"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האוניברסיטה היוקרתית "מחרימה" תורמים מסיבה מפתיעה
אוניברסיטת קיימברידג’ הודיעה כי היא מתחילה לסרב לקבל תרומות מגופים מסוימים שמטרותיהם לא מתיישרות עם מטרותיה, והרגיעה ביקורות בטענה שממילא התרומות הללו זניחות
אוניברסיטת קיימברידג'. צילום: University of Cambridge

האוניברסיטה היוקרתית "מחרימה" תורמים מסיבה מפתיעה

אוניברסיטת קיימברידג’ הודיעה כי היא מתחילה לסרב לקבל תרומות מגופים מסוימים שמטרותיהם לא מתיישרות עם מטרותיה, והרגיעה ביקורות בטענה שממילא התרומות הללו זניחות

,עודכן
0השמעה

אוניברסיטת קיימברידג', אחד המוסדות האקדמיים הוותיקים והיוקרתיים בעולם, הודיעה אתמול כי היא תסרב זמנית לקבל תרומות מחברות מתחום דלקי המאובנים. הקפאת מימון חדש מחברות נפט וגז מגיעה לאחר נייר עמדה שהמליץ להתאים את מדיניות קבלת המימון של האוניברסיטה למטרתה המוצהרת לתמוך בעתיד נטול פליטות פחמן.

ההחלטה, שהתקבלה ביום שישי, נובעת מדו"ח של שליח האקלים לשעבר של האו"ם, נייג'ל טופּינג, שייעץ להפגין "מנהיגות אקלימית" על ידי דחיית כספים המגיעים מתחום דלקי המאובנים עד שתנסח מדיניות תרומות רשמית שתחליט האם ומתי מימון מחברות כאלה נחשב לגיטימי.

האוניברסיטה ציינה כי לא מדובר בפגיעה משמעותית בתרומות המגיעות אליה, שכן חברות דלקי מאובנים, ובראשן ענקיות הנפט של ובריטיש פטרוליום, מספקות רק 0.4% בלבד מתרומות המחקר בשש השנים האחרונות ו-0.1% בלבד מכלל הכנסות המוסד – 3.3 מיליון ליש”ט בשנה. הצעד הסמלי נועד להבטיח שכל המימון יתיישר עם הטיפול ב"דחיפות של מצב החירום האקלימי", והאוניברסיטה הבטיחה גם לעצור את כלל המחקרים הממומנים באמצעות או עבור תעשיית דלקי המאובנים עד 2030 ולהגיע לאיזון פליטות עד 2038.

מבקרים טוענים כי קיימברידג' מסתכנת באובדן מימון מחקר חיוני, אך האוניברסיטה טוענת שחברות תעשייתיות הן המקור ל-5.1% בלבד מהתרומות שהיא מקבלת.

המהלך הופך את קיימברידג' לאחת האוניברסיטאות בעלות הפרופיל הגבוה ביותר בעולם שמטילות הגבלות כאלה על כספי תעשיית הדלקים המסורתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו