"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סיימתם עם הפירות והירקות? אל תזרקו אותם – יש להם עוד עבודה לעשות
עלי ירקות וקליפות פירות התגלו כחומר גלם מעולה לטיהור מים מחומרים פחות רצויים. האם אנחנו בדרך לעולם שבו גם לא נצטרך לרוקן את הפח כל יומיים וגם נהנה ממים נקיים מאי פעם?
לא לזרוק: קליפת בננה , Getty Images
אפשר לעשות עם קליפות עוד משהו מלבד להחליק עליהן. צילום: Getty Images

סיימתם עם הפירות והירקות? אל תזרקו אותם – יש להם עוד עבודה לעשות

עלי ירקות וקליפות פירות התגלו כחומר גלם מעולה לטיהור מים מחומרים פחות רצויים. האם אנחנו בדרך לעולם שבו גם לא נצטרך לרוקן את הפח כל יומיים וגם נהנה ממים נקיים מאי פעם?

0השמעה
[object Object]

חוקרים מאוניברסיטת הכימיה והטכנולוגיה בפראג השיגו פריצת דרך משמעותית כפולה – גם בתחום המיחזור וגם בתחום טיהור המים: הם פיתחו פחמים פעילים בעלות נמוכה המיוצרים מפסולת מזון ומסוגלים לנקות חומרים בלתי רצויים כמו שאריות קפאין ותרופות ממקורות מים. Claude מספרת לנו על הפיתוח המרשים הזה.

החוקרים לקחו עלי ארטישוק וקליפות רימון – חומרי גלם נפוצים שנזרקים בדרך כלל – ויצרו מהם פחמים פעילים שהסירו ביעילות מזהמים תרופתיים נפוצים, קפאין ואצטמינופן, ממקורות מים. בכך הם יצרו פתרון לא רק לטיהור מים, אלא גם להפחתת פסולת. הפחמים הפעילים הללו הציגו יכולת ספיחה של 290.86 מ"ג/גרם לקפאין ו-281.18 מ"ג/גרם לאצטמינופן בתמיסות חד-רכיביות. הם השיגו יעילות גבוהה בטווח רחב של רמות חומציות (pH), והציגו שטח פנים סגולי (כלומר סך החלקים המתחככים במים ומנקים אותם) גבוה של 1,095–1,203 מ"ר/גרם.

שחרור חומרים כמו קפאין ואצטמינופן למקורות מים מהווה איום משמעותי על בריאות האדם והמערכות האקולוגיות המימיות. מתקנים קונבנציונליים לטיפול במים נכשלים לעתים קרובות בהסרה יעילה של מזהמים אלה. פיתוח הפחמים הפעילים משאריות אוכל מציע אלטרנטיבה בת-קיימא וחסכונית לטיפול במים.

ד"ר אביר מליטי, החוקרת הראשית, מציינת כי "המחקר מדגיש את הפוטנציאל של שימוש בפסולת חקלאית ליצירת חומרים יקרי ערך לשיקום סביבתי. ההסרה המוצלחת של קפאין ואצטמינופן מדגימה את ההיתכנות של גישה זו בטיפול במים מזוהמים, מה שהופך אותה לפתרון מבטיח ליישומים תעשייתיים ועירוניים". זהו אחד מהמחקרים ההולכים ומתרבים כחלק מטרנד מציאת הפתרונות לשימוש חוזר בזבל שאנו יוצרים ביומיום, במיוחד לצרכים מתחום הסביבה והקיימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו