"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפו: האם זה ‘ליקוי החמה’ המפחיד ביותר שתועד אי פעם?

חללית של נאס"א במאדים צילמה לאחרונה ‘ליקוי חמה’ מסוג שונה מזה שאנחנו מכירים, כאשר הירח הקטנטן של הכוכב חלף על פני השמש ויצר על גביה נקודה כהה

,עודכן
0השמעה
'ליקוי החמה' במאדים - הירח פובוס חולף על פני השמש. צילום: NASA/JPL-Caltech/ASU

פחד בשמי מאדים: הירח פוֹבּוֹס, שפירוש שמו ביוונית הוא "פחד" וצורתו מזכירה תפוח אדמה, צולם ביום חמישי האחרון על ידי הגשושית Perseverance של נאס"א חולף על פני השמש. הרובוט, שיחגוג בשבוע הבא שלוש שנים על הכוכב האדום, צילם 68 תמונות של אירוע "ליקוי חמה" נדיר זה באמצעות מצלמת Mastcam-Z שלו, שמופעלת על ידי האוניברסיטה המדעית של קליפורניה (“קאלטק").

פובוס הוא אחד משני ירחים המקיפים את מאדים, ומדענים מאמינים שבסופו של דבר הוא יתפרק בשל כוח הכבידה של הכוכב, ורסיסיו יתרסקו על האדמה האדומה. מקורותיו נותרו בגדר תעלומה - כמה תיאוריות טוענות כי פובוס היה פעם אסטרואיד ונלכד בכוח הכבידה של מאדים, או שאריות פסולת מימיה המוקדמים של מערכת השמש. גודלו בסך הכל 26x23x18 ק"מ, ונפחו הכולל כ-5,700 קמ"ק (לשם השוואה: נפח הירח של כדור הארץ 220 מיליארד קמ"ק – כלומר פי 38.5 מיליון). הירח השני של מאדים, דימוס, קטן עוד יותר וגודלו כמחצית מזה של פובוס.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

אף חללית לא ביקרה עדיין בפובוס, אבל משימת חקירת ירחי המאדים של יפן מתוכננת לשנות זאת על ידי איסוף דגימות ראשונות אי פעם מהירח הזעיר בשנת 2026. ניתוח האבק מפובוס עשוי להניב תובנות לגבי האופן שבו מאדים איבד את האטמוספירה שככל הנראה היתה לו פעם – גורם מפתח לתמיכה במים נוזליים ובפוטנציאל לקיום חיים על פני השטח.

נאס"א מקווה להביא הביתה דגימות ממאדים עצמו שנאספו על ידי Perseverance, המשוטט כעת בדלתת נהר עתיקה במכתש גֶ’זֶרוֹ. החזרת הדגימות תאפשר ניתוח מעמיק יותר מכפי שמאפשרים הכלים המוגבלים על הרובוט. עם זאת, בעיות תקציביות בסוכנות החלל האמריקאית הובילו לאחרונה לפיטורים באחת הצוותים שעבדו על משימת החזרת הדגימה ממאדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר