במהלך מלחמת העולם השנייה, כוכבי ספורט אירופאים רבים ניצלו את מעמדם הרם ואת עצם היותם דמויות מוכרות בחברה שבה חיו ופעלו, כדי לעשות את מה שבעיניהם היה הדבר הנכון: להציל יהודים ממלתעות השלטון הנאצי.
הם סיכנו בכך לא רק את חייהם, כמובן, אלא גם את חיי הקרובים להם. חלקם הצליחו לשרוד וזכו להכרה כלל עולמית, אחרים שילמו בחייהם. ודאי שהכוכבים הללו לא היו יהודים, אך הדבר לא שינה להם כלל כי הם ראו באזרחים שהצילו, לפני הכל, בני אדם.
אחד מאותם גיבורים, מהפחות מוכרים, היה ז'רקו דולינר, כוכב טניס השולחן הקרואטי. הוא התאמן ועבד במועדון "מכבי" המקומי בעיר זאגרב, והיהודים היו חבריו הטובים ביותר וכמובן גם חניכיו. דולינר היה בסוף שנות ה-30 הכוכב המבטיח של ענף טניס השולחן העולמי.
אחרי הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה, באפריל 1941, כשממשלת הבובות הקרואטית, "האוסטשה", שיתפה פעולה בשמחה עם הנאצים, הבין דולינר שהוא חייב לעשות מעשה. הפקידים במשרדי הרשויות השונות זיהו את הכוכב שזכה באליפויות רבות ושמחו לתת לו להיכנס למשרדים. במהלך ביקוריו במשרדים אלה היה דולינר גונב תעודות זהות ומעביר אותן לחבריו היהודים ממועדון טניס השולחן.
דולינר ואחיו בוריס סייעו ליהודים רבים לא רק במתן תעודת זהות, אלא בדרכים נוספות. כך למשל, ליוו אותם לא אחת למקומות מסתור. איש לא העז להגיד משהו לכוכב המקומי של זאגרב.
לעיתים אף הצליח לשדך בין ספורטאים יהודים לפרטיזנים של טיטו שחיפשו גברים שיודעים להילחם. ההצלחה של האחים דולינר עוררה בשלב מסוים, באופן צפוי, את החשדות של השלטונות.
הם זומנו לשיחה, שהסתיימה ללא כלום. גם אחרי שאביהם זומן לחקירה, שלאחריה נעצר לתקופה קצרה, האחים האמיצים לא נרתעו, ולאחר שחרור אביהם המשיכו לעבוד בסתר.
על פי ההערכות, הצילו השניים קרוב למאה יהודים, ובהם חבריהם ממועדון "מכבי", תוך שהם מסכנים את חייהם בכל אחת מהפעמים.
סלב ופרופסור
כאשר חזרו התחרויות הבינלאומיות לאחר המלחמה, הפך ז'רקו דולינר לכוכב הבלתי מעורער של טניס השולחן האירופי והעולמי. על אף הפסקה ארוכת שנים, שום דבר לא עצר את הכישרון המתפרץ שלו.
הוא זכה בשמונה מדליות באליפויות העולם. הוא היה השחקן הטוב באליפויות אירופה שבהן השתתף במהלך שנות ה-50 והוסיף את תואר אלוף העולם בזוגות באליפות שהתקיימה בלונדון ב-1954.
הוא הפך לסלב הראשון של עולם טניס השולחן וייצר בעצמו מחבטים שונים, שהפכו לסימן ההיכר שלו.
בד בבד עם ההצלחה שלו על המגרש, הוא למד וטרינריה וביולוגיה והפך לפרופסור. הוא ניצל את ההצלחה שלו כשחקן טניס שולחן כדי לפגוש כוכבים ברחבי העולם ולבקש מהם את החתימה שלהם. במהלך שנות ה-90 הפך לחסיד אומות העולם, ובטקס ההלוויה שלו בחודש מארס 2003 נחשפו אלבומי החתימות שלו, שכללו כמעט 8,000 חתימות של מפורסמים בעולם, ובהם צ'ארלי צ'פלין, ג'ון לנון ואפילו הצייר פאבלו פיקאסו.
תחרויות שונות בעולם טניס השולחן עדיין נושאות את שמו של דולינר, מבלי שרוב המתמודדים בתחרויות מכירים כלל את הסיפור מאחורי האלוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו