100 ל־150 שקלים בכל חודש, ובסך הכל 76.3% מציבור החוסכים מפרישים בכל חודש עד 350 שקלים. 20% מציבור החוסכים ציינו בסקר שהם חוסכים עבור הילדים בין 400 ל־1,000 שקלים מדי חודש.
ל־58% מהציבור יש תוכנית חיסכון כלשהי שנפתחה עבור הילדים. מה היעד עבור החסכונות? 17.1% מהציבור חוסכים לצורך לימודים והשכלה גבוהה, 3.2% חושבים כבר על החתונה ו־2% על עזרה ברכישת דירה. אבל רוב הציבור, כ־69.8%, פשוט מעמידים חיסכון ללא יעד מוגדר עבור ילדיהם, כך שפשוט יהיה שם ביום שהם יצטרכו את הכסף.
כאמור, הידע של הציבור על הריבית המשולמת לו בבנק הוא אפסי. סביבת הריבית שקבע בנק ישראל לחודש נובמבר עומדת על 1%. זהו שיעור נמוך ביותר, מתקרב לשפל ההיסטורי שנרשם בחודש אפריל בשנת 2009, אז הגיעה הריבית לראשונה בתולדות ישראל לרמה של 0.5%, בעת כהונתו של פרופ' סטנלי פישר כנגיד בנק ישראל. היו אלה ימי המשבר הכלכלי העולמי והיה חשש מהאטה נוספת קשה בכלכלה הגלובלית. אמנם שיעור הריבית הנוכחית כפול מזה שהיה אז, אבל בפועל אלה הן רמות נמוכות מאוד.
בשל שיעורי הריבית האפסיים, גם הבנקים מעניקים ריבית נמוכה מאוד על החסכונות בטווחים השונים. עם זאת, קצב האינפלציה הוא לא אפסי. כשמחשבים בפועל את הריבית שאנחנו מקבלים עבור החיסכון, נהוג להחסיר ממנה את מדד המחירים לצרכן. כלומר אם הריבית עבור שנת חיסכון עומדת על 1% והאינפלציה (מדד המחירים לצרכן) באותה שנה עומדת על 2%, הריבית הריאלית היא שלילית ואנחנו מפסידים כסף.
אם בעבר הלא רחוק (עד 2005) היה נהוג לפתוח קופת גמל עבור הילדים, שהיתה אפיק לחיסכון פטור ממס לתקופה של 15 שנה, היום קופת הגמל היא כלי לחיסכון לפנסיה והיא נסגרת עד סמוך לגיל הפרישה. האפשרות שהיתה קיימת בעבר לפתוח קופת גמל על שם הבן או הבת, או אולי הנכד או הנכדה, כבר לא קיימת כיום. הכסף יינעל עד שהילדים יהפכו לסבים וסבתות (עד גיל 60).
אפשר לפתוח חשבון בנק על שם הילדים שבדרך כלל יהיה פטור מחלק ניכר של סוגי העמלות. מה האפשרויות הקיימות?
תוכנית חיסכון בבנקים - עדיין האפיק הפופולרי
מגוון התוכניות בבנקים הוא עצום, אבל למרות המגוון הריבית נמוכה מאוד. אם לוקחים תוכנית צמודת מדד מחירים לצרכן, כלומר שהיא מבחינת תשואה ריאלית תמיד תהיה חיובית, מקבלים ריבית שיכולה להגיע בתרחישים שונים ל־0.95% לשנה, אבל בדרך כלל זה יהיה נמוך יותר.
יש תוכניות בריבית צמודה לפריים (ריבית פריים היא הריבית במשק שהיא כיום 1% בתוספת 1.5%. כלומר ריבית פריים היא 2.5%), וכך אם הריבית תעלה, מה שצפוי להתרחש על פני זמן, גם הריבית על החיסכון עולה. בתוכניות צמודות לריבית הפריים אפשר לקבל בתקופות של יותר מ־10 שנים בין 0.3% ל־1% ריבית שקלית בכל שנה. בקצב אינפלציה של 2%, זוהי תשואה ריאלית שלילית. לא בדיוק משהו נחשק.
• בבנק לאומי מציעים היום חיסכון בתשלומים ל־13 שנה בהצמדה למדד עם יציאה מהשנה הרביעית. בתום 13 שנה מציעה התוכנית ריבית שנתית של 0.5%, כמובן בתוספת של ההצמדה. חיסכון אחר בהפקדות חודשיות ל־6 שנים בריבית פריים פחות 1.6% למי שמתמיד עד לשנה השישית, אבל אפשר לצאת כבר מהשנה הראשונה, בריבית נמוכה יותר שהולכת ומטפסת.
• בבנק הפועלים הציגו בין השאר תוכנית חיסכון שקלית לעתיד הילדים, המאפשרת לשלב הפקדה בהוראת קבע והפקדות מזדמנות. תקופת החיסכון נתונה לבחירת הלקוח ונעה בין 12 ל־20 שנים. בתוכנית תחנות יציאה בתום שלוש שנים ובכל חצי שנה לאחר מכן. בתוכנית זו קיים מענק למתמידים בחיסכון: מענק התמדה בגובה ההפקדה הממוצעת יינתן למפקידים לתקופה של 17-12 שנים. מענק של כפליים מגובה ההפקדה הממוצעת יינתן למפקידים לתקופת חיסכון של 20-18 שנים.
• בבנק דיסקונט בנו תוכנית שנקראת "חיסכון להשכלה גבוהה". מי שמתמיד בתוכנית ל־15 שנה מקבל מענק צמוד מדד בגובה הוראת הקבע החודשית כפול 12 חודשים. אפשר בתוכנית להפקיד בין 150 ל־1,000 שקלים. אפשר לצאת מהשנה השמינית. אפשר לבחור בין הצמדה למדד עם ריבית שנתית או ריבית שנתית קבועה: 1.5% ל־15 שנה. 10 עד 14 שנה - 1.1% ובין 8 ל־9 שנים ריבית קבועה של 0.4%.
• בבנק מזרחי טפחות מי שמפקיד בכל חודש 250 שקלים למשך 18 שנה בתוכנית "ענבים לכל מטרה", שהיא תוכנית צמודת מדד וגם נושאת ריבית, יקבל בסוף התקופה 73,800 שקלים. זאת בהנחת קצב אינפלציה שנתי של 1.5%. התוכנית אמנם ל־18 שנה, אבל יש בה גם אפשרויות למשיכה לפני תום התקופה: לאחר שלוש שנים של ותק קיימת אחת לחצי שנה נקודת יציאה המאפשרת למשוך את הכסף שנצבר.
• בבנק הבינלאומי יש כמה תוכניות מעניינות למי שמפקיד כספים לטווחים ארוכים. למשל, תוכנית ל־15 שנה צמודה למדד בתוספת ריבית של 2.5% לשנה. בהחלט דבר אטרקטיבי למי שיש לו סכום ראשוני מהותי להפקיד עבור הילדים.
רכישת ניירות ערך בבורסה
מדובר בתעודות סל שעוקבות אחרי מדדים שונים דוגמת מדדי מניות, מדדי אג"ח וכו'.
כשהריביות שמציעים הבנקים הן נמוכות למדי ונעות מ־0.3% עד 1% ריאלית (כשהן צמודות מדד) ולטווחים ארוכים במיוחד של יותר מעשר שנים - האלטרנטיבות הנוספות הן רכישה של תעודות סל באופן קבוע.
אפשר לתת הוראת קבע ולרכוש תעודות שעוקבות אחרי מדדים סולידיים דוגמת מדדי איגרות חוב של ממשלת ישראל. הבעיה היא שעלות הרכישה של ניירות הערך נעה מ־0.2% עד 0.75% לכל עיסקה, בהתאם להתמקחות. ויש עוד דמי ניהול פיקדון ני"ע ברמה הרבעונית שמצטברים גם הם.
התשואה היא לא מובטחת אבל היא בדרך כלל יותר גבוהה מהריבית שמציעים הבנקים ויכולה לנוע מ־0.5% עד 3% בשנה, אבל יש כאן גם סיכון.
השקעה באמצעות קרנות נאמנות
אלטרנטיבה נוספת היא חיסכון דרך קרן נאמנות. יש קרנות נאמנות כספיות שמעניקות תשואה כמו של פיקדון גדול משמעותית בבנק. מרבית הקרנות הכספיות הניבו בשנה האחרונה בין 1.1% ל־1.3% ריבית נומינלית. כלומר, בניכוי מדד המחירים לצרכן עדיין מדובר בתשואה ריאלית. דמי הניהול שלהן אינם גבוהים והן נזילות באופן מיידי, ואפשר להפקיד אליהן בכל חודש.
חלק נכבד מקרנות נאמנות של אג"ח מדינה צמודות מדד הניבו בשנה החולפת יותר מ־2.5%, חלקן הגיעו גם לאזור של יותר מ־4%. מדובר כבר בתשואה ריאלית חיובית בחלק גדול מהן, והן עשויות להיות אלטרנטיבה ראויה. מי שרוצה להשיג תשואה גבוהה יותר ומוכן להסתכן עוד יותר, המגוון בקרב קרנות הנאמנות הוא עצום, וממילא הריבית שמציעות תוכניות החיסכון היא אפסית. לטווחים ארוכים אפשר, לאחר התייעצות עם איש מקצוע, לבדוק אפשרות להשקעה ברכיבים נוספים דוגמת מניות, מט"ח או אג"ח קונצרניות.
* * *
טיפ
התנהלות כלכלית נכונה עם ילדים
1. דמי כיס - יש להגדיר עם הילד סכום קבוע. לפני שיוצאים לבילוי משפחתי מומלץ לדבר מראש על ההוצאות הנלוות לבילוי. כמו כן, יש לתת סכום ספציפי לאותו בילוי או להגדיר כי הם משתמשים בדמי הכיס שלהם. המטרה היא שהילדים יהיו אחראים להוצאותיהם.
2. מתנות - לא פעם קורה שהילד מבקש מתנה מאוד יקרה או מעוניין בבילוי יקר ערך, אשר לא עולים בקנה אחד עם היכולות הכלכליות. כדאי לשתף את הילד בנושא ולא להיכנע מייד ללחץ. זו הזדמנות מצוינת ללמוד שהכסף לא גדל על העצים וצריך להתאמץ כדי להשיג מוצר או בילוי יקרי ערך.
3. חיסכון - חישבו עם הילד איך הוא יוכל בכל זאת להשיג את מבוקשו. למשל, על ידי חיסכון. יש להגדיר את הסכום שאותו הוא צריך להשיג ולעודד אותו לחסוך על ידי "מתן ריבית" מצידכם. לדוגמה, בכל חודש אם הילד הצליח לחסוך סכום מסוים - ההורים מוסיפים לו 50%.
4. משחקים כלכליים - מונופול, לדוגמה, הוא משחק מצוין המעודד חשיבה עסקית ומשלב מושגים כלכליים. ארגון פעמונים הוציא משחק מונופול מיוחד הנקרא "גאון בחיסכון" ובו מועברים כל יסודות ההתנהלות הכלכלית הנכונה בשפה מתאימה לילדים. את המשחק ניתן להשיג באתר ארגון פעמונים.
הטיפים באדיבות פעמונים - ארגון התנדבותי המלמד כלכלת משפחה נכונה
* * *
סקר "ישראל היום"
האם אתם חוסכים לילדים מדי חודש?
54% - כן, חוסכים מדי חודש לכל ילד
46% - לא חוסכים
כמה אתם חוסכים לילדים בחודש?
17.6% - 150 ש'
13.2% - 250 ש'
10.8% - 300 ש'
8.1% - 100 ש'
3.6% - 1,000 ש'
* סכומי החיסכון העיקריים
מה גובה הריבית?
79% - לא יודע
מה היעד שהגדרתם לחיסכון?
69.8% - אין יעד
17.1% - לימודים
3.2% - חתונה
2% - דירה
* היעדים העיקריים
בתוך כמה שנים תגיעו ליעד החיסכון?
40.6% - לא יודע
19.9% - 15 שנים
15.6% - 10 שנים
13.2% - 20 שנים או יותר
10.7% - 5 שנים
* המחקר נערך בתאריך 28.10.13 בקרב מדגם אקראי מייצג של 500 מרואיינים מהאוכלוסייה היהודית דוברת עברית בגילי 18 ומעלה. הטעות הסטטיסטית במדגם זה היא +4.4%. המחקר נערך על ידי מחקרי הגל החדש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו