"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארצי שינתה את פניה, וטוב שכך

,
0השמעה

יום שישי האחרון, בסיס הצנחנים מחנה בית ליד הסמוך לנתניה. השעה 9:30. ים של חיילים בכומתות אדומות עומדים מתוחים ברחבת המסדרים לטקס סיום מסלול. בין המסיימים: טמזגאן אטליה, בן העדה האתיופית (מצטיין מחלקה); סמל נתן יגורקין, יליד אוקראינה, מפקד כיתה. נוסף על כך, כ־20 חיילים חרדים מפלוגת ח"ץ (חרדים צנחנים), שעליהם מפקד סגן מני כהן מחברון. ספרדים ואשכנזים, מרכז ופריפריה. מי שידבר כאן על "ישראל הראשונה והשנייה" ייחשב חייזר. מפקד החטיבה, אל"מ יובל גז, נושא דברים ומזכיר לנוכחים את הקו המחבר בין לוחמי העומק הצעירים ללוחמי ששת הימים שכבשו את הכותל. כאשר הזכיר לנוכחים את סיבת נוכחותם במעמד זה, הרים את קולו: "גאווה", "שורשים", "עם ישראל". החיילים דרוכים אבל עייפים: אך לפני שש שעות נכחו בכותל המערבי לטקס הענקת סיכת לוחם. בתום שירת "התקווה" מסתיים הטקס, והחיילים מתמזגים עם הוריהם הגאים שהמתינו בסבלנות על הטריבונות.

הפסיפס האנושי הזה אינו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. זה הכלל, והוא מעורר מחשבות, שכן עד לשנות ה־90 זוהתה חטיבת הצנחנים עם קבוצה הומוגנית: צעירים חילונים מההתיישבות העובדת, שבאופן לא מפתיע טיפסו מעלה בסולם הדרגות. אהוד ברק, דן שומרון, רפול, אריק שרון, הם רק חלק מבוגרי החטיבה. על רקע השינוי הזה ועל רקע 73 שנות עצמאות יש במה להתגאות, שכן מראה הצנחנים של ימינו מתקרב לחזון של אבות האומה - שיבת ציון וקיבוץ גלויות. נוסף על כך, חייל מהפריפריה שסיים מסלול ביחידה מובחרת הוא לכל הדעות אות מבשר טוב לקריירה האישית, שכן משמעת וריסון עצמי הם האל"ף־בי"ת של הטיפוס בסולם המוביליות.

לכאורה. רק לכאורה, שכן לא מעט חוגים בישראל, ודווקא בקרב קבוצות מובילות, אינם רואים את המציאות הזו עין בעין. מראה הצעירים המתלכדים סביב צבא וסמלים דתיים ולאומיים הוא עבורם "מיליטריזם גס". "חמור מכך", מראה הצעירים מהפריפריה המשולבים ביחידה מובחרת מעורר דיסוננס: הרי בהתאם לתבניות החשיבה שלהם, "לא הגיוני" שצעירים יחוו מוביליות תחת שלטון הימין המזוהה עם הפרטה־ניאו־ליברליזם־קיטוב־שיסוי. מכיוון שכך, ועל מנת לאזן את נפשם, המציאות "הבלתי הגיונית" הזו זוכה לטיפולי המרה: את המוטיבציה של החיילים להתגייס ליחידות קרביות הם מייחסים לרצון האוניברסלי של צעירים באשר הם "לקבל כרטיס כניסה לחברה הישראלית" (אידיאה לאומית? לא בא בחשבון); רעיון "מיזוג הגלויות" עובר פירוק והמרה לרעיון ה"מגוון" וה"רב־תרבותיות", העולים למדרגת ערכים מקודשים.

אבל אלו הסברים כושלים. הם אינם מביאים בחשבון תהליכים עוצמתיים, אותנטיים, הצומחים באתרים ובמועדים זניחים לכאורה, כגון משפחה, קהילה, בית כנסת, הילולות, שמחות, מיתוסים וסיפורי גבורה של הסבא והאבא השבים מהמלחמה ומספרים לבנים ולנכדים עבור מה ובשם מה נלחמו. זהו משאב תרבותי אדיר. מפלגות המרכז־ימין הישראלי (ובזמנו גם המרכז־שמאל) זוכות להצלחה יחסית מפני שהן יושבות על הבסיס הזה, ומבטיחות סולידריות המושתתת גם ובעיקר על העוגן הלאומי. אכן, ארצנו שינתה פניה, וטוב שכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יצחק דהן

מרצה וחוקר, בעל דוקטורט מטעם בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. דהן פרסם עשרות חיבורים אקדמיים בכתבי עת ישראליים ובין-לאומיים. נושאי מחקריו: החברה הישראלית, מדיניות חברתית, פוליטיקה עירונית, מנהיגות קהילתית, יחסי מרכז-פריפריה, תרבות פוליטית ועוד.

כדאילהכיר