מאיפה מתחילים, אחרי המשחק המטורף והדרמטי שהיה אתמול בסנטיאגו ברנבאו המחודש? כי זה היה משחק שהיה בו הכל: דרמה, שערים נהדרים, שחקני על, החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת, טרגדיות ספורטיביות וסיפורי סינדרלה. וזו רק רשימה חלקית.
בשורה התחתונה ריאל מדריד ניצחה את באיירן מינכן והעפילה לגמר ליגת האלופות ה-6 שלה ב-11 השנים האחרונות. נחשו כמה מחמשת הגמרים הקודמים היא הפסידה? תשובה נכונה: אף אחד. היא ניצחה בכולם.
כשהסתיים המשחק כל שחקני ריאל מיהרו להחליף חולצות. על הגב של החולצות הנקיות הופיעה הכיתוב: "אל ה-15". ב-1 ביוני באצטדיון וומבלי בלונדון ריאל מדריד תנסה לשמור על הרקורד המושלם שלה, לנצח גם את בורוסיה דורטמונד, ולזכות בליגת האלופות בפעם ה-15. הבאה בתור בדירוג הכללי היא מילאן, עם 7 זכיות.
נתחיל מהדרמה. מצד אחד היא היתה מדהימה כשלעצמה, אבל מצד שני, כשמדובר בריאל מדריד, זה לא משהו שלא ראינו. בעצם רק לפני שנתיים זה קרה שלוש פעמים ברציפות, מול פריז סן ז'רמן, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. בכל משחקי הגומלין בשלבי הנוקאאוט ריאל היתה בפיגור בברנבאו ובדרך להיות מודחת – ותמיד מצאה את הדרך לחזור, גם כשהמצב נראה אבוד.
אתמול זה קרה שוב, ולמרות שהפעם לא היה את קארים בנזמה או את רודריגו שיציל את המצב (הוא הוחלף בדקה ה-81), הישועה הגיעה מרגליו של חוסלו, החלוץ בן ה-34 שנולד בגרמניה ושלפני שנתיים הגיע לגמר ליגת האלופות בפריז על תקן של אוהד.
חוסלו שיחק בשנים האחרונות באלאבס ובאספניול והרבה אנשים בספרד גיחכו כאשר ריאל מדריד החתימה אותו בקיץ אחרי שבנזמה עזב לטובת הכסף הסעודי. אבל בסופו של דבר חוסלו היה זה שהעלה את ריאל לגמר, עם צמד בדקות ה-88 וה-91. כרגע יש לו חמישה שערים בליגת האלופות העונה, אחרי השער מול נאפולי והצמד מול אוניון ברלין. ובואו נראה מה הוא מכין לנו לגמר.
השערים של חוסלו הכריעו את המשחק אבל עוד לפני כן היה זה מחליף אחר שהבקיע את השער הכי יפה של הערב. אלפונסו דייויס הקנדי איבד הרבה מניות בחודשים האחרונים, בעיקר אחרי שסירב להאריך את החוזה בבאיירן והשמועות דיברו על מעבר ללא אחרת מאשר ריאל מדריד.
אבל אז סרג' גנאברי נפצע ותומאס טוכל זרק את הקנדי למערכה. בשנים האחרונות דייויס שיחק כמגן שמאלי, אבל אסור לשכוח שהוא החל את הקריירה כחלוץ או כשחקן אגף התקפי. השער המדהים שהוא כבש הזכיר לרבים את ימיו המוקדמים בבאיירן ולפני כן בליגה בארצות הברית.
וכאן נכנס לתמונה תומאס טוכל, המאמן שהיה קרוב דקות להופעה שלישית בגמר ליגת האלופות. טוכל יודע שבסיום העונה הוא עוזב את באיירן על רקע הכישלון בליגה ובגביע. מצד שני טוכל ידע גם שאם יקרה הנס ובאיירן תזכה בליגת האלופות, אולי משהו עוד ישתנה והוא יישאר. בדקה ה-76 טוכל עשה מעשה. דווקא בדקות טובות של באיירן הוא הביט בשעון וראה שהמשחק מתקרב לסיומו. הוא החליט לעבות את ההגנה, להכניס בלם שלישי ולוותר על לירוי סאנה העייף.
אפשר להבין את ההגיון שמאחורי ההחלטה – הבעיה היא שזה נעשה מוקדם מדי. טוכל ידע שהוא משחק נגד ריאל מדריד, נגד קבוצה שכמו שהוא אמר, "המשחק נגדה נגמר רק כשהשחקנים במקלחת". בכל זאת הוא החליט לעבור למגננה – ולהזמין גלי התקפות של ריאל. גם אם ריאל לא היתה מבקיעה שער נוסף והמשחק היה נכנס להארכה, איך בדיוק באיירן הייתה אמרה לנצח כאשר קיין, סאנה, מוסיאלה וגנאברי בחוץ?
מנואל נוייר נתן אתמול משחק מזהיר – עד לדקה ה-88. כשהוא השמיט את הכדור הפשוט שנבעט לעברו, וחוסלו דחק מקרוב לרשת, אפשר היה רק לרחם על נוייר. מדובר באחד השוערים הגדולים בהיסטוריה, שבאמת היה מושלם במשך 88 דקות. אבל מי יזכור את כל ההצלות המרהיבות שלו אחרי טעות טראגית שכזו?
באיירן נראתה גמורה, ריאל שייטה לעבר הניצחון. אז הגיעה הדקה ה-13 של תוספת הזמן, ושערוריית השיפוט הגדולה ביותר של השנים האחרונות. אין דרך אחרת להגדיר זאת אלא כשוד לאור הזרקורים.
השער של מתייס דה ליכט היה חוקי לחלוטין, שער שקבע לכאורה 2:2 והיה צריך לכפות הארכה. אבל הקוון מיהר להרים את הדגל למרות שההוראות הברורות אומרות שאסור לו לעשות זאת במצבים כל כך גבוליים, והשופט שימון מרצ'יניאק מיהר לשרוק. בכך בעצם מנע כל אפשרות חוקית לבדיקת VAR.
להערכתי גם את השער היה מאושר, ריאל מדריד היתה מנצחת בהארכה את באיירן שנותרה עם הרכב משני וחלש על כר הדשא. אבל זה לא משנה את העובדה שנעשתה פה טעות שיפוט דרמטית, שמחייבת גם את ראשי פיפ"א ואופ"א לבדוק שוב את התקנות והחוקים כדי שמקרים שכאלו לאי חזרו על עצמם.
ואחרי שאמרנו את כל הדברים הללו נשאר לנו רק לספור את הימים עד הגמר הגדול בוומבלי, האצטדיון שבו דורטמונד הפסידה בפעם האחרונה ששיחקה שם, בגמר של 2013 מול באיירן מינכן. ריאל מדריד תהיה הפייבוריטית הברורה בגמר. אבל הגרמנים לא חוששים. להיפך, דווקא מתאים להם להגיע כאנדרדוג.
כשדורטמונד זכתה בליגת האלופות ב-1997 היא היתה האנדרדוג מול יובנטוס הגדולה שהגיעה בטוחה בעצמה לגמר באצטדיון האולימפי במינכן. יובה של מרצ'לו ליפי הגיעה לגמר עם אלסנדרו דל פיירו, זינדין זידאן, דידייה דשאן וכריסטיאן ויירי. בהרכב של דורטמונד הופיעו שחקנים כמו פול למברט הסקוטי ופאולו סוזה, מאמן מכבי תל אביב לשעבר. דורטמונד ניצחה 1:3 והניפה בפעם היחידה בתולדותיה את הגביע עם האוזניים הגדולות.
את ריאל מדריד סיפורי הגבורה של דורטמונד פחות מעניינים. הבלאנקוס זוכרים רק שמאז ההפסד בגמר של 1981 לליברפול בפריז, הם ניצחו בכל אחד מהגמרים שהיו להם. והגמר בוומבלי ב-1 ביוני לא אמור להיות שונה. כוחה של מסורת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוThe 2023/24 #UCLfinal...
— UEFA Champions League (@ChampionsLeague) May 8, 2024
Dortmund 🆚 Real Madrid pic.twitter.com/IdSewiXdIn
