"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה לבני אדם אין זנב? מתברר שזו שאלה רצינית
צוות של 20 חוקרים, וביניהם כמה ישראלים, הצליחו לזהות לראשונה רצף גנטי שמסביר מדוע לכל בעלי החיים יש זנב מלבד לבני אדם, לגורילות ולשימפנזות
למה לא בעצם? אילוסטרציה. צילום: Vika Glitter / Pexels

למה לבני אדם אין זנב? מתברר שזו שאלה רצינית

צוות של 20 חוקרים, וביניהם כמה ישראלים, הצליחו לזהות לראשונה רצף גנטי שמסביר מדוע לכל בעלי החיים יש זנב מלבד לבני אדם, לגורילות ולשימפנזות

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כמעט לכל בעלי החיים בטבע יש זנב. כמעט. יוצאי הדופן הם קופי אדם ובני אדם. במשך דורות, השאלה מה גרם לשני האחרונים לאבד את הזנב של בני דודים פרימיטיביים יותר סיקרנה מדענים. כעת, מחקר חדש חושף מוטציה גנטית שעשויה להסביר את התופעה. נעזרנו ב-Claude כדי לגלות את התשובה.

המחקר, שפורסם ב-Nature בשבוע שעבר על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה על שם גרוסמן באוניברסיטת ניו-יורק, זיהה מקטע של DNA הקיים בגנום של בני אדם, שימפנזים, גורילות וקופי אדם אחרים, אך בולט בהיעדרו בקופים בעלי זנב. מקטע זה, הנקרא AluY, ממוקם באזור המפקח על גן בשם TBXT – בקר ידוע של התפתחות זנב.

כאשר הצוות השתמש בטכנולוגיה לעריכת גנים כדי להכניס את מקטע AluY לגן ה-TBXT של עכברים, צמיחת הזנב נפגמה או נעלמה לחלוטין. הדבר אישש את חשדם של החוקרים כי המקטע הזה הוא שהביא לכך שלבני אדם והקופים הקרובים אליהם אין זנבות. זאת למרות שלפרימטים הקדמונים מהם התפתחו כל המינים הללו לפני כ-25 מיליון שנה היו זנבות.

"המחקר שלנו מתחיל להסביר כיצד האבולוציה הסירה את הזנב שלנו – שאלה שסקרנה אותי מאז שהייתי צעיר", אמר המחבר הראשי, בֹּו שיה, שכיום משמש חוקר בהרווארד ובמכון ברוד.

למרות גילוי המקור לשינוי, הסיבה להתרחשותו נותרה לא ברורה. יש טוענים כי ההיפטרות מהזנב סיפקה יתרון אבולוציוני לחיים על הקרקע לעומת חיים על עצים. מצד שני, היא הגיעה עם מחיר: החוקרים הבחינו בכך שהחדרת המקטע ל-TBXT בעכברים קשורה גם לעלייה קלה במומים בתעלה העצבית, כמו עמוד השדרה.

"ניסויים עתידיים יבחנו אם השינוי הגנטי הזה, שתורם לאובדן הזנב, גם העלה את הסיכון למומים מולדים בצינור העצבי בבני אדם", אמר המחבר השותף איתי ינאי (שכפי שאפשר להבין משמו, הוא ישראלי, ועבד בעבר במכון וייצמן ובטכניון).

בעוד ש-TBXT אינו הגן היחיד המעורב בהתפתחות הזנב, המחקר מספק ראיות משכנעות לכך שהחדרה אקראית של אלמנטים גנטיים ניידים יכולה להיות בעלת השפעות דרמטיות על תהליכים עובריים ושינויים מורפולוגיים גדולים לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...