תתפלאו: תלמידים שמצטיינים בספורט מצטיינים גם בלימודים

פעם היה נהוג לחשוב שיש שני סוגים של תלמידים: ספורטאים שמצטיינים בהפסקות וגרועים בלימודים וחנונים שמצטיינים בלימודים וחוטפים מכות בהפסקות. אבל מחקר אוסטרלי חדש מראה בדיוק את ההיפך: תלמידים שמשתתפים באופן עקבי בספורט בבית הספר מציגים גם הישגים לימודיים טובים יותר. נעזרנו ב-Claude כדי להתגבר על ההלם ולנפץ את המיתוס.

חוקרים מאוניברסיטת סידני עקבו אחר המעורבות של יותר מ-4,000 ילדים באתלטיקה מגיל 4 עד 13, והתאימו אותה למסלול האקדמי שלהם עד גיל 21. התוצאות, שפורסמו בכתב העת Journal of Physical Activity and Health, מראות כי השתתפות מתמשכת בספורט בית ספרי מראה מיתאם גבוה עם מגוון יתרונות חינוכיים, ביניהם ציונים גבוהים יותר במבחנים, פחות היעדרויות, קשב וזיכרון טובים יותר, ועלייה בסבירות ללמוד באוניברסיטה.

למרות שלא ברור אם ספורט גורם ישירות להישגים האקדמיים או שמדובר בהשפעה עקיפה בלבד, המחברת הראשית, ד"ר קת’רין אוון, טוענת שהממצאים מראים את הערך של שמירה על ילדים פעילים ומעורבים באתלטיקה. "אנחנו יודעים את הקשר בין הישגים חינוכיים לשיפור הבריאות. הפיכת הספורט לעדיפות גבוהה יותר בבית הספר יכולה להיות אחת הדרכים להשפיע על זה", היא מסבירה.

הנתונים גם חושפים כמה הבדלים בולטים בין ספורט קבוצתי לעומת ספורט אישי, כאשר ספורט קבוצתי מקושר לשיפור הקשב, הזיכרון והנוכחות, בעוד ענפי ספורט אישיים קשורים יותר לציוני אוריינות גבוהים יותר וציוני בחינות. הנתונים הללו מתיישבים היטב עם מחקרים קודמים, שהצביעו על כך שספורט קבוצתי בונה מיומנויות חברתיות, בעוד שספורט אינדיבידואלי מעודד הגדרת מטרות והסתמכות עצמית. שני מערכי הכישורים יחדיו מגבירים את מכלול הביצועים האקדמיים.

המחקר מצא גם שספורט מספק יתרונות משמעותיים לתלמידים מוחלשים – אם כי דווקא ילדים כאלה היו בעלי סיכוי נמוך יותר לתחזק השתתפות בספורט בית ספרי לאורך זמן. החוקרים אמרו כי הרחבת הנגישות של הספורט הבית ספרי יכולה להשפיע לטובה על אותן קבוצות.

אמנם, החוקרים הציגו רק מתאם ולא סיבתיות, אך זה מספיק לדברי ד"ר אוון לשים את קידום המעורבות בספורט לראש סדר העדיפויות בבתי ספר.