"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טינטון: זה לא קומיקס, אלא מחלה שפוגעת בשמיעה וגורמת לכם לשמוע קולות

אנחנו רגילים לחשוב על אנשים ששומעים קולות כחולי נפש שזקוקים לטיפול תרופתי – אבל קיימת מחלה נפוצה למדי, שגורמת למיליוני אנשים לשמוע קולות שמצד אחד אינם קיימים אבל מצד שני אמתיים מאוד

,עודכן
0השמעה
אין תרופה, אבל עובדים על טיפולים. אילוסטרציה. צילום: Getty Images

המילה טינטון אמנם מזכירה לרובנו את הקומיקס הצרפתי שהפך לסדרת טלוויזיה חיננית למדי בשנות ה-90, טינטין – אבל היא מתארת מחלה רצינית מאוד, שעלולה לגרום להפרעה של ממש לחיי היומיום של רבים. נעזרנו ב-Claude כדי לספר על המצב הרפואי הלא נפשי שגורם לאנשים לשמוע קולות.

עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, צלצול בלתי פוסק, זמזום, שריקות או קולות פנטום אחרים הם לא סתם ביטוי או התקף של רגע שקורה מדי פעם, אלא חוויה יומיומית הנובעת ממצב רפואי הנקרא טינטון. בעוד שהצלילים הללו אינם נשמעים על ידי אחרים, עבור הסובלים מטינטון הם עלולים להיות הפרעה מתמשכת לשינה, לריכוז ולאיכות החיים בכלל.

מה גורם לרעש הפנטום?
המנגנונים המדויקים מאחורי הטינטון עדיין לא ברורים לחלוטין, אבל מומחים מאמינים שהשורש טמון לרוב במוח, ולא באוזניים עצמן. אפילו בעלי שמיעה מושלמת באופן כללי עלולים לחוות טינטון, מה שמרמז שהיא אינה נובעת מפגיעה באוזן, אלא מהאופן שבו המוח מעבד אותות קול.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

תיאוריה אחת היא שטנטון מתעורר כאשר המוח מנסה לפצות על ליקויי שמיעה עדינים על ידי הגברת פעילות עצבית הקשורה לתדרים אלו – וכתוצאה מכך נוצר ‘רעש פנטום’. שינויים פיזיים באוזן הפנימית, כמו תאי שיער פגומים, עשויים לתרום למצב על ידי שליחת אותות חריגים לאזור השמיעה במוח.

חשיפה לרעש היא גורם סיכון מרכזי, שכן צלילים חזקים עלולים לפגוע לאורך זמן במנגנוני האוזן הפנימית העדינים. אבל טינטון יכול להתפתח גם עקב הצטברות שעוות אוזניים, פציעות ראש/צוואר או מצבים כמו מחלת מֶנייֶר.

שכיחות ואבחון
צלילי הטינטון הם סובייקטיביים, מה שהופך את האבחנה לקשה בהיעדר בדיקה פיזיולוגית ספציפית המסוגלת לזהות אותם. לפי הערכות, כ-14% מהמבוגרים חווים התקפי טינטון בשלב כזה או אחר בחייהם, ורופאים מסתמכים על תיאור תסמינים וביצוע בדיקות שמיעה כדי לאתר בעיות שמיעה רלוונטיות.

טיפול
אמנם, המחלה עדיין אינה מובנת דיה, כך שגם אין לה תרופה, אך קיימים טיפולים שונים שמטרתם לסייע לסובלים מטינטון להתמודד איתו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממסגר מחדש את המחשבות על המצב, בעוד שטיפול בסאונד משתמש ברעש הסביבה כדי "להסוות" את צלילי הפנטום, כך שיהיו פחות מורגשים. בשנים האחרונות משווקות באינטרנט תרופות שנטען כי הן מסוגלות לטפל בטינטון, אך אין כל ראיות ליעילותן. עם זאת, אודיולוגים מקווים שמחקרים וניסויים יובילו לטיפולים טובים יותר שיספקו מזור לסובלים מהצפצופים המתמשכים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר