"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ ידון בפרסום הנתונים שמשרד הבריאות מסתיר

התנועה לאיכות השלטון עתרה בנושא בעקבות חשיפת הנתונים ב"ישראל היום" • "הסירוב לא עולה בקנה אחד עם חוק חופש המידע - זהו אינטרס ציבורי"

,עודכן
0השמעה
שר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין (ארכיון), צילום: קוקו

בג"ץ יכריע אם משרד הבריאות יחויב לפרסם בשקיפות לציבור תוצאות של שני סקרי שביעות רצון שערך, שמהם עולה כי יחידות המשרד (רוקחות, פניות הציבור, שירות המזון) זכו לציונים נמוכים בלבד.

התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט העליון, לאחר שבמשך חודשים ניסתה לקבל את המידע על ידי פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, לפי חוק חופש המידע.

סקרי שביעות הרצון הפנימיים נחשפו ב"ישראל היום", ב-2019 וב-2020. מהנתונים החלקיים שפורסמו עלתה תמונה מטרידה של חוסר שביעות רצון בקרב גורמים שמקבלים שירות או פונים למשרד הבריאות. עם זאת, הציונים שהיו בידינו היו חלקיים ולכן התבקש המשרד להעביר את הממצאים המלאים. בתנועה לחופש המידע ביקשו כבר באוגוסט 2020 לראשונה לקבל את המידע.

בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אור סדן ממהתנועה לחופש המידע והסטודנטים שחר חורי ועמית רוזנבלום, נטען כי הסירוב של משרד הבריאות לבקשת המידע היה "ללא כל נימוק מניח את הדעת", ו"לקוני".

בעתירה נטען כי משרד הבריאות נוהג בשגרה לפרסם תוצאות סקרים שונים שהוא עורך על אודות שביעות רצון של מטופלים.

"משרד הבריאות התבקש בעתירה למסור מידע שיש בו כדי לאפשר לציבור לבחון כיצד הוא עצמו רואה את תפקודו של מי שאמון על האסדרה של בריאות הציבור, משרד הבריאות. עריכת סקר במשרד ממשלתי, מטרתו לתת בידי המשרד נתונים על האופן שבו תופס הציבור בישראל את אופן פעילותו וכיצד הוא מעריך את שירותיו", נכתב.

"מדובר בסירוב שאינו עולה בקנה אחד עם חוק חופש המידע, וישנו אינטרס ציבורי משמעותי בפרסום מידע מעין זה, על מנת שהציבור יכיר את המצב בנוגע לפעילותו של המשיב, ובד בבד, יוכל להביע עמדה בנושא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר