"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הפרט האחד שכולם צריכים להוסיף לכל אימייל
פעם מייל היה כלי תקשורת מעולה – ואז אנשים הפכו אותו לסיוט מתמשך שגורם לרובנו פשוט להתעלם מרוב המיילים ולא לקרוא אותם. אבל יש דרך להחזיר למייל את מעמדו ככלי התקשורת האולטימטיבי לעבודה
גבר מסתכל על ג'ימייל במסך המחשב וצוחק. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

הפרט האחד שכולם צריכים להוסיף לכל אימייל

פעם מייל היה כלי תקשורת מעולה – ואז אנשים הפכו אותו לסיוט מתמשך שגורם לרובנו פשוט להתעלם מרוב המיילים ולא לקרוא אותם. אבל יש דרך להחזיר למייל את מעמדו ככלי התקשורת האולטימטיבי לעבודה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אחד מהדיסוננסים הקוגניטיביים הגדולים ביקום הוא אימייל: כולם שונאים לקבל מיילים ארוכים, אבל משום מה נהנים לשלוח כאלה לאחרים, כאילו שהכלל "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך" לא חל על תקשורת דיגיטלית (אגב, אותו דבר אמור על הודעות קוליות בוואטסאפ – אבל על כך נרחיב אולי בפעם אחרת). Claude מביאה לנו שיטה שמציעה בת’ פורד, מנכ"לית תאגיד מוצרי החלב האמריקאי Land O’ Lakes במינסוטה.

"אני עובדת הרבה דרך אימייל וטקסט. המטרה שלי היא לסקור את מה שנכנס ולהפריד את מה שאני יכולה לענות עליו”, היא אמרה לאחרונה בראיון למגזין העסקים Fast Company. "אני תמיד אומרת לצוות שלי: 'בבקשה אל תכתבו לי רומן, אני לא אקרא אותו’. פשוט אין לי את הזמן. במקום זאת, כתבו בשורת הנושא במה מדובר, ואמרו לי מראש – האם נדרשת החלטה, או שאתם צריכים שאסתכל על משהו, או שזה ‘כשיהיה לך זמן, תסתכלי על זה’ – כך שאוכל לתעדף ביעילות ולהגיב כשאני צריכה".

לדבריה, אם כולם היו מוסיפים את השורה הזו בסוף האימיילים שלהם – "בבקשה אל תכתבו לי רומן, אני לא אקרא אותו" – עם הזמן, הרומנים היו מפסיקים להגיע. נכון, זה מעט ישיר, שלא לומר מעליב כלפי בעלי נטייה לכתיבת רומני מייל. אבל הם יצטרכו להתרגל לרעיון שמלבד ‘פעם ב-’, מיילים צריכים להיות קצרים ולעניין.

אך העצה של פורד לא מונעת לחלוטין שליחה של מיילים ארוכים – היא פשוט מנחה את העובדים לסכם כבר בשורת הנושא את השורה התחתונה של המייל, ולא לכתוב רומנים כאשר זה לא נצרך. היא מרשה לכתוב מיילים ארוכים, אך בעצם מתנצלת מראש על כך שבגלל הזמן המוגבל וכמות העבודה שלה היא כנראה לא תקרא את האימייל אם הוא ארוך.

בשנים האחרונות, מקומות עבודה רבים עובדים פחות עם מייל ויותר עם תוכנות צ’אט כמו Slack, בדיוק משום שהן מאפשרות תקשורת מהירה וישירה על ידי צמצום הקדמות הנימוסין והסיכומים המיותרים. אבל בעצם, אין שום מניעה לקצר גם את המיילים ולהפוך אותם לכלי תקשורת יעיל יותר המתאים ל-2024.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו