כמה תשלומי הלוואות נדחו בגלל המלחמה?

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

מהדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים עולה כי עם תחילת המלחמה הוקפאו בבנקים הלוואות בהיקף של 121 מיליארד שקל, המהווים 8 אחוזים מכלל האשראי הבנקאי. נכון לחודש אפריל 2024, היקף הלוואות שבדחיית תשלומים עומד על 48.4 מיליארד שקל.

עוד עולה כ 1.3% מההלוואות שהקפאתן הסתיימה נמצאות בפיגור בתשלומים, באשראי הצרכני, אותן הלוואות למשקי בית שאינן משכנתאות. 3.75% מההלוואות שהיו אמורות לחזר ולהיפרע הפכו להלוואות בפיגור.

גם בקרב העסקים הקטנים מדובר בשיעור לא מבוטל של 1%-2% מההלוואות שהיו אמורות לחזור ולהיפרע אך הגיעו למצב של פיגור.

לדברי עו"ד אסף בן חור, מומחה להליכי חדלות פירעון, המשמעות של הדחיות בהחזרי ההלוואות והמשכנתאות היא לא טובה לצרכן הפרטי. "דחיית ההחזרים משמעה שקרן ההלוואה גדלה והוא ישלם על כך בעתיד, כפי שהיה בקורונה וזה השתקף בדוחות של הבנקים כרווח פנטסטי".

לשיטתו של עו"ד אסף בן חור, יתכן ובעתיד הלא רחוק, הבנקים יצמצמו אפשרות זו ואף יתנהלו ביד קשה כלפי מי שחורג מהמסגרת. "לא לעולם חוסן", הוא מבהיר. "בנק זה כמו חנות נעלים אלה שהמוצר שהוא מוכר הוא כסף והוא צריך לקבל את הכסף בחזרה. כאשר יסתיימו הדחיות בהחלט יתחילו לפעול לגבייה".

עוד הוא מציין, כי בתחילת המלחמה יצא מתווה של בנק ישראל שאפשר הקלות מסוימות למשרתי מילואים פעילים או בני ובנות זוגם. על כך אפשרו גם הבנקים הטבות נוספות כמו חריגה ממסגרת אשראי. אף שהבנקים עדיין לא התחילו בגבייה משמעותית של הכספים שהצטברו מהדחיות, לפי עו"ד בן חור, הדבר שונה בענף חברות האשראי הפרטיות, שם כבר מתנהלים תיקי הוצאה לפועל. "הבנקים", הוא מוסיף, "חוששים מיחסי ציבור שליליים בתקופה כזו, פחות ממשים משכנתאות וכונסים דירות, ופועלים דרך ההוצאה לפועל. אבל השוק הפרטי של חברות האשראי משתולל, תיקים נפתחים, בקשות למינוי כונס נכסים, אפשר כבר לראות את הקטסטרופה".

- מה יכול לעשות מי שדחו לו הלוואה ונמצא בפיגור ומתקשה להחזיר את הכספים?

עו"ד בן חור: "צריך להפריד בין עסקים לבין המגזר הפרטי. במגזר הפרטי מומלץ להגיע להסדרי חוב, אולי בפריסה נוחה יותר.

אפשר כיום להשתמש בקרנות פנסיה ופיצויים כדי לקבל הלוואות בתנאים טובים .לגבי העסקים יש אפשרות גם לבצע הסדרי חוב ופריסה נוחה של החובות, ניתן לעשות זאת דרך הליך חדלות פירעון, או דרך תיקון 4 שנקרא תיקון קורונה ולנסות להחיות העסק.

יש כאלה שבגלל המצב, וכתוצאה של ארבע שנים לא פשוטות, הגיעו למצב שהם באמת חדלי פירעון והטיפול בהם יעשה דרך חוק חדלות פירעון".

- יש משהו שהמדינה יכולה או צריכה לעשות?

עו"ד בן חור: "זו השאלה החשובה ביותר. עד היום, למרות הקורונה ולמרות עליית הריבית הדרסטית שהייתה במשק והכניסה הרבה מאוד משקי בית לבעיות עם המשכנתאות וההלוואות, וגם כיום בזמן המלחמה, לא ראה לנכון שר המשפטים לתקן תקנות שנוגעות לחוק אשראי הוגן בנוגע לחברות בע"מ, משמעות הדבר היא שחברות בע"מ מתגלגלות להלוואות של 40-50 אחוז ריבית שנתית וזה אבסורד. אם רוצים לשמור על המשק חי, כלכלי, עלינו לנטרל את היד החזקה הזו של גופי האשראי הפרטיים ושר המשפטים חייב להסדיר את זה – להגביל את הריבית החריגה, ובכלל לעשות סדר בכל מה שנוגע לאשראי לחברות".

- מה יכול לעשות מי שהריבית "חונקת" אותו?

עו"ד בן חור: "התשובה תתחלק לשתיים. יש אנשים שיש להם תזרים מסוים והתזרים ירד. אם צופים שתזרים העסק יחזור לעלות ושמצב הפעילות ימשיך להשתפר, אפשר לפרוס זאת להרבה יותר שנים. נכון, נשלם ריבית גבוה יותר אבל לא נקלע לצרות משפטיות באמצע. מי שמצבו לא הולך להשתפר הייתי ממליץ לו לפנות לחוק חדלות פירעון, שם יש כמה מסלולים והחוק הזה נועד לשקם את המצב הכלכלי ולא רק להכריז על בעלי החוב כפושטי רגל".

****
משרדו של עורך הדין אסף בן-חור הינו משרד בוטיק העוסק בתחום המשפט האזרחי.

המשרד שם לו למטרה לתת ליווי מקצועי מתוך מחויבות אישית ללקוח ולבעיותיו, ומלווה את לקוחותיו הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית לכל אורך התהליך.
העיקרון המנחה את המשרד ובניהול הליכיו המשפטיים הוא ההקשבה ללקוח, ניתוח סיכויי הצלחת התיק ומתן חוות דעת מקיפה על האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו.

רחוב מצדה 7, בניין ב.ס.ר 4, בני ברק | 050-631-2479 | asafbenhurlaw@gmail.com |

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה