"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האדם הפסיק להרוג את היצורים האלה – ועדיין מסכן את קיומם

הלווייתנים הלבנים האדירים שחיים בצפון האוקיינוס השקט כבר מוגדרים כמוגנים בשל סכנת הכחדה שמרחפת (או שוחה) מעליהם – אלא שכעת מסתבר שאיסור על דיג שלהם לא מספיק, והאנושות מסכנת אותם בדרך נוספת שקשה הרבה יותר להפסיק

,עודכן
0השמעה
שקט! הוא מנסה לדבר. לווייתן בלוגה. צילום: GettyImages

לווייתני בֶּלוּגַה הם בין בעלי החיים המופלאים ביותר בטבע. המראה הייחודי, הנטיות החברתיות הבולטות שלהם והתקשורת הקולית העשירה שלהם הופכים אותם למסקרנים במיוחד מבחינת בני אדם. אלא שכעת מסתבר כי למרות שהם נמצאים ברשימת המינים המוגנים ומנוטרים בקפידה, בני האדם עדיין מסכנים אותם, גם בלי להרוג אותם לשם צריכת בשרם. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להבין איך אנחנו מסכנים את החיות הנדירות הללו בלי כוונה.

מחקר שנערך לאחרונה בהובלת אוניברסיטת וושינגטון שופך אור על דפוסי התקשורת של אוכלוסיית הבלוגה במפרצון קוק שבדרום-מערב אלסקה, וחושף כיצד רעש שנוצר על ידי אדם, בעיקר מספנות מסחרית, מפריע לשיחות החיוניות שלהם.

הלווייתנים הלבנים, שמגיעים לאורך של קרוב ל-5 מטרים, משקל של טון וחצי ואורך חיים של 90 שנה, נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בשל האתגרים הרבים בבית גידולם המרכזי – מפרצון קוק: המים העכורים, הגאות והשפל החזקים והקרח העונתי הופכים את הראות לקויה, מה שהופך תקשורת קולית לחיונית לשם התמצאות. המחקר זיהה 41 קולות שונים של הלווייתנים הללו, כאשר 18 מתוכם ייחודיים לאוכלוסיית הלווייתנים של מפרצון קוק. אך הרעש שנוצר על ידי מנועי ספינות ‘מטביע’, אם תסלחו לנו על משחק המילים, את הקריאות הנפוצות ביותר של הלווייתנים, מה שעלול לשבש את התקשורת החיונית, כמו אזעקות טורפים או אינטראקציות אם-ולד.

אריאל בְּרוּאֶר, המחברת הראשית של המחקר, מדגישה כי סביבת המחיה של הלווייתנים סובלת מכמות רעש רבה במיוחד, עם ספינות מסחריות, צבאיות, חיפושי נפט ונמל תעופה פעיל באזור. המחקר שלה גילה כי סוגי ה’שיחות’ הנפוצים ביותר של הבלוגה אינם מסוגלים להתמודד מול רעש של ספינה. כל ספינה שעוברת באזור עלולה לשבש את תקשורת הבלוגה למשך כמעט שעתיים – ועם 500 ספינות מסחריות שעוברות שם כל שנה, ועוד מי יודע כמה ספינות צבאיות ומטוסים אזרחיים, לא נשאר לבלוגה הרבה שקט לתקשורת ללא הפרעות.

תוכנית האקוסטיקה שבה פועלת ברואר מנטרת לווייתני בלוגה ורעש אנתרופוגני מאז 2008. על ידי התמקדות בהקלטות מ-2018 עד 2019, המחקר מסווג קולות בלוגה שונים ומדגיש את ההשפעה של רעש שנוצר על ידי אדם על שיחות ייחודיות אלו.

המחקר מפנה את תשומת הלב למשבר התקשורת שעמו מתמודדים לווייתני בלוגה במפרצון קוק, ומדגיש את הצורך במאמצי שימור מיידיים, כולל חשיבה מחודשת על סוגי הפעולות שיש לעשות כדי להגן על הלווייתנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר