אני זוכר כמה רציתי שיתפסו את אותם רוצחים נבזים ומנוולים ששוחררו אמש. רובם נתפסו בעבודה מאומצת של השב"כ וגורמים אחרים, אבל למדינת ישראל לא הייתה ברירה אלא לקיים את התחייבותה. קל לקיים התחייבויות קלות וקשה לקיים התחייבויות קשות, זאת הייתה התחייבות קשה מאד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו היו שלוש הצעות. הראשונה, פתיחת המשא ומתן עם הפלשתינים תוך התחייבות שהוא יתנהל על קווי 67', גבולות שאנחנו לא מעוניינים בהם. ההצעה שנייה, הפסקת הבנייה בהתנחלויות ל-9 חודשים. זאת הייתה האופציה המועדפת, ראש הממשלה כבר הפעיל אותה בעבר ולא קרה כלום למפעל ההתנחלויות, אבל הוא פחד מתגובת הבית היהודי וישראל ביתנו ולא קיבל את האופציה הזו, למרות שהיא הייתה יותר נוחה – משום שהוא יכול היה לחזור בו ממנה.
נתניהו בחר ברע במיעוטו
נתניהו בחר באפשרות השלישית שהיא הרע במיעוטו – שחרור 104 אסירים בארבע פעימות. למרות שזו לא האופציה הטובה ביותר, משקיבל אותה - היה חייב לבצעה.
הנקודה הייתה שלישראל לא הייתה ברירה, אלא אם הייתה כובלת את עצמה כמונעת מו"מ. ישראל לא רוצה להיראות כך בעולם. גם מי שלא רוצה שהשיחות תבשלנה ותשאנה פירות, לא רצה שנצטייר כך.
אבו מאזן התחייב לא ללכת לאו"ם ולבקש הכרה ברשות הפלשתינית כמדינה, כל עוד מתקיים מו"מ. ישראל סבלה מאד מהמהלכים שנקט אבו מאזן באו"ם בשנה שעברה, ועל מנת למנוע זאת ישראל עשתה מה שעשתה. תוך כדי כך התחייב יו"ר הרשות למנוע פעילות טרור בשטחי יהודה ושומרון. עד כה אבו מאזן לא הפר את התחייבויותיו.
נקודה נוספת ופחות מדוברת היא, שבמצב הנוכחי הולך וגובר הפער בין יהודה ושומרון לבין החמאס בעזה, וזה כמובן לטובתנו.
המהלך של הבית היהודי נגד הממשלה נועד לכישלון מלכתחילה. בנט ידע שהמהלך שלו לא יצליח, זה מהלך של יחסי ציבור, של תעמולה ושל פוליטיקה מפלגתית. כשיצא להפגין נגד הממשלה, דבר שלא מקובל באף דמוקרטיה בעולם.
ראש הממשלה חושב שחברי הבית היהודי יוציאו קיטור וזה יירגע, אבל אם הוא לא יעצור את התופעה של התנהגות בלתי תקינה של שרי הממשלה, זה בסופו של דבר יפורר לו את הממשלה, כפי שכבר קרה בעבר.