סטארט אפ ישראלי יפיק חמצן מאדמת הירח
הטכנולוגיה לא דורשת חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ, ולכן מאפשרת למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים • בשנים הקרובות יצא המיזם לשתי משימות בחלל
סטארט אפ ישראלי פיתח טכנולוגיה להפקת חמצן מאדמת הירח
הטכנולוגיה של הליוס תפיק חמצן על פני הירח, באמצעות כור המוזן בחול הירח ומבצע תהליך המפיק מהאדמה חמצן וסוגי מתכות שונות. התהליך אינו דורש חומרים מתכלים שהובאו מכדור הארץ, ולכן מאפשר למושבות "לחיות מהאדמה" בבסיסי קבע מרוחקים מכדור הארץ.
האנושות צפויה לשנע חמצן רב מכדור הארץ בחמש שנים הקרובות. מעל חמישים משימות לירח מתוכננות בתקופה זו. בעיקר במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, שבשיתוף עם SpaceX פועלת להחזיר את האדם לירח מאז ביקר בו לאחרונה בשנת 1972, אך הפעם האנושות חוזרת לירח כדי להישאר.
בשלוש שנים הקרובות יישלחו לירח המודולים הראשונים של תחנת החלל שתסוב סביבו. בסיס זה צפוי לשקול אלפי טונות, כאשר החומר הנדרש ביותר לפרויקט הוא חמצן, לצורך תדלוק רקטות וחלליות, כ-70% ממשקל רקטות הענק בשיגורים הוא רק חמצן. לכן בפרויקט נדרשים לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות המאפשרות כרייה וניצול של חומרי גלם במיקומם הטבעי, בדומה לפעילות של הליוס הישראלית.
"הטכנולוגיה שפיתחנו היא חלק משרשרת הערך שתאפשר הקמת בסיסי קבע מחוץ לכדור הארץ", אמר יונתן גייפמן, מנכ"ל וממייסדי הליוס. "כדי שלא נצטרך לשנע בלי סוף ציוד לתחנת החלל סביב הירח והחיים מחוץ לכדור הארץ יתנהלו דרך צוואר בקבוק, צריך לחשוב בצורה תשתיתית של הפקת חומרי גלם ממשאבים טבעיים".
לדברי אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: "הטכנולוגיה המהפכנית של הליוס להפקת החמצן מאדמת הירח ללא צורך בחומרי גלם מתכלים מכדור הארץ, תוזיל את עליות השיגור, תרחיב את גודל המטען ותאפשר בעתיד גם נוכחות אנושית ארוכת טווח בחלל העמוק. אנחנו צופים שמגמת החזרה לירח סביב תוכנית ארטימיס של נאס"א, תייצר הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתעשיית החלל בכלל ותעשיית החלל הישראלית בפרט. חברת הליוס, שהחלה את דרכה בסדנת היזמות של סוכנות החלל במסגרת שבוע החלל הישראלי, הנה דוגמה מצוינת לסטארט אפ ישראלי פורץ דרך שיוביל ויהיה גורם מרכזי במגמה המתפתחת הזו בעולם".
להליוס משרדים בישראל ובפלורידה. בוועדה המייעצת שמלווה את החברה פועלים ויליאם לארסון, לשעבר מנהל פרויקט ניצול משאבים מקומיים של נאס"א. ברטיל אנדרסון, המדען הראשי לשעבר של אירופה. ויואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר וסגן משימת "בראשית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו