אם תשאלו מדענים ורופאים איזו המצאה שינתה את עולם הרפואה? אין ספק שהתשובה תהיה המצאת החיסון. המצאת החיסונים הייתה אחת התרומות הגדולות לבריאות האנושית והיא משתווה לפיתוח המים הזורמים, הסניטציה וגילוי הפניצילין.
עד המאה ה-19, זיהומים היוו גורם תמותה משמעותי בילדים ומבוגרים. תחלואה במחלות כמו אבעבועות שחורות, חצבת, חזרת שעלת, טטנוס וכלבת היוותה גזר דין מוות פעמים רבות. אולם, מאז שפותחו החיסונים הראשונים כנגד מחלות זיהומיות במאה ה-19, חלה ירידה חדה בארצות המתועשות בתמותת ילדים וחלק מהמחלות פשוט הוכחדו.
החיסון הראשון פותח על ידי אדוארד ג'נר כנגד אבעבועות שחורות. ד"ר ג'נר היה רופא כפרי כאשר שם לב שרפתנים לא נדבקו באבעבועות שחורות. הוא גילה כי מי שנדבק באבעבועות הבקר, מחלה קלה יחסית, מוגן מפני אבעבועות שחורות שהיא מחלה קשה ביותר.
החיסון שהוא פיתח ניתן בחינם לכלל האוכלוסייה הבריטית אך הוא ניתן בכפייה, דבר שגרם להתנגדות גדולה בממלכה עקב חוק החיסונים ב-1871 (ההיסטוריה חוזרת?!). בהמשך הושקה תכנית החיסונים העולמית של "ארגון הבריאות העולמי" אשר הביאה להפחתת תחלואה במחלות כגון פוליו וחצבת.
למרות ההצלחות המסחררות הנ"ל עדיין בכל שנה מתים כ- 7 מיליון פעוטות ממחלות שניתן למנוע באמצעות חיסון כגון דלקת ריאות וזיהומים הגורמים לשלשול. בעולם מתקיימים מאמצים רבים לחסן ילדים נגד דלקת ריאות ווירוס הרוטה הגורם לשלול, בתקווה כי חיסונים אלה יפחיתו את מקרי התמותה המצערים.
אם חשבתם שהחיסונים נועדו רק למנוע מחלות זיהומיות, מתברר שהחיסונים יכולים לעשות הרבה יותר מזה. חיסונים מסייעים במניעת סרטן כגון סרטן צוואר הרחם שנמצא קשור להדבקה בוירוס הפפילומה וכן סרטן הכבד אשר נגרם עקב הדבקה בהפטיטיס B.
בשנים האחרונות הוכנס החיסון כנגד הפפילומה לתכנית החיסונים בארץ על מנת לגרום לירידה בשכיחות סרטן צוואר הרחם בנשים. בעתיד הקרוב אפשר יהיה לחסן נגד חיידק ההליקובקטר פילורי ווירוס EBV אשר נמצאו כגורמי סיכון לממאירויות שונות.
האם בעתיד נקבל חיסון כנגד HIV?
פיתוח אחר מרגש וחשוב בשנים האחרונות הוא ניסיון לייצר חיסון כנגד נגיף הHIV. נגיף ה-HIV מייצר חלבון (SPIKE) המשמש כעין "מפתח" הפותח את תאי גופנו בפני הנגיף ומאפשר לו להיכנס לתאים ולהתרבות בהם. החיסון המפותח בארה"ב מהווה פריצת דרך משמעותית במלחמה באיידס. המדענים איתרו תא ייחודי במערכת החיסון שלנו שמסוגל לייצר נוגדנים המנטרלים את חלבון "המפתח" של הנגיף וכך הנגיף לא מסוגל לחדור ולהתרבות בתאי גוף האדם.
ניסויים קליניים ראשונים הראו כי החיסון מייצר בגוף יכולת להפרשת נוגדנים המנטרלים את המפתח ומונעים הדבקה. הדרך עד לקבלת חיסון מסחרי עוד ארוכה אך אם אכן המדענים יצליחו לפתח את החיסון, תהיה זו בשורה מבטיחה שכן נוכל לחסן במנגנון חיסוני זה מפני מחלות אחרות רבות שכיום אין כנדגם חיסון יעיל.
ומה לגבי חיסון הקורונה?
חיסון הקורונה המוכר לנו בשנה האחרונה, ושלמרות התוצאות החד משמעיות המראות את יעילותו, עדיין מהווה כר נרחב לוויכוח על בטיחותו, משתמש בטכנולוגיית חיסון המבוססת על – mRNA. כיצד החיסון פועל?
כאשר נגיף הקורונה חודר לגופנו, הוא מחדיר לתוך התאים את המידע הגנטי שלו (RNA) שמכיל "הוראות שכפול" לייצור עוד נגיפי קורונה. בכך, הנגיף מתרבה בגופנו תוך שימוש בתאים שלנו -שהופכים למפעלים לייצור הנגיף.
mRNA הינו חלבון אשר מהווה "מתכון" לייצור חלבונים שונים של הנגיף. חלבונים אלו לא יכולים לגרום נזק שכן הם מכילים רק חלקים של הנגיף. החלבונים שיוצרו, מוצגים למערכת החיסון שלנו שמפתחת "זיכרון חיסוני" כך שכאשר מערכת החיסון שלנו נחשפת לנגיף אמיתי, היא מזהה אותו בקלות ומסוגלת להתמודד איתו ולהשמידו.
ה-mRNA לא משפיע על המידע הגנטי שלנו והוא עצמו מתפרק לאחר זמן קצר כך שהוא לא גורם לנזק לטווח הרחוק. הטכנולוגיה הזו טומנת בתוכה הבטחה רבה שכן תוכל לשמש לפיתוח חיסונים למחלות זיהומית רבות וכן למחלות גנטיות ולסרטן.
ולסיכום חיסונים היוו את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהארכת תוחלת החיים שלנו, בשיפור איכות החיים והפחתת הנטל הכלכלי של התחלואה. בעתיד הנראה לעין, נוכל כנראה לחסן ולשנות מהלכים של מחלות לא זיהומיות כגון ממאירות מסוגים שונים, ואולי אף מהלך של מחלות כרוניות כגון סוכרת , יתר לחץ דם ואלצהיימר. כבר היום מיטב המדענים הרופאים עובדים על פיתוחים אלו מידי יום ביומו.
ד"ר אבי יעקב הוא מתמחה ברפואת משפחה ב"לאומית שירותי בריאות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו