סוף סוף יש תשובה לשאלה למה הפיפי שלנו צהוב

מדענים הצליחו לזהות לראשונה את הגורם לכך שצבע השתן שלנו, ולא חשוב כמה מים שתינו (אלא אם שתינו יותר מדי – אם השתן שלכם שקוף לחלוטין כנראה אתם צריכים להרגיע עם המים), הוא דווקא צהוב. Claude סייע לנו לנסות להבין את האמת המדעית החמקמקה שעד היום הצליחו מדענים להתאפק לא לצאת מדעתם למרות חוסר הוודאות לגביה.

עד כה ידעו המדענים שהגוון הצהבהב של השתן נובע מפירוק תאי דם אדומים מתים בכבד – תהליך המייצר רכיב פסולת כתום בהיר הנקרא בילירובין, המופרש למעיים. חיידקי המעיים הופכים את הבילירובין לאורובילינוגן, שמתפרק לאורובילין – פיגמנט צהוב המופרש לתוך השתן. אבל זהותו של האנזים החיידקי המאפשר תגובה מכרעת זו נותרה עלומה עד כה.

לפי מחקר חדש, שפורסם ביום רביעי האחרון בכתב העת Nature Microbiology, האנזים האחראי על התהליך הזה נקרא בילירובין רדוקטאז. באמצעות ריצוף וניתוח גנומי, מחברי המחקר הצביעו על בילירובין רדוקטאז כחוליה החסרה. הם אישרו שהאנזים מאפשר לחיידקי מעיים כמו אי-קולי להפוך את הבילירובין לאורובילינוגן חסר צבע, שממנו נוצר בהמשך אורובילין צהוב. בדיקה נוספת של נתוני מיקרובים אנושיים הראתה כי למעלה מ-99% מהמבוגרים הבריאים נושאים חיידקי מעיים בעלי הגן בילירובין רדוקטאז.

התגלית שופכת אור על קשרים ידועים בין צבע השתן, צהבת ומחלות מעי דלקתיות. צהבת נובעת מהצטברות בילירובין, בעוד שחולי מחלות מעי דלקתיות מפרישים לעתים קרובות פחות אורובילין. באופן מסקרן, המחקר מצא שהרבה פחות תינוקות וחולי מחלות מעי דלקתיות נושאים את הגן האחראי לפיגמנט בשתן.

אמנם, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין יותר לעומק את התהליכים הקשורים לצביעת השתן בצהוב, אך היכולת לזהות בילירובין רדוקטאז יוצרת הזדמנויות לחקור קשרים בין חיידקי מעיים, רמות בילירובין ובעיות בריאות קשורות. כפי שציין המחבר הראשי, פענוח התופעה הביולוגית היומיומית הזו פותח פתח להבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין חיידקי המעי לבילירובין במחזור הדם.