הילדים שנשכחים: האחריות היא עלינו - ההורים

שבועיים. שני רכבים נעולים. שתי תינוקות. שני אבות וקיץ אחד לוהט במיוחד. ובתווך מוות אכזרי, מענה, מכלה, שורף באש גיהינום השכחה הבלתי נתפסת. שתי תינוקות רכות בחודשים, טרם החלו לפתח שפה, עדיין לא מסוגלות להגות מילים המבקשות עזרה והצלה, לא שאלה היו עוזרות להן. נותר להן רק לבכות ולזעוק לאוויר או למושיע שיחלוף ואולי ישים לב אליהן, כי הן נשכחו מאחור בהבזק של רגע מקולל שהסיח את תשומת ליבם של אבותיהם.

צילום: בני פלבן

אין בי שום כעס על אותו אב משילֹה, גם לא ביקורת. הוא את עונשו קיבל וימשיך לקבל בכל יום ויום שבו יתעורר ליום חדש ויישא עיניו אל השמש הזורחת, לא זו המחיה והמשמחת אלא זו השורפת והממיתה.

הוא חזר מליל שימורים בעבודתו, וברגע אחד של עייפות וחוסר תשומת הלב חייו התהפכו לו. אין לי ספק כי תמונת הסלקל המיותם של התינוקת מרמת גן לא פסחה עליו לפני שבועיים. קרוב לוודאי שהוא אף שוחח על העניין עם זוגתו, כמו כל זוג הורים שעשה זאת באותו בוקר מר ונמהר. אולי הוא שאל אותה איך זה יכול להיות ששוכחים ברכב את הדבר הכי חשוב לך עלי אדמות, אולי היא ענתה לו שלה זה בחיים לא היה קורה. אבל באותו דיאלוג שאולי היה ביניהם, הם לא סיכמו בצורה אחראית על נוהל פיזור ילדים, כמו הרבה זוגות הורים מטולטלים באותו בוקר. אילו היו מסכמים עליו, הם לא היו מתעוררים בעצמם לבוקר מר ונמהר.

כל כך הרבה שיטות הוצעו לפני שבועיים למניעת הישנות אסון שכזה. משליחת סמס של ההורה המפזר, דרך הנחת התיק האישי בקרבת הפעוט ועד תוכנה המתריעה על שכחת ילד ברכב. אותו חוק שיחייב את הגננות לעדכן כי הילד לא הגיע בבוקר אושר באופן טרומי, מתעלם מאותה פעוטה בת חמשת החודשים שאינה מבקרת בשום משפחתון או גנון. 

איך שלא נסובב את האסון הזה וננסה למצוא לו פתרונות, האחריות היא עלינו, ההורים.

עכשיו צריך לשאול את השאלות, לתת את התשובות, להסיק מסקנות ולפעול. ומהר. בסך הכל שבועיים אל תוך החום הכבד, והמוות הקשה והמיותר הזה חוזר על עצמו. שוב.

*   *   *

נשכחה למוות

בפעם השנייה בתוך שבועיים: אב שכח את בתו התינוקת ברכב הלוהט במשך שבע שעות • כשאשתו התקשרה לשאול בשלום הילדות, נזעק החוצה - אך זה כבר היה מאוחר מדי • שכנים: "הם בהלם מוחלט"

טרגדיה ביישוב שילה שבבנימין: א', תינוקת בת כחמישה חודשים שנשכחה על ידי אביה ברכב המשפחתי במשך שבע שעות בחום הלוהט - נמצאה ללא רוח חיים. רק לפני כשבועיים מתה תינוקת בת כתשעה חודשים ברמת גן בנסיבות דומות.

מחקירת האירוע על ידי משטרת מחוז ש"י, ומעדויות ראשונות שנגבו בזירה, עולה כי אתמול בבוקר חזר אב המשפחה, בסוף שנות ה־20 לחייו, ממשמרת לילה כמאבטח. אשתו, העובדת כמטפלת, מסרה לו בטרם צאתה לעבודתה את שתי בנותיהן, הגדולה בת 3 והקטנה בת חמישה חודשים, כדי שייקח אותן למסגרותיהן החינוכיות. 

חזר הביתה - והלך לישון

האב הוריד תחילה את הבת הגדולה בקייטנה, ואז במקום לנסוע לביתה של קרובת משפחה שמטפלת בתינוקת, שב לביתו. התינוקת נרדמה כנראה בכיסא הבטיחות, והאב, שככל הנראה שכח שבתו עדיין נמצאת ברכב, נכנס לביתו והלך לישון. 

במשך כשבע שעות לפחות שהתה התינוקת בתוך הרכב הלוהט. בשעות הצהריים המאוחרות קם האב והתארגן כדי לצאת ולאסוף את בנותיו. ככל הנראה, בדיוק אז התקשרה אליו אשתו כדי לדרוש בשלום הילדות, והוא רץ החוצה, פתח את דלת הרכב ונחרד למראה בתו חסרת החיים. האב מיהר להוציאה מהרכב ורץ אל הבית כשהוא מתקשר למד"א וזועק לעזרה.

זעקות שבר של האם 

שכנו, שלמה מתיתיהו, חובש במד"א, יצא מהבית למשמע הצעקות. לדבריו, "הביאו את התינוקת לפתח הבית וכבר במבט חטוף הבחנתי שמצבה חמור ביותר. השכבתי אותה ובסיוע חובשים נוספים ניסיתי להחיות אותה. לצערנו, כשהפרמדיק הגיע כעבור כמה דקות, הוא נאלץ להכריז על מותה". 

יאיר שוסהיים, פרמדיק מד"א שהגיע לבית המשפחה, סיפר: "קיבלנו קריאה על תינוקת מחוסרת הכרה. כשהגענו, היא היתה בתוך הבית, על שולחן, מחוסרת הכרה, ללא דופק וללא נשימה. התחלנו בפעולות החייאה מתקדמות, אך לבסוף נאלצנו להפסיק אותן ולקבוע את מותה".

שוסהיים הוסיף כי התינוקת סבלה מכוויות קשות בכל חלקי גופה והיתה אדומה מאוד וחמה למגע. למקום הגיעה גם אם המשפחה, שהשמיעה זעקות שבר כשהבינה מה קרה. 

אל המקום הוזעקו גם צוותי משטרה וגורמי רווחה של המועצה ושל היישוב. צוות החירום של היישוב הופעל כדי לסייע ולהעניק טיפול למשפחה ההמומה, שמיררה בבכי מחוץ לבית, שעה שהפרמדיקים נאבקו על חייה של התינוקת.

פקד בני מלכה, ראש משרד סיור בתחנת בנימין, אמר כי "גבינו עדויות ראשונות ונחליט מה עושים בהמשך". האב צפוי להיחקר בתום ימי השבעה, אולם מניסיון העבר נראה כי המשטרה אינה צפויה להגיש נגדו כתב אישום. פקד מלכה שב וקרא להורים לגלות ערנות: "לצערי, המשטרה מטפלת בהרבה מקרים של ילדים שנשכחים ברכב. בקיץ  הטמפרטורה בתוך הרכב עלולה להגיע ל־60 עד 70 מעלות".

סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי אמרה בעקבות האסון כי "חיוב התקנת חיישני התרעה במקרה שנשכח אדם ברכב, יכול להציל חיים". ביישוב שילה מספרים על זוג צעיר, בשנות ה־20 לחייו, דור שלישי בהתנחלות. "הם אנשים נורמטיביים, מהמיינסטרים. האחרונים שאפשר להגיד עליהם שהם רשלנים", אמרו שכנים.  אב המשפחה עבד בעבודה לילית כדי שיוכל ללמוד בשעות הבוקר באונ'. השכנים סיפרו כי "הם בהלם מוחלט, לא מסוגלים בכלל להתחיל לעכל את האסון". במשך שעות לאחר האסון סירבו ההורים אפילו לדון בסידורי ההלוויה לבתם. אמש היא נקברה בשילה.

בהכנת הידיעה השתתף שלומי דיאז טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו