האביב שכבר כאן, התחממות מזג האוויר ושלוליות המים שנשארו מאז ימי הגשמים (שמרגישים כאילו היו לפני נצח נצחים) מהווים כר פורה להתרבות יתושים – שבתורם, עוקצים אותנו ללא הרף. תוסיפו לזה את ריבוי שעות האור ואת העובדה שאנו מבלים יותר זמן מחוץ לבית, והנה לכם אחת הסיבות לכך שאנו נעקצים ללא הפסקה.
עונת העקיצות הביאה אותנו לשוחח עם ד"ר נועה גל-גינדי, מומחית ברפואת עור של הכללית במחוז תל אביב, שהסבירה לנו יותר על היתושים שחיים סביבנו ועל הדרך שנוכל להתמודד איתם – ועם העקיצות המציקות שלהם, שעלולות לגרום לגירוד, נפיחות, אדמומיות ואף להעברת מחלות קשות. "בישראל קיימים בעיקר שלושה זני יתושים עיקריים – יתוש הבית המצוי (קולקס פיפיאנס), הטיגריס האסייתי והאנופלס", סיפרה ל"ישראל היום", וציינה כי נקבת יתוש הבית המצוי היא האשמה העיקרית בעקיצות שמהן אנו סובלים: "זהו הזן הנפוץ ביותר בארץ, שמתפתח בעיקר במים מזוהמים בו במי ביוב לא מטופלים. היא זקוקה לחלבונים על מנת לייצר את דור ההמשך ולהטיל ביצים, ולכן היא עוקצת".
על פי המומחית, היתושות האלו מצליחות לזהות בקלות את בני האדם – וכך לעקוץ אותם בקלות. "היתושה ניחנה בחושי ציד מפותחים וגם בחוש ריח ייחודי. היא יכולה לזהות את מקור החלבון על פי חום גוף ועל פי כימיקלים שונים שנפלטים בזיעה, פחמן דו-חמצני שנפלט מהנשימה – ואפילו לפי ריח הבושם שלנו", גילתה.
פעולת העקיצה ממלאת את היתושה בחלבונים שלהם היא זקוקה כדי להכין ביצים, אך מסתבר כי יש תהליך מסוים שבו היתושה פועלת עם הדם שהיא השיגה מאיתנו. "היא יכולה לשאוב מיליגרמים רבים של דם, אפילו יותר ממשקל גופה", תיארה גל-גינדי. "בכדי להקל על כובד הדם ששאבה, היא מבצעת פעולת סינון מהירה ומוציאה החוצה את המים הנמצאים בדם בכדי להשתמש אך ורק בחלבונים שבו. לאחר שהיא עוקצת, עליה לעכל ולייצר ביצים, ולכן היא נחה מספר ימים. לאחר המנוחה היא תצא שוב למסע חיפוש החלבונים. היא יכולה לעקוץ כ-10 פעמים בחייה, ובדרך כלל היא תעקוץ כמה מאות מטרים אחדים ממקום הולדתה. לעומת הנקבות, הזכרים לא צריכים לייצר ביצים, ולכן הם אינם זקוקים לחלבונים ולמציצת הדם".
טיגריס עוקצני
בניגוד ליתוש הביתי, העקיצות של הטיגריס האסייתי, מין היתוש השני הנפוץ ביותר בישראל, מטרידות ואלימות יותר. "המין הזה מעדיף מקווי מים קטנים כמו תחתיות של עציצים, כלים שעומדים ריקים וכו', בניגוד לאנופלס, שמעדיף מקווי מים גדולים ונקיים", הסבירה גל-גינדי. "נקבת הטיגריס האסייתי מטרידה מאוד ויכולה לגרום למספר עקיצות בתוך זמן קצר. עקיצה שכזו גורמת לגירוד, אדמומיות ונפיחות, שיהיו חריפים יותר מאשר אלו שייגרמו מעקיצות יתושת הבית המצויה".
רוצים לטפל בעקיצות? לדברי ד"ר גל-גינדי, ככל שאלו יזכו לטיפול מוקדם ככל האפשר, כך תמנע התפתחות התגובה העורית והסבל הנלווה לה. "בעקיצות ספורות ללא תגובה מוגזמת, ניתן לטפל מקומית על ידי הרגעת העור עם קרח עטוף במגבת, קומפרסים קרים או אלוורה קרה מהמקרר. במידה וישנן עקיצות רבות או גרד משמעותי שמפריע בתפקוד או בשינה, ניתן לקחת כדור או סירופ אנטיהיסטמיני דוגמת לורטידין, אותו ניתן להשיג גם ללא מרשם רופא ולהשתמש לפי ההוראות", אמרה, "לאנשים בעלי נטייה אלרגית או כאלו שקיבלו תגובה משמעותית של נפיחות ואדמומיות, מומלץ למרוח בהקדם קרם או משחה המכילים סטרואיד חלש המרגיע את הדלקת. לאנשים שאלרגיים לעקיצות אשר נוטים לפתח תגובה קשה רצוי להצטייד מראש במשחה כזו לפני תחילת עונת העקיצות, ולמרוח מיד עם גילוי העקיצה".
לעיתים, נגרם זיהום עור חיידקי בשל גירודים אגרסיביים של העקיצות, מה שעלול להתבטא בהחמרה באודם ונפיחות מקומיים, ואף יכולים להופיע כאב מקומי וחום. "על מנת להימנע מהסיבוך, אל תגרדו את האזור העקוץ עם ציפורניים וטפלו בו מוקדם ככל האפשר. בחשד לזיהום עורי כתוצאה מעקיצה, יש לפנות לרופא העור, המשפחה או הילדים, ולקבל טיפול מתאים במשחה, כדורים, או סירופ אנטיביוטי", סיכמה.
