"כשאירופה פותחת את הפה זה רק כדי לפהק", אמר פעם פרנסואה מיטראן, מי שהיה נשיאה הסוציאליסט הראשון של צרפת. מיטראן צדק חלקית. כשאירופה פותחת את הפה זה גם כדי להתייחס לסוגיית המזרח התיכון בכלל וההתנחלויות בפרט, כפי שאירע השבוע שבו בפעם המי יודע כמה גילינו את אירופה הקלאסית. אירופה, מגדלור המוסר הגבוה ביותר של העולם, כיוונה כבר מזמן את הפנס שלה בעיקר אלינו. כי מבחינתה אין בעיה חמורה יותר מההתנחלויות, עם כל הכבוד למאה אלף ההרוגים במלחמה בסוריה.
השבוע הגדיל האיחוד לעשות. אגף המזרח התיכון בנציבות, בראשותו של הדיפלומט האוסטרי כריסטיאן ברגר, מי שכיהן כשליח האיחוד לשטחים, פירסם דו"ח שבו מטיל האיחוד איסור על שיתוף פעולה עם גופים ישראליים מעבר לקווי 67'. גם אם החלטת האיחוד אינה מחייבת כל מדינה בתוך האיחוד, הרי שההחלטה התקבלה בזעם רב בירושלים, מאחר שמעבר לחרמות המכעיסים והמקוממים, יש גם בדו"ח ניסיון לקבוע מציאות פוליטית, בכל הקשור לגבולותיה של מדינת ישראל ובעיקר מגמה שהיא לא מבטיחה מבחינתה של ישראל. אירופה למעשה קבעה את גבולותיה של ישראל - ללא משא ומתן. מבחינתה, קרי יכול להישאר בבית.
באיחוד האירופי עבדו על הדו"ח כמעט בהיחבא. דיפלומט אירופאי בכיר יכול היה להתבדח שלשום כי ישראל משלמת היום את מחיר השביתה במשרד החוץ - אלא שבירושלים רואים את הדברים באופן קצת שונה.
כבר כמה חודשים היה ידוע כי האירופאים מנסחים מסמך על ההתנחלויות. במשרד החוץ ידעו זאת. היה ברור שלא מדובר במסמך שמעודד את ישראל להגביר את הבנייה בשומרון, אלא שאיש בירושלים לא ציפה למסמך שיפלג את הארץ לשניים - אלה הזכאים לתמיכה ושיתוף פעולה עם האיחוד ואלה המצורעים, שמבחינת אירופה הם בכלל מעבר לגדר.
בשגרירות בבריסל, העוסקת בקשר עם האיחוד, רצו לדלות פרטים על הדו"ח אך ללא הצלחה. מקורות בבריסל מספרים כי קומץ קטן של פקידים בנציבות באגף המזרח התיכון מנעו כל גישה לחומר. "הם עבדו בחשאיות רבה", סיפרו ל"ישראל היום".
הדבר היחיד שנרמז ממטה האיחוד היה שהדו"ח, שעליו הם עמלים במרץ רב, יהיה ברוח ההצהרה של שרי האיחוד מ־2012. רמז לכדור מעט מריר שנרקח בבריסל, אך לא כזה שמבחינת ירושלים לא ניתן לבלוע.
לפני כעשרה ימים נחת על שולחנו של השגריר הישראלי, דוד ולצר, דיפלומט מנוסה,
לשעבר שגריר ישראל בקופנהגן ומי שעמד בראש האגף למחקר מדיני במשרד החוץ, הדו"ח עצמו. השגריר קלט מייד שיש בעיה, גם אם הדו"ח נוסח באופן מסובך למדי ובשפה משפטית והיה מאוד לא פשוט לקריאה.
מבריסל שלחו במהרה את הדו"ח למחלקה המשפטית של משרד החוץ. צפירות האזעקה החלו להישמע. מהר מאוד נערך דיון אצל סגן שר החוץ זאב אלקין, שהגיע עימו לראש הממשלה. "לא הופתענו, פשוט הדו"ח הגיע אלינו מאוחר", אמרו במשרד החוץ, "הדו"ח קיבל טיפול חירום". מבחינת הפקידים במשרד החוץ, לא היה מחדל והשביתה לא מנעה עבודה על הדו"ח. הספין שנעשה נגד המשרד בנושא רגיש זה הרגיז אותם.
אירופה לא רלוונטית
הבעיה השנייה מבחינת משרד החוץ לא היתה רק הדברים שעולל כריסטיאן ברגר, אלא גם הפרשנות הישראלית המהירה, בעיקר זו של התקשורת, שקבעה מייד כי יש לעצור את הצונאמי המכה את ישראל.
אין ספק שההחלטה חמורה. יעידו על כך התגובה של ירושלים והניסיונות של ראש הממשלה נתניהו ושל ציפי לבני להשעות את הדו"ח. ביום רביעי בבוקר אף דווח על שורה של שיחות טלפון דחופות שקיים ראש הממשלה עם שורה של מנהיגים. הוא פנה אליהם בבקשה לסייע בדחיית המועד שבו יפורסמו ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנושא ההתנחלויות.
ההנחיות עצמן צפויות להתפרסם כבר היום ברשומות ולהיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2014. במקביל העניק ראש הממשלה ראיון לעיתון הגרמני "די וולט", שבו מתח ביקורת חריפה על החלטת האיחוד האירופי. לדבריו, אותו מהלך "גורם לישראלים לאבד אמון בנייטרליות של אירופה בנוגע לתהליך השלום. זו דרך התנהלות שגויה", אמר.
ואכן, בירושלים לא הבינו את האירופאים: מצד אחד הם רוצים להיות יותר מעורבים ובעיקר יותר משפיעים, ומצד שני הם עושים את כל הטעויות האפשריות. אמנם בבירות אירופה מטילים את האחריות על הפקידים באיחוד, אבל מדינות האיחוד הן שאיפשרו למפלצת הזו לצמוח.
אגב, אין זו הפעם הראשונה שהפקידים מגלים מרץ רב מדי ואף מביכים חלק מהמדינות. כך היה גם בנושא צירוף טורקיה לאיחוד. הפקידים הזדרזו, בזמן שבבירות כמו פאריס וברלין רצו דווקא לעכב את התהליך. ככה זה כשהפקידים רוצים לנהל ושוכחים שמדובר במדינות ריבוניות.
בשיחותיו עם מנהיגים באירופה, נתניהו הופתע לגלות שרבים מהם מופתעים ונדהמים מעוצמת הדו"ח שעליו חתומים קומץ פקידים בנציבות. אכן, באיחוד טוענים כי ההחלטה התקבלה ברוח החלטת שרי החוץ מ־2012, אלא שאז היה מדובר בהחלטה שנהוג לכנות "אבסטרקטי". באיחוד טענו שמה שעשו השבוע זה לתרגם את ההחלטה של אז לפרשנות משפטית מחייבת מטעם האיחוד. לא מחייבת חלילה כל מדינה ומדינה, אלא את האיחוד האירופי כגוף.
אלא שגם באיחוד האירופי מודעים לכך שהם בפועל לא אירופה, ושהם לא אלה שיכתיבו לישראל את הגבולות שלה, כפי שאמר ראש הממשלה עצמו שלשום.
הוא תקף את האיחוד האירופי על ההחלטה להתנות הסכמים עתידיים עם ישראל בהכרה ישראלית, כי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן - כולם שטחים כבושים. נתניהו טען כי הוא מופתע שהאיחוד מתעסק עם ההתנחלויות במקום עם המתרחש בסוריה או עם עצירת פרויקט הגרעין האיראני. ובכלל, אירופה הפכה השבוע לעוד פחות רלוונטית במו"מ שבפתח. יש להניח ששוב אירופה המתוסכלת תראה את ארה"ב מככבת.
לא לצפות למתנות
ביום שני הקרוב צפוי להתקיים בבריסל דיון של שרי החוץ של האיחוד, ומן הסתם הנושא יעלה לדיון. בירושלים תולים תקוות כי כמה מדינות עשויות הן עצמן לתהות לגבי פרסום המסמך עצמו בעיתוי שכזה. יכול להיות שדווקא מגרמניה, בולגריה, רומניה, הולנד או צ'כיה תבוא הישועה, כך אומרים במשרד החוץ.
אחרים דווקא חוששים כי מדינות כמו בלגיה, שבדיה, לוקסמבורג, אירלנד אוסטריה או ספרד, יראו עד כמה המסמך הלחיץ את ירושלים, יברכו עליו ויבקשו אפילו לקדם אותו ככל האפשר. האיחוד האירופי עצמו, אם לא ברור עד כה, לא כל כך מאוחד.
לאירופה של היום יכולות מוגבלות. האיחוד לא יכול לקבוע דברים, אלא שהוא בהחלט יכול לטרפד מאמצים, למשל אלו שג'ון קרי עושה מול הסכסוך הישראלי־פלשתיני. כמה אירוני שדווקא בתשעה באב, ודווקא כאשר מזכיר המדינה האמריקני מגלה סימנים אופטימיים אמיתיים, יוצאים האירופאים עם דו"ח שיקשיח את העמדה הפלשתינית לפני חידוש השיחות.
יש בירושלים מי שסבורים כי אירופה ביקשה להביך את ישראל, ולכן אפילו שרת החוץ של האיחוד, הבריטית קתרין אשטון, הסתירה את העבודה על כזה מסמך במהלך ביקורה לפני חודש בארץ. לעומת זאת, יש הסבורים כי ייתכן שהפקידים באגף המזרח התיכון הסתירו את תוכן עבודתם אפילו ממנה.
גורם אירופאי המקורב לאיחוד ואף נכח בחלק מהדיונים, אמר ל"ישראל היום": "ישראל צריכה להיות מודאגת מהדו"ח הזה, מאחר שהוא מוכיח לנו שמהפכת הפקידים והדיפלומטים באירופה החלה. למעשה, במקום שממשלות יכתיבו מדיניות, הפקידים קובעים עובדות בשטח, שמכתיבות לממשלות מדיניות שאותה יש לנהל. מאחר שאני מכיר דיפלומטים רבים באירופה ופקידים באיחוד, ישראל לא צריכה לצפות מהם למתנות".
בכל מקרה, קשה כרגע לדעת מה תהיה מידת הנזק הכלכלי של ההחלטה. הבעיה היא יותר המגמה והכיוון, של סלקציה בסיוע לגופים או לאזרחים ישראלים. הבעיה היא, כאמור, שאירופה החליטה על דעת עצמה לחלק את ישראל.
אפשר למשל שבעקבות פרסום הדו"ח, אירופאים יחשבו היום פעמיים אם בכלל לעבוד עם ישראלים. בין שזה עם ארכיאולוג באוניברסיטה העברית שמעוניין לעשות חפירות במזרח ירושלים ובין שמדובר במרצה באוניברסיטת חיפה, שיש לה שלוחה בקצרין. סביר להעריך כי צפויות לדו"ח פרשניות שונות, אבל המגמה מדאיגה את ירושלים.
ישראל לא מקבלת נדבות מאירופה. היא משלמת על שיתוף פעולה ועל פרויקטים משותפים. אבל, גם עומדת לפניה תוכנית חשובה הנקראת "הורייזון" 2020, שת"פ בתחום הטכנולוגי והמדעי. בירושלים מודאגים מההשלכות של הדו"ח על הפרויקט העתידי החשוב מבחינת ישראל.
אז מה היה לנו השבוע? האם "פיגוע כלכלי", כפי שהגדיר זאת נפתלי בנט, האם "רעידת אדמה" או "צונאמי" כפי שיכולנו לקרוא בעיתונים שונים?
לא היינו מרחיקים לכת, אבל ראינו דבר חמור ובעיקר מגמה של אירופה לראות בהתנחלויות מכשול לשלום (לא חדש), ולהראות לעולם שמבריסל ישראל היא מדינה הרבה יותר רזה. נראה שרק קולוניות לשעבר יכולות לזהות קולוניה חדשה כמו ישראל. קולוניה ענקית של 22,072 קמ"ר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו