עם תחילת הגשם, הסלמנדרה המצויה הגיעה הבוקר (שני) לבקר בשמורת הבניאס. היא אפילו תועדה על ידי מנהל השמורה עופר שנער מרשות הטבע והגנים.
צבעה של הסלמנדרה הוא שחור, ועל גבה, ראשה וזנבה מפוזרים כתמים בצבעים צהוב או כתום, בסידור שונה אצל כל פרט. באמצעות הכתמים ניתן לזהות כל סלמנדרה בנפרד.
סלמנדרה במצוקה מפרישה מהבלוטות שלה רעל בשם סלמנדרין. היא פעילה בחורף בלילות גשומים ומשריצה ראשנים מהפריה של השנה הקודמת. לאחר שהנקבה משריצה במים, מתבצעת הפרייה על ידי הזכר במעין ריקוד חיזור משותף. הראשן גדל ומתפתח במשך 3-1 חודשים, בהתאם לתנאי הסביבה. הסלמנדרה מגיעה לבגרות בגיל ארבע עד שש שנים, ושומרת אמונים לבית הגידול שבו נולדה.
בעולם מעריכים שכשליש ממיני הדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. בישראל הסלמנדרה היא מין בסכנת הכחדה, וכך גם בטורקיה, בסוריה, בלבנון, בעיראק ובאיראן. בין הגורמים להכחדתה ניתן למצוא את הרס בתי הגידול שלה, קיטוע שטחים ובידוד אוכלוסיות, מחלות, שינויי אקלים, מינים פולשים ודריסות על ידי כלי רכב.
האוכלוסיות של הסלמנדרה המצויה בישראל נמצאות בקצה גבול התפוצה הדרומי של המין בכרמל, אזור שמהווה את הסביבה החמה והיבשה ביותר ביחס לשאר האזורים בהם המין נפוץ.
ברשות הטבע והגנים מובילים מספר פעולות למען שמירה על הסלמנדרות בפרט ומיני דו החיים בכלל, ביניהן הגנה על בתי גידול מימיים וייזום חדשים, ייזום מעברי דו-חיים באזורי כבישים רלוונטיים לצמצום דריסות, הקמת "סולמנדרות" (מתקן טבעי או מלאכותי) למניעת טביעת סלמנדרות בבורות מים וגיתות, שמירה על מסדרונות אקולוגיים, ניטור ומחקר וכן פעולות חינוך והסברה על חשיבות בתי הגידול המימיים ומיני דו החיים.