X

אתם לא לבד: כולנו חושבים שצופים בנו – וזו הסיבה

במעמקי המוח שלנו קיים חוש מיוחד שמיועד לזהות מתי מסתכלים עלינו – אבל היום, אנשים רבים מפתחים רגישות-יתר למעקב מדומיין. אז מהו "תסביך אלוהים" ומתי צריך לעצור אותו?

גבר פרנואיד מוקף עיניים גדולות שצופות בו. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

צופים בכם. או ככה לפחות אתם מרגישים. זו תחושה מטרידה שעולה בכם בפתאומיות למרות שאתם לבד. אתם מסתכלים סביבכם, סורקים את הסביבה, אבל לא מוצאים שם אף אחד. אז למה המוח שלכם מזמזם שעוקבים אחריכם? Claude מסבירה את התופעה שנכנה להלן "תסביך אלוהים".

לדברי מומחים, מספר גורמים יכולים לתרום ל"תסביך אלוהים" – החל ממודעות-יתר נרכשת מצפייה בתקשורת וחוויות עבר ועד לבעיות נפשיות.

"במקרים קיצוניים, אדם עלול לחוות פרנויה וערנות-יתר, הקשורים לעתים קרובות למחלה פיזית במוח או בעיה פסיכולוגית", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית לסלי דובסון. "האמיגדלה – החלק במוח האחראי על עיבוד של פחד וחרדה – עלול להיות פעיל יותר מדי, מה שמוביל לתפיסת איום מוגברת".

ברמה סבירה יותר, יכולות זיהוי המבט של המוח רגישות להפליא – תכונה שמאמינים כי יש לה שורשים אבולוציוניים באינטראקציות אנושיות שיתופיות. המוח שלנו מחווט לזהות מתי מישהו מסתכל עלינו, בהתבסס על רמזים עדינים כמו מיקוד אישונים ושפת גוף. אמנם, מיומנות זו הקלה על לכידות חברתית עבור אבותינו הקדמונים, אך היא עלולה להתגבר יתר על המידה ולבשר על מבטים לעברנו גם כשאין כאלה, כאשר היא מופעלת על ידי גירויים חיצוניים מטרידים. למשל, צפייה בסרט מתח או קול מוזר בלילה יכולים להכניס את המוח לכוננות גבוהה ולחפש סכנות פוטנציאליות שאינן קיימות.

עבור אלה שסבלו מטראומה, ערנות-יתר הופכת למנגנון הגנה עוצמתי מפני איומים עתידיים – אמתיים או מדומיינים. מחקרים מראים שאזורים כמו האמיגדלה עשויים להישאר פעילים יתר על המידה הרבה לאחר האירוע הטראומטי, ולעוות את תפיסת הסיכון של האדם.

"אם האמיגדלה נפגעת מנזק פיזי או מלחצי טראומה מתמשכים, זה עלול להוביל לתגובות רגשיות מוגברות כמו תפיסת איום כשאין כזה", אומרת דובסון.

תחושות מזדמנות כאילו צופים בכם הן נפוצות ובדרך כלל לא מזיקות, אך פרנויה בלתי מציאותית ומתמשכת עלולה לאותת על בעיית יסוד הדורשת טיפול רפואי. "עם מחלת נפש, אתם מאבדים את התובנה לזהות מתי זה רק פחד לא הגיוני", מסבירה הפסיכיאטרית אליס פֶלֶר. "החרדה והתחושה שצופים בנו נמשכים למרות ראיות בכיוון ההפוך".

מצבים כמו סכיזופרניה יכולים לגרום לפרנויה חריפה, הנובעת מקישוריות חריגה ופעילות יתר בין האמיגדלה, קליפת המוח החזותית ומרכזי ויסות הרגשות של המוח. אם אתם מוצאים את עצמכם מתמודדים לעיתים קרובות עם פחדים מטרידים מכך שצופים בכם ללא סיבה רציונלית, מומחים ממליצים לפנות לתמיכה מקצועית לפני שהבעיה מתעצמת. התערבות מוקדמת היא המפתח לשיקום תפקוד קוגניטיבי בריא וויסות רגשי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר