אל יהי חלקי עימכם - בפרפראזה לחיים נחמן ביאליק - אורית סטרוק ותומכיה. אני מוקיר את אהבת ישראל שלהם, אבל כשהם מדקלמים כי "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ו"ישועת ה' כהרף עין" - אני זוכר כי הוא לא נכח בירושלים ב־587 לפני הספירה וב־70 לספירה, ואפילו לא בחבל קטיף בקיץ 2005.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ראשי הבית היהודי מבינים כי ישראל נזקקת למו"מ, ולו רק כדי למנוע את בידודה, ולכן ב־19 ביולי פרס בנימין נתניהו בפני נפתלי בנט שלוש אפשרויות כואבות שהיו תנאי למשא ומתן עם הפלשתינים: שחרור אסירים ביטחוניים; הפסקה זמנית של הבנייה ביהודה ובשומרון; והכרה בגבולות 67' כבסיס למשא ומתן.
בנט השלים בחצי פה עם שחרור המחבלים הרוצחים. הצביע נגד ונשאר בממשלה. הוא ואורי אריאל - שעשה את הבלתי אפשרי במדינה מתוקנת והפגין נגד ממשלתו - רק חושבים כי הם רוחצים בניקיון כפיהם. טביעת האצבעות שלהם מופיעה על כל כתב חנינה שניתן לרוצחים המשוחררים.
גם נתניהו טעה בבוחרו לשחרר אסירים. עדיפה היתה הקפאה זמנית של הבנייה בהתנחלויות. גג מגגות היישובים לא היה נופל. היתה האטה מציקה, ותו לא. לציבור קשה יותר לקבל את שחרור הרוצחים שאין ממנו חזרה מאשר את הפסקת הבנייה, שניתן לתקנה. מכל מקום ישראל התחייבה לשחרורים ועומדת בדיבורה, ומסכלת רעש אדמה מדיני.
לא מימוש ההתחייבות עומד עתה על הפרק אלא סדרי השלטון. אריאל מפגין ודני דנון תוקף את ראש הממשלה ממרומי משרד הביטחון, ומתחילה להיווצר אווירת התפרקות מאחריות. לכן ביש עתיד יכולים להעלות הצעה ראויה או לא באשר לנישואי בני מין אחד, אבל ברור שהיא נועדה ליצור מתח פוליטי בקואליציה, ותו לא. מייד מירי רגב מגייסת בתעתיק את ועדת הפנים למלחמה בשלטון החוק במסגרת מסע הפריימריז המוקדם שלה.
כל אלה רק התחלות. נתניהו סבור כנראה כי "הכל דיבורים", או ש"הכלבים נובחים והשיירה עוברת". לא כן. ראוי שיסלק מתפרע פוליטי כלשהו כדי להחזיר את הסדר על כנו. בפוליטיקה המים העכורים מלחכים את הסלע עד לשחיקתו. הסלע הוא תמיד הממשלה.
האם הקופה ריקה
שוב אין כסף לצה"ל. שוב מנופפים פקידי האוצר במשבר הדיור כדי לקצץ בתקציב הביטחון. זה פופוליזם זול. הרי צה"ל קירצץ וקירצף וקיצץ, והיכן סייע הכיווץ בתקציבו לניפוץ בועת הדיור?
במה רוצים פקידי־האוצר־בדרך־לטייקונים לקצץ? בגלי צה"ל? - בבקשה. בטיסת הפרידה החגיגית למי שעשה רבבות שעות בשמי המזרח התיכון? - בבקשה. בגיל הפנסיה של משרתי הקבע? נכון, בבקשה, אבל המשגה הזה מצוי במגמת תיקון מתמדת.
הצמצום הוא באימונים, בהצטיידות, בכשירות. הצבא לא היה מוכן דיו למלחמת לבנון השנייה? אבל כמה ירדו לחייו של הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון בשנים שקדמו לה בענייני התקציב? צבא שאינו מתאמן דומה לרוכב אופניים שכבר שנים נוהג רק במכונית; לרופא מנתח שפרש להיי־טק ושכח מתי החזיק את הסכין בידו. תהליך שובם למקצוע גוזל זמן ואימונים וכסף, ולא תמיד עולה יפה. מי יירתע מהאופציה הצבאית נגד איראן כשצה"ל סוגר יחידות כה משמעותיות?
גם אין לקבל את הטיעון שהקופה ריקה. נשמעות המנטרות הקבועות נגד הטייקונים שנחבאים במקלטי המס והחרדים והערבים. זה נכון, אבל לא מספיק.
כבר 65 שנים משלימה ישראל עם איי ענק של משתמטי מס. אילו התכוונה הממשלה ברצינות, היתה משגרת לרחובות הערים פקחים לרשום את כל השיפוצניקים למיניהם שמכולותיהם ניצבות בפתח הבתים, אבל הם עובדים רק במזומנים, ובהליכים קצרים בלי לחטט בעבר היישר לבית המשפט ולעונש. בעלי המלאכה, שאינם מכירים בחשבונית ובמע"מ ובמס הכנסה, מגלגלים מיליארדים.
אך קשה להיכנס עם פקחים לרחוב עוין בטייבה או במאה שערים; ולא נעים להתקוטט עם אמיד נשוא פנים על הר הכרמל שמשפץ את ביתו; וקל יותר להוריד מהסד"כ כיפת ברזל או צוללת, ויום אימונים בסיירת.
קיצוץ תקציב הביטחון הפך לגחמה של פקידי האוצר. היא מהולה בנוחיות שבהשתמטות מהצורך החיוני לפעול בחקיקה נמרצת נגד עברייני המס. יש כסף. אין מוטיבציה לשים עליו יד.
גלולת ההאזנות
"הגלולה למניעת הריון הגבירה את הפעילות המינית", נהג לומר הפזמונאי העליז דידי מנוסי. "הזוגות המשתמשים חשו כי אם כבר טרחו ובלעו אותה חבל שתישאר ללא תועלת". לפיכך היה גידול ניכר בשיעור יחסי המין. נזכרתי במנוסי למקרא הידיעות שארה"ב האזינה לכל מנהיגי העולם.
אמריקה נתפסה על חם ומבטיחה לבעלת בריתה אנגלה מרקל מגרמניה כי תחדל מהמנהג המביך, אבל לא תעמוד בפיתוי. בידה מכשיר רב־עוצמה לדעת מה חושבים אויביה ויריביה ובעלי בריתה, והיא לא תוותר על שימושיו ולא תשאירו ללא תועלת. יחלוף זמן־מה והיא תחזור לסורה. כמו תסמונת הגלולה.
יש גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן. כך חזר האלכוהול אל המדף בארה"ב ושם קץ לתקופת היובש; וצמח הקנביס - מריחואנה - מצוי בהליכי היתר חוקיים מפני שהמוני צעירים בעולם אינם מוותרים עליו. בנוסף, יש גם גזירות שממשלים אינם יכולים לעמוד בהן, כארה"ב אשר פיתחה רשת האזנה סמויה כה חודרנית, שאינה יכולה לנוטשה.
המצב החדש מצריך חשיבה מחוץ לקופסה. דמוקרטיות יאסרו על ממשלות לצותת לאזרחיהן בתחומן, אבל האזנה חשאית במדינות זרות תיהפך ללגיטימית, למלחמת מוחות בין האקרים לאומיים. ממשלות יריבות ושכנות ישלימו עם שינוי חוקי המשחק. לא מפני שזה נאה, אלא מפני שאין ברירה.
ג'וליאן אסאנג' ואדוארד סנאודן, שהפשיטו את ארה"ב עירום ועריה מסודותיה, הם בני מזל. השירותים החשאיים של רוב המדינות בעולם, לרבות הדמוקרטיות שבהן, לא היו מותירים אותם בחיים לאחר עריקה שכזאת. לא רק כדי להעניש אלא בעיקר כדי להרתיע את הבאים אחריהם.
לייק, דיסלייק
באיחור התוודעתי להוויה של הצעירים המשתמשים בפייסבוק ובטוויטר, ומפיצים בסיטונות תגובות לנאמר בהם בשני ערכים, Like ו־unlike. יש שסיפחו כבר את המילה "לייק" מהאנגלית לשפה העברית, ויש מי שמקפידים על תרגום - "אוהבים" ו"לא אוהבים". עתה גם אני מצטרף:
• במהדורה האנגלית של "הארץ" הופיע מאמר ארוך על ספרו של העיתונאי יוסי קליין־הלוי, שהיה בנעוריו מתומכי מאיר כהנא אך שינה כיוון בעלותו לארץ. "היינו כחולמים" הוא סיפורה של ישראל באמצעות ביוגרפיות של שבעה צנחנים אשר השתתפו בשחרור ירושלים ב־1967. אחד מהם הוא אהוד אדיב - "אודי" בלשון החיבה של כותב המאמר דוד גרין - שהיה אז בן 21.
לקוראי "הארץ" שלא ידעו את "אודי" מספר המאמר כי הוא "קיבוצניק וצנחן שהפך מעורב בפעילויות לוחמניות אנטי־ציוניות בשנות ה־70'". רגע, זה הכל? לא הורשע בבגידה? בריגול? בנכונות לפתוח באש על יהודים לפי הוראות מוצפנות מדמשק? מה עם זכות הציבור (של קוראי "הארץ" באנגלית) לדעת? יוק, עובדות שנעלמו מהמאמר. unlike.
• הכנסת אישרה שלשום הצעת חוק של יריב לוין לפיה "תורמי המדינה" - חיילים ופעילים בשירות הלאומי־אזרחי - ייהנו מיתרונות במכרזים ובקבלה לעבודה וללימודים במוסדות המקבלים תקציב ממשלתי. לאחר שעבר עיבוד במחיצת היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון שוב לא מדובר בחוק המפלה את האחרים, אלא מתקן את הקיפוח (הבלתי נמנע) של חיילים ופעילים העוסקים שלוש שנים בצורכי הציבור.
האופוזיציה התנגדה ועימה משום־מה גם היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. מדובר בפיצוי לתורמי המדינה, שמגיעים לקבלת עבודה וללימודים אקדמיים שלוש שנים אחרי מקבלי הפטור והמשתמטים. החרדים והערבים מבקשים ליהנות מפירות החוק? בבקשה, נא להתייצב ביום ראשון הקרוב בשעה 07:00 בשערי הבקו"ם. כולם יתקבלו בסבר פנים יפות.
החוק הוגן. הוא חל על כל "תורם מדינה" - יהודי כלא־יהודי. במקום להקים שאגת התנגדות מעושה מוצע בזה לכל מפלגה ציונית ליטול מח"כ לוין את הבלעדיות ולהצטרף ליוזמתו, like.
• הגילויים על זיוף הבחירות בבית שמש מקוממים. תחקירו החשוב של קלמן ליבסקינד ב"מעריב" חשף רק את קצה הקרחון. עיתונאי אינו יכול לגלות את כל העבירות (לרוב קצרה גם ידה של המשטרה). על רקע זה הציעה סגנית השר ציפי חוטובלי להכריז על בחירות חדשות בעיירה השסועה. מצטרף בכל לב, אין סיבה ש"דרך רשעים צלחה". גם ברור שהזיופים לא היו תופעה שולית אלא סיטונאית. like.
הצעת חוטובלי נכונה אך אינה מספיקה. בנוסף לעריכת בחירות חדשות על וינשטיין להורות על פתיחה מיידית של חקירה משטרתית. לא רק נגד מי שנתפסו "על חם" עם מצבור של תעודות זהות מפוקפקות אלא גם לגבי שמועות אחרות ועדויות נוספות שהובאו מוועדות הקלפי.
• נתן זך משורר חשוב, שלישי אחרי דוד אבידן ויהודה עמיחי - כולם ילידי אותו עשור (1934-1924). מעולם לא היה חכם ומבריק, וכפי שהוא מעיד ורבים מאיתנו ראו לגם אלכוהול בכמויות.
זכורים לי הימים שבהם הסתער ללא רסן על נתן אלתרמן, מגאוני השירה העברית, ורק שנים רבות לאחר מכן התפכח וחזר בו. אלה היו ימי "כסית" העליזים ברחוב דיזנגוף, תל אביב.
עתה, בן 83, בודד וגלמוד ומר נפש ומי שעניינו בעתיד כנראה מצומצם מאוד, העניק ראיון ל"ידיעות אחרונות". הוא כה מנוכר להוויה הישראלית שאדיש לגמרי לאפשרות של ירידת צעירים מהארץ, ובעצם גם מעודד אותם לעשות כן.
לא במקרה קבעו חכמים כי "אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים". זך דוגמה לכך, והתבטאותו? unlike.
• תקופה ארוכה נחקר משה כחלון בחשד כי נהג שלא כשורה בהיותו ממונה על דואר ישראל. נכתב על כך כאן באריכות מפני שכחלון שגה במקביל כאשר נתן יד למהלך של בנימין נתניהו להבטיח לפני הבחירות את מינויו כממונה על מינהל המקרקעין. צעד זה לא היה פלילי, אבל בלתי ראוי, וגם כחלון הבין זאת.
עניין הדואר עלול היה להיראות חמור יותר. השבוע שמחתי לגלות כי מדובר בחשד שווא. כחלון טוהר בהחלטת מבקר המדינה יוסי שפירא והתיק נסגר, like.
• ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר הישעה עצמו בכבוד עד לסיום משפטו. like like like.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו