"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חולי נפש: האנשים שמתנדבים להידבק במחלות חשוכות מרפא
עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם התנדבו בשנים האחרונות למחקרים נועזים, שבמסגרתם מוחדרות מחלות לגופם כדי לחקור את אפשרויות הטיפול בהן. הצצה לאחד התחומים הפחות קונבנציונליים של המדע המודרני
אילוסטרציה. למצולמות אין קשר לכתבה. צילום: יהושע יוסף

חולי נפש: האנשים שמתנדבים להידבק במחלות חשוכות מרפא

עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם התנדבו בשנים האחרונות למחקרים נועזים, שבמסגרתם מוחדרות מחלות לגופם כדי לחקור את אפשרויות הטיפול בהן. הצצה לאחד התחומים הפחות קונבנציונליים של המדע המודרני

, עודכן
0השמעה

מגיפת הקורונה עוררה דיון סוער בשאלות אודות תהליך הפיתוח והניסוי של חיסונים למחלות, שטרם הוכרע. בינתיים, נראה שהיא גם עוררה את המודעות לצורך במתנדבים שישמשו ‘שפני ניסוי’ לחיסונים חדשים ועתידיים. לפי כתבה שפורסמה השבוע בנייצ’ר, ברחבי העולם הולכת ומתהווית קבוצת אנשים שמוכנים להידבק במחלות מסוכנות כדי לשמש נסיינים לתרופות עבורן. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להביא את עיקרי הסיפור.

קֶלֶר שוֹל חבר בקבוצה הזו, והשתתף לאחרונה ב’ניסוי האתגר’ האנושי הראשון בבני אדם הכולל את נגיף הזיקה. למרות שחש את ההשפעות המתמשכות, כולל עייפות וגירודים, שול רואה באי הנוחות שלו הקרבה קטנה למען הכלל. ניסויי אתגר אנושיים מייצגים חריגה ממחקרי מחלות זיהומיות מסורתיות, שבהם חוקרים בודקים תרופות או חיסונים על אנשים שכבר חולים במחלה או רגישים לה, או מדביקים בעלי חיים במחלה כדי לבדוק אפשרויות טיפול. במקום זאת, מתנדבים אנושיים בריאים חושפים את עצמם ברצון לפתוגנים, ומאפשרים למדענים לאסוף נתונים ראשוניים ביעילות לפני שמתחילים ניסויים גדולים יותר.

קבוצת ההסברה העולמית 1Day Sooner (בתרגים חופשי: "מוטב יום אחד קודם") הוקמה במרץ 2020, ועמדה בראש קריאה למתנדבים עבור ניסויי אתגר אנושיים במטרה למצוא תרופה לנגיף הקורונה, שהצליחה לגייס 38,000 מתנדבים. מאז הרחיבה הקבוצה את יעדיה לגיוס מתנדבים לניסויי אתגר נוספים, ומתגאה במעל 42,000 אנשים מ-166 מדינות שהביעו עניין בהשתתפות במחקרים כאלה.

ניסויי אתגר אינו שיטה חדשה – אפילו על בני אדם: סקר מעמיק זיהה 284 ניסויים כאלה מאז 1980, שכללו למעלה מ-14,000 משתתפים. הניסויים, הכוללים בדרך כלל מתנדבים בריאים וצעירים, מדביקים בכוונה אנשים בסביבה מבוקרת, ומאפשרים לחוקרים לעקוב אחר הסימפטומים ולתת טיפול במידת הצורך. גישה זו הוכחה כיעילה בבדיקת חיסונים וטיפולים בצורה מהירה וחסכונית לפני המעבר לניסויי שדה.

למרות שניסויי אתגר על בני אדם הם שיטה חשובה למלחמה במחלות, מומחים לאתיקה במחקר מדגישים כי ניסויים כאלה מותרים רק כאשר היתרונות הם משמעותיים, הסיכונים נמוכים, והידע שמושג באמצעותם אינו אפשרי להשגה בשיטות חלופיות. למרות החששות שהעלו כמה חוקרים, מאמצי ההסברה של 1Day Sooner הובילו לשיתופי פעולה עם מדענים ורופאים, והשפיעו על הדחיפה לניסויי אתגר העוסקים בזיהומים שונים.

ההתמקדות המתמשכת של הקבוצה בניסויי אתגר עברה לאחרונה לנגיף צהבת C. עם הופעתן של תרופות אנטי-ויראליות יעילות ביותר, ניסויי אתגר לצהבת C הפכו למתקבלים על הדעת. 1Day Sooner דוחפת לניסויי אתגר בצהבת C מאז 2021, בשאיפה להציג באמצעותם את הפוטנציאל של ניסויי אתגר לסייע בהתמודדות עם אתגרי בריאות גלובליים. בקרוב אמורים מתנדבים שגויסו על ידי הקבוצה להידבק בכוונה בצהבת C על ידי מדענים מאוניברסיטאות אוקספורד וטורונטו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו