"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם חוקי לחסום כבישים בשם מחאה?

ישראל חסומה, התנועה תקועה ושוב נשאלת השאלה: מה ההצדקה של ארגוני מחאות לחסום את תנועתם של אזרחים תמימים כמוהם? כל השיקולים בעד ונגד, ואיך מתמודדים עם התופעה ברחבי העולם

,עודכן
0השמעה
אחת מאלפי חסימות הכבישים בישראל ב-2024. צילום: מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים

אם אתם תקועים כרגע (או הייתם תקועים מוקדם יותר, או תהיו תקועים מאוחר יותר) בפקק אדיר בשל חסימות הכבישים שמשבשות היום, בפעם המי-יודע-כמה, את התנועה ברחבי ישראל, אין לנו איך לנחם אתכם. מה שאנחנו יכולים לומר לכם הוא שהשאלה האם לגיטימי לחסום כבישים כחלק ממחאה היא שאלה מורכבת שנשאלת במדינות דמוקרטיות רבות ברחבי העולם כבר שנים, וטרם נמצאה לה תשובה אחידה. ביקשנו מ-Claude לסכם לנו את הנושא.

טיעונים בעד חסימת כבישים

1. חופש הביטוי וההפגנה:הפגנות הן זכות יסוד במדינות דמוקרטיות, ומניעת חסימת כבישים עלולה להיות הפרה של העקרונות הללו.
2. אפקטיביות:חסימת כבישים מושכת תשומת לב רבה ומגבירה את הנראות של המחאה.
3. לחץ על מקבלי החלטות:שיבוש החיים הציבוריים יכול ליצור לחץ על הממשלה לפעול בנושא הרצוי.
4. היסטוריה של שינוי חברתי:תנועות מחאה היסטוריות השתמשו בטקטיקה זו בהצלחה.

טיעונים נגד חסימת כבישים

1. פגיעה בזכויות אחרים:חסימת כבישים מגבילה את חופש התנועה של אזרחים אחרים, שגם הוא זכות יסוד בדמוקרטיה.
2. סיכון בטיחותי:חסימת כבישים עלולה למנוע גישה לשירותי חירום ולסכן חיים.
3. אובדן תמיכה ציבורית:היא עלולה גם להרגיז אזרחים ולפגוע בתמיכה במטרת המחאה.

גישות במדינות שונות

  • ארה"ב: ברוב המקרים, חסימת כבישים נחשבת לבלתי חוקית, אך האכיפה משתנה בין מדינות, רשויות מקומיות ואפילו נסיבות. כך, למשל, ב-2020 ו-2021 פוזרו באגרסיביות רבה הפגנות נגד סגירת עסקים וכפיית חיסונים במסגרת בהלת הקורונה, בעוד מחאות אלימות בעקבות הריגתו בשוגג של העבריין ג’ורג’ פלויד נתקלו ביחס סלחני עד כדי כך שכאשר המפגינים חסמו שכונה שלמה בסיאטל והגדירו אותה כמדינה עצמאית, לקח למשטרה מעל שבוע להתחיל לפרק את המחסומים.
  • צרפת: במדינה יש ‘מסורת’ ארוכה של חסימת כבישים, והיא מתקבלת לרוב בסובלנות יחסית. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להגביל את התופעה בשל כמות המחאות ההולכת וגוברת.
  • גרמניה: המדיניות נוטה להיות מחמירה יותר, עם אכיפה קפדנית. חסימות כבישים לא מתואמות נחשבות לעבירה פלילית.
  • ספרד: המדיניות משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות. בקטלוניה, למשל, היו מקרים של סובלנות יחסית כלפי חסימות כבישים במסגרת מחאות פוליטיות.
  • קנדה: בדרך כלל הגישה מתונה, עם ניסיון לאזן בין זכות המחאה לבין שמירה על הסדר הציבורי. עם זאת, במקרים מסוימים, כמו ב"מחאת המשאיות" ב-2022, הרשויות נקטו בצעדים נחרצים יותר.
  • הודו: למרות היותה הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הודו מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בנושא זה. חסימות כבישים, במיוחד על ידי חקלאים, הן תופעה נפוצה, והממשלה נעה בין ניסיונות הידברות לבין פעולות אכיפה.
  • ישראל: הגישה כלפי חסימות כבישים בישראל תלוי באופן בולט בפוליטיקה: ב-2005 היא היתה קשוחה מאוד, כולל מעצר קטינים ללא מגבלת זמן, בעוד בשנים האחרונות התפתחה גישה של ניסיון לאפשר את החסימה בכל מחיר, בין אם היא תואמה עם המשטרה מראש ובין אם לאו.

איזון בין זכויות

האתגר העיקרי ביחס לחסימות כבישים הוא למצוא נקודת איזון בין הזכויות של אנשים שונים – מצד אחד המוחים, ומצד שני אלה שרוצים להשתמש בכביש כדי להגיע למקום כלשהו.

פתרונות אפשריים כוללים הגבלת משך החסימות המותר, תיאום מראש עם הרשויות תוך אכיפה קשה נגד כל חסימה שלא תואמה, ודרישה להשארת נתיבים פתוחים לרכבי חירום (אם כי בארץ, ברור שאלפי נהגים ינסו ‘להתגנב’ דרך הנתיבים הללו).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר