תשכחו ממה שחשבתם שאתם יודעים על כלבים ‘גזעיים’

כלבים ‘גזעיים’ נחשבים מצד אחד לסמל סטטוס יוקרתי – אבל מצד שני גם לפגיעים יותר למחלות שונות. מחקר חדש בראשות חוקרים מבית הספר לרפואה וטרינרית של אוניברסיטת A&M (קיצור של חקלאות ומכניקה) בטקסס מפריך את הרעיון הזה לחלוטין, ומוצא שכלבים גזעיים ומעורבים שווים בכל הנוגע לסיכון הכולל למחלות. הנה סיכום של המסקנות, בסיוע Claude.

המחקר, שפורסם ב-Frontiers In Veterinary Science, סקר 27,000 בעלי כלבים. לאחר ניתוח מאגר הנתונים, החוקרים לא גילו הבדל משמעותי בשיעור הכללי של מצבי בריאותיים בין כלבים גזעיים למעורבים.

"ישנן מספר מחלות ידועות המופיעות לעתים קרובות בגזעי כלבים ספציפיים", אמרה ד"ר קייט קְריבי, המחברת הראשית של המחקר והאחראית הרפואית על פרויקט הטיפול בכלבים מבוגרים שמובילה אוניברסיטת וושינגטון. "זה עזר להנציח את התפיסה המוטעית לפיה כל הכלבים הגזעיים נוטים יותר למחלות – אבל זה לא המקרה".

החוקרים אמנם זיהו קשר בין חלק מהמצבים התורשתיים לגזעים מסוימים, אך הבעיות השכיחות ביותר שדווחו, כמו מחלות שיניים, דלקות אוזניים, אלרגיות ודלקת מפרקים פגעו באופן שווה בכל סוגי הכלבים. בין 25 הגזעים הפופולריים ביותר, המהווים 60% מהכלבים הגזעיים במחקר, 10 האבחנות השכיחות ביותר היו זהות במידה רבה לאלו שנראו אצל מעורבים. מחלות כמו הצטברות פלאק, גיארדיה, דלקת פרקים ואוושושים בלב הופיעו בסדירות דומה בשתי קטגוריות הגזע.

"מתוך 53 מצבים רפואיים שעליהם דיווחו הבעלים, ב-26 לא היו הבדלים משמעותיים בין כלבים מעורבים וכלבים גזעיים", ציינה קריבי.

משמעות הממצאים היא שלמרות שגזע יכול למלא תפקיד בנטייה למחלות מסוימות, זה רק אחד מגורמים רבים כמו גיל, גודל, רמת פעילות וסביבה, שמעצבים את הבריאות הכללית של כלבים מכל רקע. "אנשים צריכים לקחת בחשבון גורמים רבים בבחירת כלב, כולל סביבה, אורח חיים, אינטראקציות חברתיות ופעילות גופנית שתהיה זמינה לכלב", יעצה קריבי. "גם תכנון של טיפול וטרינרי מונע וגם טיפול רפואי ככל שהכלב מזדקן הוא נבון".

גודל המדגם העצום והמתודולוגיה הקפדנית של המחקר מספקים כמה מהראיות המובהקות ביותר עד כה להפרכת המיתוס העיקש לפיו כלבים מעורבים בריאים יותר מגזעיים. יחד עם זאת, החוקרים מדגישים כי התוצאות אינן שוללות חששות לגיטימיים לגבי נטייה של גזעים מסוימים למצבים תורשתיים ספציפיים, הדורשים טיפול וניטור מיוחדים.

למשל, הנטיות של קבליר קינג צ'ארלס ספנייל לבעיות לב ושל פאגים לבעיות נשימה הן בעיות אמיתיות ומתועדות היטב. אבל כשמסתכלים על השיעורים הכלליים של דלקות אוזניים, אלרגיות, מחלות שיניים וכד’, כלבים מעורבים לא נהנים משום יתרון – ולמעשה, כמה גזעים הצליחו טוב יותר בתנאים מסוימים.