בשנת 2001 הושק בעולם כלי דו גלגלי חשמלי המדמה את פעולת ההליכה האנושית. בכלי, שכלל חמישה ג'ירוסקופים ומספר חיישני שיפוע, נתלו תקוות גדולות בנוגע לשינוי עתיד התחבורה והפחתת הזיהום העולמי.
אך הסגווי (Segway), רכינוע בעברית, לא זכה להצלחה הגדולה שציפו ממנו. הכלי, שנמכר ברחבי העולם בכמה עשרות אלפי יחידות נמצא בשימוש ביחידות שיטור מקומיות, למשל בלוס אנג'לס או בנתב"ג שם הוא משמש לצורך פיקוח וניוד מהיר בין הטרמינלים השונים. לא נגזים אם נאמר שבמקרים רבים הכלי אף זוכה למבטים של זלזול.
שיא האירוניה אגב היה כשבעליה של חברת סגווי, ג'ימי הסלדן, מצא את מותו לאחר שנפל מצוק בבריטניה בשנת 2010 כשהוא רוכב על דגם חדש של סגווי. במקביל, צצו להם שני כלי תחבורה חשמליים חלופיים - אופניים חשמליים וקורקינט ממונע – ולפחות בארץ כולנו רואים שהם זוכים להצלחה היסטרית ונראים בהמוניהם, ולא רק בת"א.
חברת סגווי, שזיהתה את ההתפתחות בשוק הקורקינטים (גלגיליים, בעברית), רכשה את חברת Ninebot בשנת 2015. Ninebot מייצרת קורקינטים חשמליים ועתה שני דגמים חדשים מצטרפים למשפחת דגמי הרכינוע של סגווי: ה-ES1 וה-ES2. אנחנו לקחנו לסיבוב את הדגם הראשון.
משקל וניידות
לדברי היצרן משקלו של ה-ES1 הוא 11.3 ק"ג, נמוך יחסית לקורקינטים אחרים בשוק, למרות שלנו הוא הרגיש יותר כבד מזה. עם זאת, אחד היתרונות הגדולים של ה-ES1 הוא צורת הקיפול והנשיאה שלו. לחיצה עם הרגל על תפס הקיפול, משיכה קלה מעלה ואז מטה והופה – הקורקינט מכונס בתוך עצמו. עם קצת מיומנות תוכלו לבצע את הקיפול גם ביד אחת.
עכשיו כל שנותר הוא להרים ולקחת אותו עמכם לרכבת או לאוטובוס. בימים בהם לרכבת ישראל עדיין קשה להפנים ש"העם דורש שינוי תחבורתי", וקרון אחד בלבד, שגם הוא עמוס לעייפה, משמש את בעלי האופניים והקורקינטים החשמליים (אלה שמצייתים להוראות ומשתדלים לא להפריע לנוסעים אחרים) – תוכלו להניח את ה-ES1 בקלות מתחת לכל מושב ומבלי להפריע במעבר לאף אחד וגם להימנע מהערות הכרטיסן. מה שנחמד ב-ES1 הוא שלא חובה להחזיק אותו בידיים: אפשר פשוט לגרור אותו מקופל ממש כמו שעושים עם טרולי בשדה התעופה.
גז ובלם. סגווי ES1 // צילום: אריאל גביש
נסיעה ותפעול
תפעול הקורקינט מתבצע באמצעות שתי ידיות – בצד ימין ידית הגז ובצד שמאל ידית הבלם הקדמי שמקור כוחו בסוללה. מה קורה אם הסוללה נגמרת באמצע הנסיעה אתם שואלים? אפשרות אחת היא לנטוש את הספינה. האפשרות השנייה היא שימוש בבלם האחורי המכני.
הקורקינט מצויד במסך LCD הממוקם במרכז הכידון והוא מציג את מצב הסוללה ומהירות הנסיעה. בתחתית המסך כפתור הפעלה בודד - לחיצה ארוכה מפעילה או מכבה את הקורקינט. לחיצה קצרה מדליקה ומכבה את פנס ה-LED ושתי לחיצות קצרות מעבירות בין שלושה מצבי נסיעה: מצב רגיל עד למהירות של 20 קמ"ש, מצב S חסכוני-חכם, ומצב הגבלת מהירות – ברירת המחדל היא מהירות מירבית של 15 קמ"ש אבל אפשר לשנות אותה לטווח שבין 5 ל-15 קמ"ש באמצעות יישומון שמתחבר למכשיר באמצעות בלוטות'.
שלושה מצבי נסיעה. סגווי ES1 // צילום: אריאל גביש
מילה של ביקורת
קשה לנו שלא להתייחס לתופעה בעייתית בנוף הישראלי. כמות האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים בכבישים הינה ייחודית לנוף הישראלי. ניסינו כמה פעמים לדמיין מה היה קורה אילו נער מתבגר על אופניים חשמליים היה חולף על פניו של "בובי" ברחובות לונדון. או לחילופין, מה אם קורקינט ממונע היה נוסע על המדרכה ברחובות ניו יורק, וחולף בסמוך לניידת משטרה.
אנחנו מחזיקים מעצמנו בעלי דמיון מפותח אך לא הצלחנו לראות מעבר לשלב החרמתו של הכלי. לצערנו, מקומו של הדיון על החוקיות והטיפול בנושא היה צריך להיערך בכנסת ובמטות המשטרה השונים בצורה רצינית ויסודית, כבר לפני שנים רבות. נכון שיש משקל סביבתי כבד משקל במעבר לתחבורה חשמלית ופחות מזהמת, בטח ובטח במדינה שבה רמת התחבורה הציבורית אינה יעילה בעליל.
מצד שני, מצער מאוד שנושאי חקיקה, ההבקרה והפיקוח על תחום הדו-גלגליים החשמליים נמצא מתחת לכל ביקורת. אז נכון שעל פי תקנות משרד התחבורה, השימוש במוצרים מוגבל מגיל 16 ומעלה ובזמן הרכיבה קיימת חובת חבישת קסדת בטיחות, אבל חוסר האכיפה של נערים בגיל טיפש-עשרה שנוסעים בשולי כבישים הומים כמו איילון בשעות החשיכה פשוט גובל בפשע, ומסכן חיי אדם.
בלם אחורי. סגווי ES1 // צילום: אריאל גביש
זהירות בדרכים
כאמור, המהירות המירבית אליו מגיע ה-ES1 היא 20 קמ"ש. זמן לטעינה מלאה הוא 3.5 שעות ויספיק לנסיעה של 25 ק"מ. כדי להגיע למהירות של 20 קמ"ש תצטרכו לנסוע במישור. בעליות, גם אם אינן תלולות מאוד, תרגישו שהוא מתקשה. בערים כמו ירושלים או חיפה יהיה לכם קשה להגיע למהירות ממוצעת של 20 קמ"ש.
דיברנו על בטיחות, נושא חשוב ללא ספק ובסגווי שמים עליו דגש: ה-ES1 מצויד בפנס LED קדמי מהחזקים שראינו, אין שום בעיה הודות למערכת בלם הזעזועים. ברגע שעולים על מדרכה משובצת מרגישים אותה היטב. נושא בטיחות אחרון - ידית הגז לא מגיבה למהירות של מתחת לשלושה קמ"ש: כדי להתחיל לנסוע תצטרכו לתת דחיפה עם הרגל, ברוב המקרים דחיפה אחת תספיק כדי שתוכלו להתחיל לשייט, גם בעלייה. לסגווי יש בלם אחורי מכני, מערכת למניעת נעילת הבלם ובולם זעזועים קדמי.
בשונה מהמתחרים הישירים של Ninebot, למשל הקורקינטים של שיאומי או הדגמים הפשוטים של אינוקים, צמיגיו של ה-ES1 עשויים מגומי מלא ולא מנופחים באוויר. היתרון המיידי הוא הימנעות מתקרים בגלגלים ופחות תחזוקה והתעסקות במילוי אוויר בגלגלים אבל החיסרון הוא ברעידות בזמן הנסיעה. כל עוד נוסעים על הכביש או על משטח חלק.
אגב, ה-ES2, אחיו הגדול והיקר יותר של ה-ES1, מגיע למהירות של 25 קמ"ש ומסוגל לגמוע מרחק זהה של כ-25 ק"מ. הוא יקר ממנו ב-1,000 ₪, משקלו 12.5 ק"ג ויש לו גם בלם זעזועים אחורי.
בשני הדגמים ישנה אפשרות להוספה של סוללה שתכפיל את טווח הנסיעה ל-45 ק"מ. חיבור הסוללה מתבצע אצל היצרן או המשווקים המורשים ולא באופן עצמאי. ניסינו את ה-ES1 גם עם תוספת כזו ואכן מרגישים שהיא מספקת יותר עוצמה ומהירות בעיקר בעליות. מי שגר באזורים מישוריים או באזור המרכז יוכל להסתפק בסוללה אחת.
בלם זעזועים קדמי. סגווי ES1 // צילום: אריאל גביש
השורה התחתונה
ה-ES1 הוא קורקינט קטן וממזרי, הוא מתקפל בצורה נוחה ומהירות הנסיעה שלו סבירה פלוס ואינה משולחת רסן. אם השימוש העיקרי שלכם בקורקינט הוא במרחב סביבת המגורים, נניח גרים, עובדים ומבלים בת"א ופעם בכמה ימים נוסעים ברכבת - בינגו ! אם אתם מתגוררים בר"ג ועובדים בת"א, או לחילופין מתגוררים בישוב עם עליות מרובות, מוטב שתשקלו כלי תחבורה חזק יותר. למחיר נדבך חשוב בתוצאה הסופית שכן הוא אחד הנמוכים וההוגנים שקיימים עבור קורקינט ברמה הבסיסית.
כל דגמי ה-KickScooter של Ninebot by Segway מגיעים 24 חודשים של אחריות היבואן הרשמי UME מבית UMI, חצי שנה על הסוללה הנוספת אם בחרתם לרכוש אחת, ותיק כידון במתנה. מחירו של ה-ES1 הוא 2,190 שקלים.
ציון: 8.5
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו