"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חושבים שהרשת מסוכנת לילד? גם הגבלה שלה לא ממש עוזרת

הורים שהשתתפו בסקרים וראיונות הודו כי הם מגבילים את השימוש של ילדיהם ברשת, אך התוצאות הן דווקא יותר שימוש בעייתי ודיכאון

,עודכן
0השמעה
צעירים עם סמארטפונים (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

הורים רבים מודאגים מההשפעה של האינטרנט והרשתות החברתיות על בריאותם הנפשית של ילדיהם. בשנים האחרונות התרבו הטענות לפיהן השימוש בטכנולוגיות הללו מזיק מאוד לצעירים – אם כי הסימוכין המחקריים של אותן טענות מאוד לא יציבים. בכל אופן, עם הזמן התפתחה תרבות של מעקב הורי או הגבלות הוריות על השימוש של ילדים ברשת – אך מחקר חדש מציע כי הגבלות נוקשות ומעקב כזה עשויות גם הן להיות לא יעילות. השתמשנו ב-Claude כדי לסכם את המחקר ולהבין מה כן כדאי להורים לעשות.

הבעייתיות שבשליטת ההורים

המחקר, שפורסם ב-Journal of Child and Family Studies בדצמבר האחרון, נערך על ידי ארבע חוקרות, וכלל שאלונים להורים לתלמידי חטיבות ביניים בארה"ב, ולאחר מכן גם ראיונות עם חלקם. כ-85% ממאות ההורים שענו לשאלונים דיווחו כי הם מגבילים את זמן השימוש ברשת של ילדיהם ל-1-6 שעות ביום; 62% דיווחו כי הם מעודדים את ילדיהם לדבר איתם על השימוש שלהם ברשת; ומתוך 31 הורים שהשתתפו בראיונות, רק אחד לא השתמש כלל בהגבלות כמו הגדרת זמן הגלישה, חסימת אפליקציות ואתרים מסוימים או לקיחת הטלפון מהילדים.

הממצאים הראו כי ניטור הורי מגביל יותר היה קשור באופן משמעותי לשימוש בעייתי באינטרנט. בנוסף, ילדים במשפחות עם הגבלות נוקשות על השימוש ברשת נטו להיות מדוכאים יותר כשהיו רחוקים ממכשיריהם, איבדו יותר שעות שינה והיו מסוגרים יותר בפני משפחותיהם. החוקרות הדגישו כי אסטרטגיות ניטור פחות מגבילות לא היו קשורות באופן משמעותי לבעיות כאלו.

אלטרנטיבות לניטור נוקשה

החוקרות מציעות מספר גישות חלופיות שעשויות להיות יעילות יותר. לדבריהן, הורים צריכים לבנות מערכת יחסים פתוחה וכנה עם ילדיהם לגבי תוכן מסוכן ומצבים מורכבים ברשת, להעניק לילדים את החופש להחליט בעצמם למה להיחשף אך לעודד אותם לדבר עם ההורים על התכנים שהם נחשפים אליהם או מעלים, כמו גם על עצם התועלת שהם מפיקים (או לא) מהשימוש. מעבר לכך, הן מציעות להורים לעודד את ילדיהם להשתמש בקשרים חברתיים חיוביים ותומכים, להגדיר גבולות מוסכמים כמו שעת כיבוי מסך, לשנות את הדרישות בהתאם לגיל, ומעל הכל – שוב – לשמור על מערכת יחסים מבוססת אמון שתעודד את הילד לפנות להורים בעת הצורך.

כפי שהזכרנו למעלה, המחקר בתחום זה עדיין מתפתח, וחדשות לבקרים מתפרסמים ממצאים לגבי השפעות השימוש ברשת על הילדים. חשוב להתעדכן בממצאים האמתיים ולא למהר להיבהל מכותרות מבהילות שמאחוריהן עומדים לעתים קרובות ממצאים מאוד לא החלטיים. בכל אופן, אמון ותקשורת הם הבסיס הבלתי ניתן להחלפה להורות במאה ה-21.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר