"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פעם לקרנפים היתה פרווה - ואז זה קרה
הרבה לפני שהעור העבה שלהם הפך לפתגם נפוץ, קרנפים היו מכוסים פרווה עבותה. עד היום לא היה ברור מה הכחיד אותם לפני כ-10,000 שנה – אך כעת אנחנו יודעים מי אשם. רמז: אנחנו
קרנף פרהיסטורי שעיר. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית FLUX.1

פעם לקרנפים היתה פרווה - ואז זה קרה

הרבה לפני שהעור העבה שלהם הפך לפתגם נפוץ, קרנפים היו מכוסים פרווה עבותה. עד היום לא היה ברור מה הכחיד אותם לפני כ-10,000 שנה – אך כעת אנחנו יודעים מי אשם. רמז: אנחנו

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחקר חדש שופך אור על גורלם של קרנפי הצמר, אבות אבותיהם של הקרנפים המודרניים, ומגלה תובנות מפתיעות על הסיבות להכחדתם. צוות בינלאומי של חוקרים, בהובלת מדענים מאוניברסיטת אדלייד באוסטרליה ואוניברסיטת קופנהגן בדנמרק, השתמש במודלים ממוחשבים כדי לחקור את ההיסטוריה של המין העתיק הזה, ואנחנו השתמשנו במודל 3.5 Sonnet של Claude כדי לקצרר ולתרגם את המחקר.

קרנפי הצמר היו חיות-ענק שחיו בעידן הפְּלַייסטוקֵן, שהוא התקופה שהחלה לפני 2.5 מיליון שנה והסתיימה לפני כ-12,000 שנה עם סוף עידן הקרח האחרון. הם היו גדולים יותר מהקרנפים המודרניים ומכוסים בפרווה עבה וארוכה, שהתאימה לאקלים הקר של אותו עידן. עורם היה עבה במיוחד, בדומה לקרנפים שאנו מכירים כיום ועליהם נסוב הביטוי "עור קרנף", והם היו בעלי קרן גדולה וחזקה. סביבת המחיה העיקרית שלהם הייתה בערבות הממותות של צפון ומרכז אירואסיה.

המחקר החדש מגלה תמונה מורכבת של הגורמים שהובילו להכחדתם של קרנפי הצמר: החוקרים עקבו אחר 52,000 שנים של היסטוריית האוכלוסייה של קרנפי הצמר ברחבי אירואסיה, וגילו כי לפני כ-30,000 שנה, טמפרטורות קרות גרמו לקרנפי הצמר להתכנס דרומה. במקביל לשינויי האקלים, ציד איטי אך מתמשך על ידי בני אדם תרם ללחץ על אוכלוסיות קרנפי הצמר.

כתוצאה מהשילוב של אקלים וציד, קרנפי הצמר נלכדו במספר אזורי מחיה מבודדים שהידרדרו במהירות. כאשר כדור הארץ התחמם בסוף עידן הקרח האחרון, קרנפי הצמר לא הצליחו לנדוד צפונה לאזורי מחיה חדשים שנפתחו. חוסר היכולת להסתגל לשינויים הסביבתיים הוביל לקריסת האוכלוסייה, ולבסוף להכחדה של המין, לפני כ-10,000 שנה.

מחקר זה מספק תובנות חשובות. בניגוד למחקרים קודמים, הוא מצא כי לבני האדם היה תפקיד בהכחדת קרנפי הצמר. המודלים הממוחשבים אפשרו לחוקרים לבחון את ההיסטוריה של קרנפי הצמר ברזולוציה גבוהה יותר מאשר במחקרים קודמים. המחקר מדגיש את החשיבות של הבנת האינטראקציות בין שינויי אקלים ופעילות אנושית בהקשר של הכחדת מינים.

המסקנות רלוונטיות גם לימינו: מתוך 61 מיני יונקים גדולים (שמשקלם מעל טון) שחיו בסוף תקופת הפלייסטוקן, רק 8 שרדו עד ימינו. חמישה מתוך שמונת המינים ששרדו הם קרנפים, וכיום נמצאים גם הם בסכנת הכחדה. הבנת הגורמים שהובילו להכחדת קרנפי הצמר יכולה לסייע בפיתוח אסטרטגיות שימור למינים הנמצאים בסכנת הכחדה כיום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו